הצעת חוק: לעגן בחוק את הזכות לחינוך ואת עיקרון השוויון בחינוך

הצעת חוק שוויון בחינוך, התשע"ד–2014

הצעת חוק זו מעגנת את הזכות לחינוך ואת עיקרון השוויון בחינוך, מתוך כוונה להבטיח את זכותם השווה של כל תלמיד ותלמידה לקבלת חינוך איכותי שיאפשר להם עתיד פתוח, שגשוג ורווחה וחיים של שותפות ומעורבות בחברה הדואגת לחבריה ומכבדת את ייחודם; 

הצעת חוק שוויון בחינוך, התשע"ד–2014

עקרונות יסוד –
1.    זכותם של כל תלמיד ותלמידה לחינוך, ומחויבותה של מדינת ישראל לזכות זו, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון ועל השאיפה לקדם חינוך איכותי המחויב לאמות מידה של נגישות, זמינות, הולמות ותואמות.
מטרת החוק –
2.    מטרתו של חוק זה להבטיח את זכותם השווה של כל תלמיד ותלמידה לקבלת חינוך איכותי שיאפשר להם עתיד פתוח, שגשוג ורווחה וחיים של שותפות ומעורבות בחברה הדואגת לחבריה ומכבדת את ייחודם.
הגדרות –
3.    בחוק זה –
        "מוסד חינוך" – מוסד שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים ושבו ניתן חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על יסודי, והנתמך במישרין או בעקיפין מתקציב המדינה;
        "מטרות החינוך" – כאמור בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953 (להלן – חוק חינוך ממלכתי);
        "תלמיד" – אדם בגיל 3 עד 18, ולרבות מי שבגיל 18 ולא סיים אלא לימודים לפי תכנית הלימודים בכיתה י"א, ולגבי ילד בעל צרכים מיוחדים – כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988 ;
        "השר" – שר החינוך.
אחריות המדינה –
4.    המדינה אחראית למתן חינוך שוויוני ואיכותי לפי הוראות חוק זה.
הזכות לחינוך איכותי –
5.    כל תלמיד זכאי לחינוך איכותי על בסיס שוויוני.
הגדרת חינוך איכותי –
6.    חינוך איכותי משמעו כל אלה:
        (1)    נגישות –
            (א)    לכל תלמיד הזכות לחינוך חינם; קבלה למוסד חינוך ולימודים בו לא יותנו בתשלום;
            (ב)    לכל תלמיד הזכות לגישה סבירה למוסד חינוך, ולשימוש ולהנאה במתקנים שבו ובשירותים הניתנים על ידיו;
        (2)    זמינות –
            (א)    כל תלמיד זכאי כי יעמוד לרשותו מוסד חינוך העומד בדרישות בהתאם לכל דין;
            (ב)    כל תלמיד זכאי כי יעמדו לרשותו מגוון תכניות לימודים, ובמוסדות החינוך העל יסודיים – מגוון מסלולים ומקצועות לימוד ברמות שונות;
        (3)    הולמות – כל תלמיד זכאי לחינוך הניתן על ידי צוות חינוכי מקצועי ומיומן, בסביבה תומכת ומעודדת למידה, לרבות מבנים, מתקנים, ספרי לימוד, עזרי לימוד ותוכניות לימודים, כולם ברוח מטרות החינוך, מתאימים ובאיכות טובה;
        (4)    תואמות – כל תלמיד זכאי לחינוך התואם את רצונו, צרכיו ותרבותו, באופן מרבי.    
מיומנויות יסוד –
7.    (א)    כל מוסד חינוך ילמד מיומנויות יסוד שיידרשו לתלמידים בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית.
        (ב)    השר יקבע את מיומנויות היסוד ואת היקף הוראתן כחלק מתכנית הלימודים.
        (ג)    האחריות להנחלת מיומנויות היסוד מוטלת על משרד החינוך ועל מוסד החינוך במשותף.
        (ד)    השר יקבע בתקנות את דרכי הפיקוח על הנחלתן של מיומנויות היסוד, לרבות קביעת רמת ההישגים הבסיסית, פרסום ברבים של רמת ההישגים שאליה הגיע כל מוסד חינוך ודרכי הסיוע למוסדות אשר לא הגיעו לרמה הנדרשת.
        (ה)    השר יהיה אחראי לביצוע הפיקוח.
הזכות להיבחן בבחינות בגרות –
8.    (א)    כל תלמיד זכאי להיבחן בבחינת בגרות ממשלתית המתקיימת במוסד החינוך שבו הוא לומד, אלא אם כן לא עמד התלמיד בתנאים שקבע השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.
        (ב)    מוסד חינוך על יסודי יקיים תכנית לימודים המאפשרת לתלמיד להיבחן בבחינות הבגרות בצירוף של מקצועות ובהיקף של יחידות לימוד המאפשר קבלה למוסד ישראלי להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958 .
        (ג)    השר מוסמך, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור מוסד חינוך על יסודי מהחובה המפורטת בסעיף קטן (ב).
איסור הפליה –
9.    (א)    מדינת ישראל, רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם לא יפלו תלמיד במימוש זכויותיו.
        (ב)    הפליה לעניין סעיף זה היא הבחנה בין תלמידים מטעמים של גזע, צבע, מין, נטייה מינית, שפה, דת, תרבות, השקפה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי או עדתי, רקע חברתי כלכלי, מוגבלות, אזרחות, בין של הילד ובין של הוריו או אפוטרופסו החוקי.
        (ג)    אין רואים הפליה לפי סעיף זה –
            (1)    בקיומם של מוסדות חינוך נפרדים או כיתות לימוד נפרדות לתלמידים ולתלמידות מטעמים של דת, ובקבלה אליהם, ובתנאי שאיכות החינוך הניתנת במוסדות אלה לא תיפגע עקב ההפרדה, ובלבד שקיים מוסד חלופי שבו לא נהוגה הפרדה כאמור, ולתלמיד יש אליו נגישות סבירה;
            (2)    כאשר ההבחנה בין התלמידים מתחייבת משיקולים פדגוגיים; הטוען כי קיימת הצדקה להבחנה כאמור, עליו הראיה.
        (ד)    העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 .
העדפה מתקנת –
10.     (א)    השר יקבע מדיניות של העדפה מתקנת לתלמידים, בין כיחידים ובין כקבוצות, במטרה לפצות על חסכים, פערים, או קיפוח משמעותיים ומתמשכים.
        (ב)    מחויבות המוסד שבו לומד התלמיד או קבוצת התלמידים לתכנית לימודים שאישר השר, כמשמעה בסעיף 4 לחוק חינוך ממלכתי, היא תנאי לקבלת העדפה מתקנת על בסיס קבוצתי.
        (ג)    תוקם ועדה מייעצת לשר שתפקידה לקבוע את אמות המידה לזכאות להעדפה מתקנת ובהתאם להן להמליץ לשר על הזכאים להעדפה מתקנת.
        (ד)    הרכבה של הוועדה המייעצת ייקבע בידי השר, בהתייעצות עם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ויכהנו בה אנשי מקצוע ונציגי ציבור; כן יינתן בה ייצוג הולם לשכבות אוכלוסיה ולמגזרים שונים.
        (ה)    מדיניות ההעדפה המתקנת תוגבל בזמן ותיבחן מעת לעת.
הרכב אוכלוסיית התלמידים –
11.    אוכלוסיית תלמידים במוסד חינוך ובכיתות הלימוד שבו תכלול תלמידים משכבות חברתיות-כלכליות שונות; האחריות לביצוע הוראה זו תחול באופן כך:
        (1)    בבתי הספר היסודיים תנקוט רשות החינוך המקומית בצעדים הנחוצים לעידוד הרכב אוכלוסייה מגוון;
        (2)    השר יקבע כללים מחייבים אשר יבטיחו כי בהרכב אוכלוסיית התלמידים בחטיבות הביניים יינתן ייצוג משמעותי לתלמידים משכבות חברתיות-כלכליות שונות וברמות שונות של הישגים לימודיים;
        (3)     מנהלי בתי הספר העל יסודיים בשיתוף פעולה עם רשות החינוך המקומית יפעלו להבטחת הרכב מגוון של אוכלוסיית תלמידיהם;
        (4)    לא ייערכו מיונים, לרבות מיונים על בסיס הישגים לימודיים, בקבלה למוסד חינוך ובתכניות ומגמות בתוך מוסד החינוך לתלמידים בגילאי 3 עד 16; במקרים מיוחדים, ובלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף 9, יתקיימו מיונים באישור השר ובפיקוח רשות החינוך המקומית.
עיקרון השילוב –
12.    (א)    מנהלי מוסדות החינוך יפעלו לעידוד השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות חינוך רגילים ובמידת האפשר בכיתות לימוד רגילות.
        (ב)    המדינה ורשות החינוך המקומית יעודדו פיתוחן והנחלתן של תכניות לימוד שתכליתן לפתח יחס של כבוד לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, ולחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם, תרבויות, דתות ועמים.
עקרונות לתקצוב מערכת החינוך –
13.     תקצוב מערכת החינוך ייעשה על בסיס שוויוני ועל פי עקרונות אלה:
        (1)    אמות המידה לתקצוב יהיו ענייניות, אחידות ופשוטות להפעלה;
        (2)    השר יפרסם בתחילת כל שנה את אמות המידה לתקצוב בחוזר של משרד החינוך וברשומות;
        (3)    בסוף כל שנת כספים יפרסם השר דין וחשבון מפורט, נגיש לציבור, על אופן חלוקת התקציב.
הכנסות נוספות של מוסד החינוך –
14.    (א)    השר יתקין תקנות בדבר המגבלות הנוגעות לגיוס משאבים על ידי מוסד חינוך ועבורו.
        (ב)    מהכנסות שהתקבלו על ידי מוסד ועבורו שמקורן מהשכרת מתקניו, מתרומות או מחסויות תיגבה תקורה בשיעור שייקבע על ידי השר.
        (ג)    כספי התקורה יועברו לקרן שתוקם על ידי משרד החינוך ותנוהל על ידיו.
        (ד)    כספי הקרן יחולקו, לפי אמות מידה שתקבע הוועדה המייעצת, בין מוסדות חינוך שאין להם הכנסות נוספות או שהכנסותיהם הנוספות פחותות.
תשלומי הורים –
15.    לא תימנע השתתפות תלמיד בפעילות מוסד החינוך הממומנת על ידי תשלומי הורים כאמור בסעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 , ובסעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי, מטעמים של היעדר יכולת כלכלית של הוריו; מנהל מוסד החינוך אחראי לקיום סעיף זה.
מידע לצורך לימודים –
16.    (א)    תלמיד הלומד בכיתה ט' זכאי לקבל מידע מקיף ומפורט בנושאים אלה:
            (1)    מסלולי הלימוד במוסד החינוך;
            (2)    מקצועות הבגרות שאליהם ניתן לגשת במסגרת מוסד החינוך וההיקף שבו הם נלמדים;
            (3)    היקף יחידות הלימוד והרכב המקצועות הנדרשים לשם קבלת תעודת בגרות ממשלתית;
            (4)    המסלולים שבהם ניתן להשתלב בעת שירות החובה בצבא או בשירות הלאומי, באמצעות תעודות הגמר השונות;
            (5)    דרישות הקבלה ללימודים גבוהים;
            (6)    מענקים ומלגות הניתנים במוסדות ללימודים גבוהים.
        (ב)    השר יקבע את אופן פרסום המידע.
תלמידים בעלי צרכים מיוחדים –
17.    (א)    הוראות חוק זה יפורשו בהרחבה לגבי תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, באופן שיבטיח מימוש מרבי של זכותם לחינוך איכותי בכל מוסד חינוך שבו הם לומדים.
        (ב)    הוראות חוק זה באות להוסיף ולא לגרוע מזכויות המוקנות לילדים בעלי צרכים מיוחדים לפי כל דין.
תביעה ייצוגית –
18.    (א)    נציג הטוען כי הוראה מהוראות חוק זה הופרה יכול להגיש בשם קבוצת האנשים שנפגעו כתוצאה מאותה הפרה תביעה ייצוגית.
        (ב)    הנציג לצורך סעיף זה הוא תלמיד הנמנה עם הקבוצה שנפגעה, בית ספר בעל זיקה לקבוצת התלמידים שנפגעה, ארגון מייצג שהוכר על ידי בית המשפט ככזה, לרבות ועד הורים, ארגון תלמידים או ארגון לקידום זכויות.
תיקון חוק חינוך ממלכתי –
19.    בחוק חינוך ממלכתי –
        (1)    בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חינוך ממלכתי-דתי" יבוא:
            ""חינוך ממלכתי-ערבי" פירושו – חינוך ממלכתי שמוסדותיו הם ערביים לפי זהותם, תכנית לימודיהם, מוריהם ומפקחיהם;
            "מוסד חינוך ממלכתי-ערבי" פירושו – מוסד חינוך רשמי שניתן בו חינוך ממלכתי-ערבי;";
        (2)    אחרי סעיף 26 יבוא:
        "מועצה לחינוך ממלכתי-ערבי –
26א.    (א)    מוקמת בזאת מועצה לחינוך ממלכתי-ערבי.
                        (ב)    חברי המועצה יתמנו על ידי השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, כל אחד לתקופה של ארבע שנים.
                        (ג)    מספר חבריה של המועצה לא יפחת מ-15, וכחבריה יתמנו אנשים הפעילים בשדה החינוך הערבי, אנשי חינוך ברשויות המקומיות, במוסדות להשכלה גבוהה, במוסדות להכשרת מורים ובארגוני מורים, וכן עובדי משרד החינוך שמספרם לא יעלה על 25 אחוזים מכלל חברי המועצה.
                        (ד)    במינוי המועצה ייוועץ השר בארגונים ערביים הפעילים לקידום החינוך במגזר הערבי.
        סמכויות המועצה לחינוך ממלכתי-ערבי –
26ב.    השר ייוועץ, בהתאם לסדרים שנקבעו בתקנות, במועצה לחינוך ממלכתי-ערבי, בטרם ישתמש בסמכות מן הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה הנוגעות לחינוך ממלכתי-ערבי, לרבות מינוי מנהל אגף החינוך הערבי במשרד החינוך ומינויים של מפקחים, מנהלים ומורים למוסדות החינוך הממלכתי-הערבי."
תיקון חוק זכויות התלמיד –
20.    בחוק זכויות התלמיד, התשס"א–2000 , סעיפים 5 ו-9 – בטלים.

דברי הסבר
נוסח הצעת חוק זו נכלל בהמלצות הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, שבראשה עמדה השופטת סביונה רוטלוי, במסגרת הפרק המיוחד שעניינו חינוך.
האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד משנת 1989 נזכרת בסעיף המטרה לחוק זכויות התלמיד, התשס"א–2000, שלפיו מטרת החוק היא לקבוע עקרונות לזכויות התלמיד ברוח כבוד האדם ועקרונות אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד.
חרף חשיבותו של עקרון השוויון, קיימים פערים של ממש בתחום החינוך, בהיקף ובאיכות השירותים החינוכיים שלהם זוכים ילדים שונים. בתקופה זו, שבה גדלים הפערים החברתיים ומקצינים שסעים חברתיים, דתיים ולאומיים, יש חשיבות מרובה לשמירה על עיקרון השוויון.
הצעת חוק זו טומנת בחובה איזון ערכים שונה למערכת החינוך, אשר מצד אחד ישמר ערכים שונים אשר מערכת החינוך נועדה להגשים (דוגמת חופש הדת, חופש הביטוי, פלורליזם, מימוש עצמי ומצויינות) ומצד שני יבטיח את עיקרון השוויון.
תפיסת השוויון כשוויון מהותי מכתיבה מימון דיפרנציאלי לתלמידים שונים על פי צורכיהם. כפועל יוצא, מוצע ליתן פרשנות מרחיבה לזכויות המנויות בהצעת החוק בכל הנוגע למימוש זכויותיהם של תלמידים בעלי מוגבלויות, במטרה לממש את זכותם לחינוך איכותי במידה המרבית, ולהשתמש בכלי של העדפה מתקנת על מנת לתקן קיפוח, חסכים או פערים משמעותיים או מתמשכים, של תלמידים כיחידים או כקבוצות.
הצעת חוק זו מעגנת את הזכות לחינוך ואת עיקרון השוויון בחינוך, מתוך כוונה להבטיח את זכותם השווה של כל תלמיד ותלמידה לקבלת חינוך איכותי שיאפשר להם עתיד פתוח, שגשוג ורווחה וחיים של שותפות ומעורבות בחברה הדואגת לחבריה ומכבדת את ייחודם; הכל ברוח פסיקת בית המשפט העליון:
"הזכות לחינוך חינם אף מגשימה את עיקרון השוויון, באפשרה לכל ילדה וילד – ללא התחשבות במעמד הוריהם או ביכולתם הכלכלית – לממש את היכולת והפוטנציאל הטמונים בהם, להשתלב בחברה ולהתקדם בה." (בג"ץ 2599/00 יתד – עמותת הורים לילדי תסמונת דאון נ' משרד החינוך, פ"ד נו (5) 834, 843).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/642/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/192/19) ועל ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/193/19).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת עבד אל מאלכ דהאמשה (פ/2761), חברת הכנסת יולי תמיר (פ/2775) וחברת הכנסת אתי לבני (פ/2438), על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/2169/17), חברי הכנסת דב חנין, מיכאל מלכיאור וקולט אביטל (פ/2178/17) וחברי הכנסת נאדיה חילו ומיכאל מלכיאור (פ/2665/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/641/18).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ז באדר ב' התשע"ד – 18.3.14

שינוי גודל גופנים