הצעת חוק לקביעת יום ראשון כיום מנוחה במקום יום שישי, התשע"ו–2016

הצעת חוק לקביעת יום ראשון כיום מנוחה במקום יום שישי, התשע"ו–2016 הונחה על ידי קבוצת ח"כים מן המחנה הציוני, ומבקשת לקבוע את יום ראשון בשבוע כיום מנוחה לעובד, ובכך להתאים את שבוע העבודה הנהוג במדינת ישראל לזה הנהוג בעולם המודרני בכלל ובשוקי ההון הגלובליים בפרט.

הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסתציפי לבני
                                                יצחק הרצוג
                                                עמיר פרץ
                                                איתן כבל
                                                יואל חסון
                                                איל בן ראובן
                                                מיכל בירן
                                                יעל כהן-פארן
                                                איילת נחמיאס ורבין
                                                רויטל סויד
                                                קסניה סבטלובה
                                                יחיאל חיליק בר
                                                נחמן שי
                                                אראל מרגלית
                                                יוסי יונה
                                                איתן ברושי
                                                שלי יחימוביץ'
              
______________________________________________                                         
                                             פ/2631/20
 
הצעת חוק לקביעת יום ראשון כיום מנוחה במקום יום שישי, התשע"ו–2016
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה לקבוע את יום ראשון כיום מנוחה לעובד ששבוע עבודתו הוא של 5 ימים, במקום יום שישי, וכך להתאים את שבוע העבודה לזה הנהוג במדינות רבות בעולם, והכל תוך שמירה על זכויות העובדים ואמונתם הדתית ועל זכויות המעסיקים וברוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו[1] .
יום ראשון – יום מנוחה
2.
על אף האמור בצו הרחבה או בהסכם קיבוצי, יום ראשון יהיה יום מנוחה במקום יום שישי, בהתאם להוראות חוק זה.
תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה
3.
בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951[2]
 
 
(1)       בסעיף 2 –
 
 
 
(א)      בסעיף קטן (א), במקום "שמונה" יבוא "תשע";
 
 
 
(ב)       בסעיף קטן (ב), במקום "בעבודת לילה וביום" יבוא "ביום",  ובסופו יבוא "ולא יימשך מעבר לשעה 13:00 לפי הזמן בישראל כמשמעותו בחוק קביעת הזמן, התשנ"ב–1992[3], ובתקופה שבה הוקדם הזמן בישראל לפי סעיף 3 לחוק האמור – לא יימשך מעבר לשעה 14:00;";
 
 
 
(ג)       אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: 
 
 
 
 
"(ג)     בעבודת לילה לא יעלה יום העבודה על שבע שעות עבודה.";
 
 
(2)       בסעיף 7 – 
 
 
 
(א)      בסעיף קטן (א), במקום "שלושים ושש" יבוא "ארבעים ושמונה";
 
 
 
(ב)       בסעיף קטן (ב) –
 
 
 
 
(1)       בפסקה (1), אחרי "יום השבת" יבוא "ואת יום ראשון כיום מנוחה נוסף";
 
 
 
 
(2)       במקום פסקה (2) יבוא: 
 
 
 
 
 
"(2)     לגבי מי שאינו יהודי – את יום השבת וכן את יום ראשון או את יום שישי בשבוע, לפי המקובל עליו, כיום מנוחה נוסף.";
 
 
(3)       בסעיף 9, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
 
 
 
"(ב)     על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הכלכלה והתעשייה לקבוע הוראות בדבר סוגי שירותים או פעילויות אשר בהם תהיה מותרת העסקת עובד ביום המנוחה הנוסף."
תחילה ותחולה
4.
תחילתו של חוק זה ___*   מיום פרסומו, והוא יחול על עובד שחל עליו הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה בעניין מעבר לשבוע עבודה של חמישה ימים.
דברי הסבר
ברוב מדינות העולם המתקדמות נוהגים שני ימי מנוחה מלאים, בדרך כלל, ימי שבת וראשון. מוצע להתאים את שבוע העבודה הנהוג במדינת ישראל לזה הנהוג בעולם המודרני בכלל ובשוקי ההון הגלובליים בפרט. הוספת יום ראשון כיום מנוחה, הוספת חצי יום עבודה בימי שישי ועוד חצי שעת עבודה נוספת בימים שני עד חמישי תאפשר לאזרחי מדינת ישראל ליהנות מסוף שבוע מלא בסטנדרט בינלאומי וזאת בלי לפגוע בתפוקת שבוע העבודה.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת יריב לוין וזאב אלקין (פ/3422/18) ועל ידי חבר הכנסת איתן כבל (פ/3920/18).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברי הכנסת יריב לוין וזאב אלקין (פ/805/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת ינון מגל (פ/2141/20).
 
[1] ס"ח התשנ"ב, עמ' 150.
[2] ס"ח התשי"א, עמ' 204.
[3] ס"ח התשנ"ב, עמ' 137.
* מועד התחילה ייקבע בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה.

שינוי גודל גופנים