הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה) נפלה בקריאה טרומית

היום, רביעי 21.10.2020 הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2020 של ח"כ תמר זנדברג (מרצ) נפלה בקריאה טרומית ברוב של 46 מתנגדים אל מול 32 תומכים.

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הציגה את הצעת החוק במליאה ואמרה:

"הצעת החוק שאנחנו נצביע עליה מייד נוגעת לביטול חוק המרכולים. זה חוק שמבקש לסגור את המרכולים בכל הרשויות המקומיות ברחבי הארץ. הצעת החוק הזאת באה עכשיו במנותק כביכול מסדר-היום, אבל אני עולה לכאן די מזועזעת עדיין מאירועי יום האתמול בוועדת החוקה, מהדברים שנשמעו שם ומהשיח שממשיך עד היום. ואני חוששת שבצירוף המצב הקיים, בהנחה מצערת שלא נבטל היום את חוק המרכולים, ובצירוף מה שמתרחש כאן בכנסת ובמדינה בכלל בשבועות, בחודשים, בשנים האחרונות, אנחנו הולכים ומצרים את עצמנו כמעט בהתנדבות. אתמול לוועדת החוקה הגיעו חברי כנסת, אגב לא ממפלגה כהניסטית שנפסלה מלהתמודד, לא ממפלגת האיחוד הלאומי ולא סמוטריץ, אלא מהליכוד, ממפלגת השלטון. נכנסו ואמרו את הדבר הבא: מילא שדיברו על קדושת מוסד המשפחה ויש פוליטיקה שמרנית וכל הדברים האלה, נניח, אבל נכנס חבר כנסת בישראל ואומר: ואם אישה תוציא 10,000 שקל על בגדים ותמנע מבעלה לראות כדורגל? היום התראיינתי על זה באחת מתחנות הרדיו, והמגיש שאל אותי: רגע, חברת הכנסת זנדברג, אין תופעה של נשים בזבזניות? אני חייבת להגיד שאחרי ששמעתי את חבר הכנסת קלנר אתמול, הייתי בטוחה שהיה מדובר באיזה פליטת פה והוא הולך להיעלם מתחת לרדאר, להכניס את הראש מתחת לאיזה שמיכה לאיזה שבוע, מהבושה שזה מה שיצא לו מהפה, אבל לא בדיוק. הוא הולך לסיבוב הופעות עם הדבר הזה. כלומר, אנחנו בעידן שבאמת אין בושה להגיד את הדברים ש-30 שנה אחורה כבר חשבנו שנפטרנו מהם לחלוטין. וזאת הסיבה, חברות וחברים, שצריך לבטל את חוק המרכולים, כי הדברים האלה קשורים אחד לשני, וזאת הסיבה שצריך לחוקק נגד אלימות כלכלית, וזאת הסיבה שצריך לוודא שאישה וגבר חילוני ודתי נהנים מזכויות ומחופש מלא, מכיוון שעל כנסת ישראל ועל מדינת ישראל לאט לאט הולך ומזדחל – אני בכוונה לא רוצה להגיד עדיין משתלט, אבל הולך ומזדחל חושך, שאם לא נעמוד מולו ואם לא נאיר אותו – וכן, אם לא נאיר את הפינות החשוכות והפטריארכליות האלה, כמו שאמר אתמול חבר הכנסת סמוטריץ' בגאווה על עצמו, אז כן, אל מול החושך הזה אני גאה להעמיד עמדה ליברלית, ופרוגרסיבית ומתקדמת, וכנראה שהעמדה הזו היא מאוד מאוד נחוצה, וצריך להמשיך ולקדם אותה בכל מישור ובכל מקום, כולל אל מול הצעת החוק הזו".

סגן שר הפנים הציג את עמדת הממשלה ואמר:

"ככלל, חוקי עזר שמחוקקות הרשויות המקומיות אינם נדרשים להסכמה אקטיבית של שר הפנים. אלא, לשר נתונה הסמכות לפי סעיף 258(ג) לפקודת העיריות להורות בתוך 60 ימים על עיכוב פרסומו של חוק עזר ברשומות, בכפוף למתן נימוקים מצד השר או מי שהסמיך השר לעניין. בהתאם לסעיף 258(ד) לפקודה, רשאי השר אף לפסול את חוק העזר בהתאם לנימוקיו או להחזירו עם הערותיו לדיון מחודש במועצת הרשות. בכפוף למתן נימוקים מצד השר או מי שהסמיך השר לעניין. בהתאם לסעיף 258(ד) לפקודה, רשאי השר אף לפסול את חוק העזר בהתאם לנימוקיו או להחזירו עם הערותיו לדיון מחודש במועצת הרשות. בבית הזה נחקק החוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התשע"ז–2017. לפני שנחקק תיקון זה, לא נדרשה הסכמתו המפורשת של השר גם בעבור חוקי עזר לעניין פתיחת עסקים בימי המנוחה. התיקון קובע כי חוקי העזר העירוניים בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה לא יפורסמו ברשומות אלא לאחר ששר הפנים נתן את הסכמתו לחוק העזר. יתרה מכך, בשל חשיבותה של השבת ושל ימי המנוחה הקבועים בחוק, נקבע בתיקון כי השר לא ייתן את הסכמתו לחוק עזר שכזה, אלא אם שוכנע השר שמדובר בפתיחתם של עסקים אשר נועדו לספק צרכים שהינם חיוניים לדעתו של השר. הצעת החוק המונחת לפניכם מבקשת לבטל תיקון זה תוך פגיעה במעמדה של השבת ושל ימי המנוחה. בשם כבודה של השבת וההגנה על חשיבותם של ימי המנוחה, אני מבקש שתצביעו נגד הצעת חוק זו. מוריי ורבותיי, חבריי חברי הכנסת, כשקמה מדינת ישראל קבעו קברניטי המדינה שיום המנוחה הלאומי זה יום השבת. לא לחינם הם קבעו את יום השבת כיום המנוחה הלאומי. הם הבינו שבמדינה יהודית שקמה בארץ-ישראל חשוב מאוד להדגיש ולהציף שעיקרה של זכות ישיבתנו ההיסטורית בארץ הזאת אינה נובעת אלא ממורשתנו, ממורשת יהודית שקיבלה חזקה על הארץ הזאת. לולא הסמלים הלאומיים האלה, לא הייתה לנו זכות ישיבה בארץ הזאת. ולכן הם קבעו – רבותיי, אנחנו לא נכנסים לבתיהם של אנשים, אנחנו לא נכנסים וקובעים לאדם מה לעשות, אבל בנראות הציבורית השבת היא סמל שצריך להיראות, סמל שצריך להיות מודל למדינה יהודית בארץ-ישראל. לא ייתכן שכולנו נלחמנו להגיע לפה, לאדמה הזאת, ולא לאתיופיה ולא למקומות אחרים שהציעו לנו, חליפיים, אלא דווקא לארץ הזאת שהבטיחו לנו אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, ופה אנחנו, יהודים יושבים פה, ומבקשים להפוך את השבת ליום חול, להפוך את השבת ליום תיקונים, ליום רכישות. לא ירחק היום, במידה שהדברים הללו ייפרצו, שאנחנו נמצא את עצמנו הופכים את יום השבת לעוד אחד מימי השבוע ומי בעצם הולך לעבוד בשבת? המנהל הגדול, המנכ"לים? הם יושבים בבית ומבלים עם המשפחות שלהם, אבל האנשים החלשים, אלה שמקבלים שכר מינימום, אותם מבקשים להעסיק בשבת, ואין להם ברירה. אם הם לא יעבדו – יפוטרו. הרבה הרבה יותר טוב מאצלנו, לצערנו הרב. אנחנו רוצים לתת לכולם הזדמנות שווה ליום מנוחה ויום המנוחה בארץ הזאת זה יום השבת, לפועל, לחנווני, לנהג. באו אלי יושבי ראש ועדים של תחבורה ציבורית ואפילו ערבים ואמרו, אנחנו לא רוצים לעבוד בשבת, אנחנו רוצים יום חופש. לא רוצים לקבל 200% ולא רוצים לקבל שום דבר אחר. אנחנו רוצים להיות עם המשפחה, לבלות עם המשפחה, כל אחד בדרכי הבילוי שלו. אחינו שהיו בגלויות שונות, מסרו את נפשם על קדושת השבת. לכן, עם כל הכבוד לראש העיר, זה שיקולים אחרים. יש דברים של נראות שלך מדינה, שהמדינה צריכה לקבוע איך תהיה הנראות הציבורית במדינת ישראל. לא כל עיר יכול לעשות דין לעצמו. אמרנו שרשאי שר הפנים ושר הפנים לא משתמש בזה לעיתים קרובות, ביכולת שלו לפסול חוקי עזר עירוניים. הוא משתמש בשם בשום שכל. בדרך כלל וכמעט זה לא מגיע לשולחנו של שר הפנים חוקים שהוא פסל. אלה ממש חוקים בודדים. לכן אני קורא לכולם, בלי יוצא מן הכלל, להצביע נגד החוק הזה, כי לא העת הזאת זאת עת שבה אנחנו צריכים, בזמן של סגרים גדולים, בזמן של איחודים שצריכים לעשות בעם, זה לא הזמן עכשיו".

יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ התייחס אף הוא להצעת החוק ואמר:

"החוק הזה, חוק המרכולים, הוא חלק מהערוב הבלתי נסבל של דת ופוליטיקה. הערוב הזה הוא שורש הרע בהתנהלות שלנו כמדינה. זאת הסיבה שאין לנו תחבורה ציבורית כל סוף שבוע. זאת הסיבה שמאות אלפי ישראלים לא יכולים להינשא ולהקים משפחה. זאת הסיבה גם בקורונה, שלממשלה אין יכולת להתמודד עם מה שקורה בחלקים של הציבור החרדי שפשוט מצפצפים על הממשלה. זאת הסיבה שכופים, כולל בערים שתושביהן רוצים את זה, לסגור בשבת חנויות שהן חנויות מזון, חנויות נוחות, למרות שהאזרחים זקוקים להם. זאת הסיבה: העירוב הבלתי נסבל של דת ופוליטיקה. אני אומר: דת ופוליטיקה – המקום הזה, העובדה שמפלגות חרדיות ודתיות לאורך שנים רבות כופות על הציבור כולו דברים שפוגעים ויודעים שהם פוגעים – אין פתרון ולא רוצים לתת פתרון לזוגות שלא יכולים להתחתן, אין פתרון ולא רוצים לתת פתרון לאנשים שלא יכולים לנסוע כל סוף-שבוע ושאין להם רישיון ושאין להם כסף למונית. כל הרעיון הוא, גברתי, לא מכריחים אף אחד לקנות בשבת. לא מכריחים אף אחד לנוסע באוטובוס בשבת. לא מכריחים אף אחד להתחתן שלא בהתאם לאמונתו. אבל אתם, המפלגות הדתיות, והממשלה שמושפעת מהם, מונעת ממני לחיות לפי דרכי. מונעת ממאות אלפי ישראלים, לחיות לפי דרכם, ואין לזה שום הצדקה. אומרים – מדינה יהודית, מה בין זה לבין דת, ערכים, רוח ואמונה? – כלום, אפס, שום דבר. אין בזה שום דבר שקשור בזה, זה הכול עניין של שליטה וכוח, ואנחנו רואים את זה לאורך השנים כולן – מדינה יהודית. אפשר לחשוב, שאם ייסע האוטובוס בשבת, בנוסף לכל המכוניות שנוסעות, אז המדינה פתאום תהיה פחות יהודית. אפשר לחשוב שאנחנו נדחוף איזה מישהו שלא רוצה לקנות בשבת, לאיזו חנות כזאת, ונכריח אותו לקנות – חס וחלילה. גם עובדים אסור להכריח לעבוד ביום שהוא למשל, יום שבת, ואם הם עובדים – הם מקבלים תוספת שכר, ויש עובדים שהם לא יהודים, שדווקא רוצים לעבוד ביום הזה, ולהרבה אנשים זה מתאים. זה עוד איזה מין טיעון שמעצבן שהופכים את זה למין חוק סוציאלי, שזה כאילו חוק למען העובדים החוק הזה – לא, הוא חוק נגד החילונים. הוא חוק של כפייה דתית. הוא חוק של שליטה דתית, ורוב גדול בציבור, כולל בציבור המסורתי, מתנגד לדברים האלה, כי מבינים שאנחנו מדינה שחיים בה כל מיני סוגים של אנשים. יש בה חרדים – יפה מאוד, דתיים – יפה מאוד. אני מאוד מכבד, מאה אחוז. שערה משערותיו של דתי בישראל לא נופלת, שום דבר. לא מתערבים באורח החיים. אבל, מספיק להתערב באורח החיים שלנו ולהכתיב לנו איך לחיות".

 

שינוי גודל גופנים