הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי) של ח"כ אלעזר שטרן.

אתמול, שני 4.11.2019 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי), התש"ף–2019 של ח"כ אלעזר שטרן (כחול לבן).

הצעת החוק מבקשת להתמודד עם המצב בו מתגוררים במדינת ישראל מספר גדול של אזרחים שאינם נחשבים יהודים לפי ההלכה היהודית, אבל מרגישים חלק מהעם היהודי.

מספר פנימי: 2081791

הכנסת העשרים ושתיים

 

יוזם:          חבר הכנסת            אלעזר שטרן

 

______________________________________________

פ/183/22

 

הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי), התש"ף–2019

 

הוספת כותרת
פרק א׳
1. בפקודת העדה הדתית (המרה)‏[1] (להלן – הפקודה), לפני סעיף 1 יבוא:
"פרק א': המרת עדה".
הוספת פרק ב' 2. אחרי סעיף 4 לפקודה יבוא:
"פרק ב': מערך הגיור ובתי דין לגיור
הגדרות 5. בפרק זה –
"בית דין לגיור" – בית דין שהוקם לפי פרק זה;
"דיין גיור" – מי שמונה לדיין גיור בבית הדין לגיור לפי סעיף 9;
"חוק הדיינים" – חוק הדיינים, התשט"ו–1955‏[2];
"חוק הרבנות הראשית לישראל" – חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980‏[3];
"חייל" – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "חייל" בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏[4];
"המועצה" – כהגדרתה בחוק הרבנות הראשית לישראל;
"מערך הגיור" – מערך הגיור שהוקם לפי פרק זה;
"נתין זר" – מי שאינו אזרח ישראלי או אינו בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952‏[5], או מי שלא נמצא זכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י–1950‏[6];
"ראש ישיבה" – ראש ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן בסעיפים 22א, 22ב או 26ב לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986[7], בהתאמה;
"רב אזורי" ו"רב יישוב" – כהגדרתם בסעיפים 7(3) ו־(4) לחוק הרבנות הראשית לישראל, בהתאמה;
"רב מקומי" – רב עיר, רב יישוב ורב אזורי;
"רב עיר" – כהגדרתו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971‏[8] ;
"הרב הראשי לישראל" – אחד מהרבנים הראשיים לישראל לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, שנקבע בהחלטת הממשלה;
"השר" – השר לשירותי דת.
מערך הגיור 6. (א)      השר יקים במשרד לשירותי דת מערך גיור, ובראשו יעמוד ראש מערך הגיור.
(ב)      תפקידי מערך הגיור יהיו, בין השאר –
(1)      אחריות מינהלית לבתי הדין לגיור;
(2)      אחריות מינהלית לתהליך ההכנה והלימוד לקראת גיור;
(3)      הסברה בתחום הגיור, לרבות מתן מידע וטיפול בפניות ציבור;
(4)      פיקוח מינהלי על הליך הגיור בצבא הגנה לישראל;
(5)      הסדרת שירותי מילה וטבילה;
(6)      רישום לנישואין של מתגיירים המבקשים להירשם במערך הגיור;
(7)      טיפול בהנפקת תעודה לפי סעיף 2(2);
(8)      טיפול שוטף בפניות מתגיירים ותיקיהם;
(9)      גביית אגרות;
(10)    כל שירות אחר הנדרש למתגיירים לשם גיורם.
ראש מערך הגיור 7. (א)      ראש מערך הגיור יתמנה בידי הממשלה בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959[9], לפי המלצת ועדה לאיתור ראש מערך הגיור; בהרכב ועדת האיתור יינתן ייצוג הולם לבני שני המינים.
(ב)      ראש מערך הגיור יפעל לביצוע תפקידי מערך הגיור.
כשירות דיין גיור 8. (א)      כשיר להתמנות לדיין גיור מי שהוא אחד מאלה:
(1)      אדם הכשיר להתמנות לדיין לפי חוק הדיינים;
(2)      רב מקומי;
(3)      מי שבידו אישור בכתב מהמועצה שהוא רב בישראל, ומתקיים בו אחד מאלה:
(א)      הוא מכהן כראש ישיבה עשר שנים לפחות;
(ב)      הוא עבר בחינה בכתב בנושא גיור ומילה על ידי המועצה או שהמועצה פטרה אותו מבחינה כאמור.
(ב)      לא ימונה לדיין גיור מי שהורשע בעבירה פלילית או עבירה משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כדיין גיור.
מינוי דיין גיור 9. דיין גיור יתמנה בידי הממשלה בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, לפי המלצת ועדה לאיתור דייני גיור; בהרכב ועדת האיתור יינתן ייצוג הולם לבני שני המינים.
כהונה מתוקף תפקיד 10. על אף האמור בסעיף 9, רב מקומי הכשיר להתמנות לדיין לפי חוק הדיינים, שכיהן כראש ישיבה עשר שנים לפחות או שעבר בחינה בכתב בנושא גיור ומילה על ידי המועצה יהיה דיין גיור.
קביעת מותבים 11. (א)      רב מקומי שמתקיים בו האמור בסעיף 10 או הרב הצבאי הראשי המבקשים לקבוע מותב של בית דין לגיור, יגישו בקשה לראש מערך הגיור.
(ב)      ראש מערך הגיור ישיב לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שלושים ימים מיום הגשתה.
(ג)       מצא ראש מערך הגיור כי המותב המוצע תואם את הוראות סעיף 12, יאשר את קביעת המותב.
מותב בית דין לגיור 12. (א)      בית דין לגיור ידון במותב של שלושה.
(ב)      בכל מותב של בית דין לגיור שקבע רב מקומי יהיה הרב המקומי שקבע את המותב ראש המותב, והוא יבחר את שני חברי המותב הנוספים, מבין המפורטים להלן:
(1)      חבר אחד או שניים – דייני גיור;
(2)      חבר אחד – מי שכיהן כדיין גיור לפני תחילתו של חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (תיקון – גיור על ידי רב מקומי), התש"ף–2019, או מי שכשיר להתמנות כדיין לפי חוק הדיינים, והם אינם חייבים במינוי לפי סעיף 9;
(3)      חבר אחד – מי שכשיר לכהן כדיין גיור, והוא אינו חייב במינוי לפי סעיף 9.
(ג)       בכל מותב של בית דין לגיור שקבע הרב הצבאי הראשי, יהיו חברים דיין גיור אחד שיבחר ראש מערך הגיור או הרב הצבאי הראשי, והוא יהיה ראש המותב, ושני רבנים צבאיים בשירות קבע, בשירות מילואים או בדימוס שיבחר הרב הצבאי הראשי, ובלבד שהם דייני גיור או כשירים לכהן ככאלה.
(ד)      לא יהיה חבר במותב בית דין לגיור מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בשל עניין אישי או בשל סיבה אחרת.
דין משמעתי לחברים מסוימים בבית דין לגיור 13. (א)      השר יקבע הרכב של בית דין משמעתי שישפוט בעבירות משמעת של חברי בית דין לגיור כאמור בסעיף 12(ב)(2) ו-(3) ורבנים צבאיים בדימוס כאמור בסעיף 12(ג).
(ב)      חבר בית דין לגיור כאמור בסעיף קטן (א) שעשה אחת מאלה עבר עבירת משמעת:
(1)      נהג שלא כדין במילוי תפקידו;
(2)      הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין לגיור.
(ג)       קבע בית הדין המשמעתי שהוקם לפי סעיף קטן (א) כי חבר בית דין לגיור אינו ראוי לכהן במותב בית דין לגיור מפאת עבירת משמעת שעבר, תיפסק כהונתו במותב בית הדין לגיור.
הליך הגיור 14. (א)      אדם המבקש לעבור הליך של גיור (בפרק זה – מתגייר) רשאי לבחור את בית הדין לגיור שבפניו יעבור את ההליך, ללא קשר למקום מגוריו.
(ב)      החלטת בית הדין לגיור תהיה מנומקת, תינתן בכתב ותיחתם בידי חברי בית הדין.
(ג)       בתוך 30 ימים מסיום הליך הגיור, תינתן תעודת אישור לפי סעיף 2(1).
(ד)      בתוך 15 ימים ממתן תעודת אישור לפי סעיף קטן 2(1), יימסר תיק בית הדין למערך הגיור שיבדוק אם הושלמו ההליכים שנקבעו בהתאם להחלטת בית הדין, ואם מצא כי הושלמו כל ההליכים האמורים, תונפק למתגייר תעודה לפי הוראות סעיף 2(2).
ערעור 15. (א)      החלטת בית דין לגיור ניתנת לערעור על ידי המתגייר בתוך 45 ימים מיום שהומצאה לו, לפי כללים שיקבע השר, בהתייעצות עם הרב הראשי לישראל.
(ב)      ערעור כאמור בסעיף קטן (א) יידון בפני הרכב שימנה ראש מערך הגיור מבין דייני הגיור.
גיור של נתינים זרים 16. לא ייפתחו הליכי גיור לנתין זר, לא יופנה נתין זר ללימודים והכנה לקראת גיור ולא יעבור נתין זר הליך גיור בפני בית דין לגיור, אלא בנסיבות מיוחדות, והכול כפי שקבעו השר ושר הפנים.
נפקות הגיור 17. (א)      נפקותו של גיור לפי פרק זה תהיה לעניין הוראות פקודה זו בלבד.
(ב)      אין בהוראות פרק זה כדי לשנות את המצב המשפטי הקיים ערב תחילתו של חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (תיקון – גיור על ידי רב מקומי), התש"ף–2019, לעניין נפקותו של גיור בישראל.
ביצוע ותקנות 18. (א)      השר ממונה על ביצועו של פרק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו ובכלל זה לקבוע אגרות.
(ב)      השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי להחליט על תשלום גמול והחזר הוצאות לחברי בית דין לגיור שאינם עובדי המדינה, בשיעור שיקבע.
(ג)       ראש מערך הגיור יקבע את סדרי המינהל של בתי הדין לגיור, והוא רשאי לקבוע כללי אתיקה לדייני גיור בהתייעצות עם הרב הראשי לישראל."
תחילה ותחולה 3. תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה) והוא יחול על הליכי גיור שיחלו ביום התחילה ואילך.
הוראות מעבר 4. (א)      יראו את מערך הגיור שפעל לפני יום התחילה מכוח החלטת הממשלה מס' 3613 מיום י"א בניסן התשנ"ח (7 באפריל 1998) כאילו הוקם כדין לפי הוראות חוק זה.
(ב)      יראו את דייני הגיור שכיהנו לפני יום התחילה מכוח החלטת הממשלה האמורה בסעיף קטן (א) כאילו מונו כדין לפי הוראות חוק זה.

דברי הסבר

גיור הוא הליך המרת דתו של אדם בן דת אחרת ליהדות. חוק השבות, התש"י–1950, קובע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". לפי דוח מבקר המדינה, מבקר המדינה דוח שנתי 63ג – לשנת 2012 ולחשבונות שנת הכספים 2011 (2013) (להלן – דוח מבקר המדינה), בישראל מתגוררים כ-320,000 אזרחים שאינם נחשבים יהודים על פי ההלכה היהודית. חלקם עלו לארץ בגלי העלייה הגדולים של העשורים האחרונים ממדינות חבר העמים ומאתיופיה, מכוח חוק השבות, או נכנסו לארץ לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952. מערך הגיור ובתי הדין המיוחדים לגיור הוקמו מכוח החלטות ממשלה מס' 3155 מיום (14 בפברואר 2008) ומס' 3613 מיום (7 באפריל 1998) והגיורים בישראל מתבצעים באמצעותם. לפי ממצאי דוח מבקר המדינה, בשנים 2007-2011 חלה ירידה ניכרת בכמות המתגיירים בהשוואה לשנים שקדמו להן.

מטרת הצעת חוק זו היא להתמודד עם המצב בו מתגוררים במדינת ישראל מספר גדול של אזרחים שאינם נחשבים יהודים לפי ההלכה היהודית, אבל מרגישים חלק מהעם היהודי.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/2590/20).

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ו' בחשוון התש"ף – 4.11.19

 

שינוי גודל גופנים