הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – ייצוג בפני בוררות המתנהלת על פי דין דתי), התשע"ח–2018 של ח"כ מיכאל מלכיאלי

היום,שני  4.6.2018 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – ייצוג בפני בוררות המתנהלת על פי דין דתי), התשע"ח–2018 של ח"כ מיכאל מלכאילי (ש"ס). הצעת חוק זו, מבקשת  להסדיר את הפרקטיקה הנוהגת ולאפשר לטוען הרבני והשרעי לעשות עבודתם נאמנה ולהמשיך לייצג בבתי הדין לממונות בלא לעבור על החוק ולעבור עבירה מפאת חוסר ידיעה או נוהג שגוי שהשתרש בתום לב.

 

 

הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסת
מיכאל מלכיאלי
                          ינון אזולאי                                                 יואב בן צור                        מנחם אליעזר מוזס                      יעקב מרגי                                                 יעקב אשר                           יצחק וקנין                                    דן סידה
              
______________________________________________                                            פ/5445/20
הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – ייצוג בפני בוררות המתנהלת על פי דין דתי), התשע"ח–2018
תיקון סעיף 21
1.
בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961[1], בסעיף 21(2), אחרי "בתי דין דתיים" יבוא "לפני בוררות המתנהלת על פי הדין הדתי".
דברי הסבר
בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, נאסר על אדם שאיננו עורך דין לייצג, לטעון ולעשות פעולות אחרות, דרך עיסוק או בתמורה אף שלא בדרך עיסוק, לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים או אנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, למעט החריגים המנויים בחוק.
אחד החריגים בסעיף 21(2) לחוק הוא ייצוג בפני בתי דין דתיים. ואכן, על פי סעיף 1 לתקנות הטוענים הרבניים, התשס"א–2001, ועל פי סעיף 7 לתקנות הטוענים השרעיים, התשכ"ג–1963, רשאים טוענים רבניים וטוענים שרעיים, כמשמעותם בחוק, לייצג בפני בית הדין הרבני או השרעי בהתאמה.
דא עקא, האוכלוסייה היהודית הדתית והאוכלוסייה המוסלמית מנהלות חלק נכבד מהסכסוכים ביניהם במסגרת ערכאות פרטיות המשמשות כבוררים. כך למשל בציבור היהודי דתי, מקובל שבכל קהילה קיים בית דין לממונות אשר למעשה אינו מוסמך בחוק כלשהו, וסמכותו ניתנת לו על ידי הצדדים ובהתאם לחוק הבוררות (קיימים בתי דין לממונות השייכים למועצות הדתיות ומתקצבים על ידי משרד הדתות, אך סמכותם היא מכוח בוררות ולא כערכאה שיפוטית).
כאמור לעיל, הייצוג המותר הוא אך ורק בפני בית הדין המוסמך בחוק, קרי, בית הדין הרבני או בית הדין השרעי. לעומת זאת חוק לשכת עורכי הדין אוסר על מי שאינו עורך דין לייצג בפני בוררים.
אומנם טוענים רבניים מייצגים בבתי הדין לממונות כדבר שבשגרה, אך הדבר מהווה עבירה על החוק ואינו מוסדר כיום. יצוין כי איש המקצוע המתאים ביותר לייצג בפני בית הדין לממונות הוא דווקא הטוען הרבני ולא עורך הדין, משום שבתי דין אלו דנים על פי הדין הדתי ולא על פי הדין הישראלי בהכרח.
מוצע להסדיר את הפרקטיקה הנוהגת ממילא ולאפשר לטוען הרבני והשרעי לעשות עבודתם נאמנה ולהמשיך לייצג בבתי הדין לממונות בלא לעבור על החוק ולעבור עבירה מפאת חוסר ידיעה או נוהג שגוי שהשתרש בתום לב.
 
 
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
 כ"א בסיוון התשע"ח – 4.6.18
 
 

שינוי גודל גופנים