רבני ערים משמשים כיום כמשרתי ציבור לכל דבר ועניין. מטרת חוק זה לעגן ולהסדיר בחוק מספר עניינים הקשורים להתאמת תפקידם, כשירותם ואופן בחירתם של רבני עיר למציאות הנוכחית: רב עיר ראשי אחד, להגביל את הגיל בו יכול להיבחר רב עיר, להגביל כהונת רב עיר לעשר שנים להסדיר את אופן בחירת רבני הערים בחקיקה.
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – בחירת רבני עיר), התשע"ד–2013
הוספת סעיפים 12ב עד 12ה:
1. בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 12א יבוא:
"רב עיר –
12ב. לעירייה או מועצה מקומית יהיה רב עיר אחד; (בחוק זה – רב עיר).
שיטת הבחירות:
12ג. רב עיר ייבחר על ידי מועצת הרשות המקומית בבחירות אישיות, ישירות, שוות וחשאיות.
כשירות להיבחר כרב עיר"
12ד. אלה כשירים להיבחר כרב עיר:
(1) מי שבעת הבחירה מלאו לו ארבעים שנים וטרם מלאו לו שבעים שנים;
(2) מי שיש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר.
תקופת כהונה ופקיעתה:
12ה. (א) תקופת כהונתו של רב עיר תהא לעשר שנים.
(ב) רב עיר לא יוכל לכהן יותר מתקופת כהונה אחת."
הוראת מעבר:
2. (א) הוראות סעיפים 12ד ו-12ה לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 1 לחוק זה, יחולו גם על רב עיר שנבחר לפני תחילתו של חוק זה, ואולם כהונתו של רב עיר מכהן שמלאו לו שבעים שנים או שהוא מכהן עשר שנים או יותר, תפקע עד תום 24 חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
(ב) רבני עיר שכיהנו ערב תחילתו של חוק זה יראו אותם כאילו נבחרו לפי חוק זה.
(ג) על אף האמור בסעיף 12ב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, כיהנו ביישוב ערב תחילתו של חוק זה יותר מרב עיר אחד, כאשר תפקע כהונתו של אחד מהם על פי הוראות חוק זה, לא ייבחר רב עיר חדש תחתיו; פקעה כהונתם של כל הרבנים, ימונה רב עיר אחד בלבד בהתאם להוראות סעיפים 12ג עד 12ה לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיף 1 לחוק זה.
דברי הסבר
רבני ערים משמשים כיום כמשרתי ציבור לכל דבר ועניין. מטרת חוק זה לעגן ולהסדיר בחוק מספר עניינים הקשורים להתאמת תפקידם, כשירותם ואופן בחירתם של רבני עיר למציאות הנוכחית.
ראשית, מוצע לקבוע רב עיר ראשי אחד. במציאות הישראלית הנוכחית, בה כור ההיתוך מתרחש הלכה למעשה, אין מקום להפרדה עדתית באשר לכהונתו של רב עיר. גם באשר לפסיקות שונות מבחינה הלכתית, רבנים המקבלים הסמכה כיום, נדרשים להיות מצויים בהלכה על גווניה, גם לעדות השונות.
שנית, מוצע להגביל את הגיל בו יכול להיבחר רב עיר באופן דומה לבחירתם של הרבנים הראשיים לישראל, זאת על מנת להבטיח כי בעת שירותו יהיה הרב מצוי בחיי הקהילה ובשיא כוחו, כך שיוכל לדאוג ולשרת את התושבים כראוי.
שלישית, מוצע להגביל כהונת רב עיר לעשר שנים, בדומה לרבנים הראשיים לישראל. ככל תפקיד ציבורי, על כהונת רב עיר להיות מוגבלת, זאת על מנת לרענן את שורות המכהנים בקודש ולהביא למניעת הישחקות ופגיעה בשירותים לקהילה.
רביעית, מוצע להסדיר את אופן בחירת רבני הערים בחקיקה, כך שיובטח הליך דמוקרטי והוגן, הנותן ייצוג לכלל תושבי הרשות המקומית בה יכהן הרב.
אופן הבחירה של רבני עיר מעוגן כיום בתקנות שירותי הדת היהודיים, התשס"ח-2008 (בחירת רבני עיר). עם זאת, בפועל הליך מינוי הרבנים מסורבל ומביא למצב בו יישובים רבים נותרים ללא רב עיר מכהן מפאת חילוקי דעות באשר למינוי הנציגים השונים באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים.
בנוסף, עובדת היותם של רבני הערים משרתי כלל הציבור, לא באה לידי ביטוי באסיפה הבוחרת את הרבנים, אשר מורכבת מרוב של נציגים דתיים וייצוג חסר לאוכלוסיות אחרות בג"ץ 2430/11 עמותת ברית נאמני תורה ועבודה נ' השר לענייני דתות (שניתן ב-20 בנובמבר 2011) מתחו השופטים על כך ביקורת וכבוד השופט א' רובינשטיין סבר כי "לא יתכן חולק שהמנגנון הקבוע בתקנות. משקף גישה הנותנת יתר משקל (50%) לציבור באי בתי הכנסת בבחירת רב העיר… זאת בנוסף למועצה הדתית שברובה הגדול אם לא כולה על פי רוב באה מציבור זה".
על כן, מוצע להסמיך את מועצת הרשות המקומית, על כלל חבריה, להוות את האסיפה הבוחרת את הרב הראשי המקומי. מועצת הרשות נבחרת על ידי התושבים באופן דמוקרטי ומייצגת את כלל אוכלוסיית הרשות ועל כן ראוי שהיא תייצג אותם גם בבחירת רב עיר.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' בכסלו התשע"ד – 11.11.13
