הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018 של ח"כ משה גפני

המעת חוק זו של ח"כ משה גפני (יהדות התורה) מבקשת לקבוע כי בכל חברה ממשלתית ייועדו משרות למגזר החרדי, בהתאם לחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה. עוד מוצע לקבוע, שבכל רשות מקומית, לרבות חברות עירוניות, ייועדו משרות לבני המגזר החרדי בהתאם ליחסם של בני המגזר החרדי מכלל תושבי הרשות המקומית.

הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסת     
משה גפני                                          אורי מקלב                                          יעקב אשר                                ישראל אייכלר                                   יצחק וקנין
            
______________________________________________                                          
                                             פ/5286/20
הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2018
 
תיקון חוק החברות הממשלתיות
1.
בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975[1] ­­–
 
 
(1)      אחרי סעיף 50א יבוא:
 
 
"ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית
50א1.
(א)      בקרב העובדים בחברות הממשלתיות, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של בני האוכלוסייה החרדית; לעניין זה, "בן האוכלוסייה החרדית" – כהגדרתו בסעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959.
 
 
 
 
(ב)      הדירקטוריון יפעל לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בחברה בהתאם ליעד שיקבע, ולשם כך ינקוט אמצעים הנדרשים בנסיבות העניין אשר יש בהם כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם, לרבות אלה:
 
 
 
 
 
 
 
(1)      ביצוע התאמות בכל הנוגע למבדקי הקבלה לעבודה, ההכשרה וההדרכה לעבודה והכל בלי שהדבר יטיל על המעביד נטל כבד מדי;
 
 
 
 
 
 
 
(2)
(א)      ייעוד משרות אשר יועסקו בהן רק מועמדים מקרב בני האוכלוסייה החרדית, בהתאם ליחס בין בני האוכלוסייה החרדית לכלל האוכלוסייה לפי הערכות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
 
 
 
 
 
 
 
 
(ב)      על אף האמור בפסקת משנה (א), במשך חמש השנים הראשונות מיום התחילה, ייעודו משרות כאמור בכפל היחס בין בני האוכלוסייה החרדית לכלל האוכלוסייה;
 
 
 
 
 
 
 
 
(ג)       המשרות הייעודיות כאמור בפסקת משנה (א) יוקצו באופן יחסי לכל סוגי המשרות והדרגות.
 
 
 
 
 
 
 
(3)      מתן הוראה בדבר מתן עדיפות למועמדים מקרב בני האוכלוסייה החרדית אם הם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים, לעניין משרה או קבוצת משרות או לעניין דרגה או קבוצת דרגות שיפורטו בהוראה, ולתקופה שתיקבע בה.
 
 
 
 
 
 
(ג)       הוראות סעיף זה יחולו על חברה ממשלתית המעסיקה יותר מ-50 עובדים.
 
 
 
 
 
 
(ד)      הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה והקידום בעבודה בחברה ממשלתית, לרבות מינוי בדרך מכרז, העסקה שלא במכרז ומינוי בפועל.";
 
 
(2)      בסעיף 50ב(ב)(2), אחרי "העדה הדרוזית" יבוא "בני האוכלוסייה החרדית בקרב עובדי החברות הממשלתיות";
 
 
(3)      בסעיף 54(7ב), במקום "בסעיף 50א" יבוא "בסעיפים 50א ו-50א1";
 
 
(4)      בסעיף 60ב –
 
 
 
(א)      בסעיף קטן (א)(1), אחרי "בסעיף 50א(ב)" יבוא "ובסעיף 50א(1)(ב)";
 
 
 
(ב)      בסעיף 60ב(ב) –
 
 
 
 
(1)      בהגדרה "מועצה", אחרי "סעיף 50א(ב)" יבוא "וסעיף  50א1(ב)";
 
 
 
 
(2)      בהגדרה "השר הממונה", בסופה יבוא "ולעניין בנק ישראל – ראש הממשלה."".
תיקון פקודת העיריות
2.
בפקודת העיריות[2], אחרי סעיף 173ב יבוא:
 
 
"ייצוג הולם לבני האוכלוסייה החרדית
173ג.
(א)      בקרב עובדי עירייה, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של בני האוכלוסייה החרדית; לעניין זה, "בן האוכלוסייה החרדית" – כהגדרתו בסעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959[3].
 
 
 
 
(ב)      נדרשת העדפת מועמד לשם ביצוע הוראות סעיף קטן (א), תינתן העדפה כאמור אם המועמד הוא בעל כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים.
 
 
 
 
(ג)       נוסף על סעיף קטן (ב), עירייה תייעד משרות אשר יועסקו בהן רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד מקרב בני האוכלוסייה החרדית.
 
 
 
 
(ד)      על אף האמור בסעיף קטן (ג), במשך חמש השנים הראשונות מיום התחילה, עירייה תייעד משרות כאמור, בכפל היחס בין בני האוכלוסייה החרדית תושבי הרשות המקומית לכלל תושבי הרשות המקומית.
 
 
 
 
(ה)      שר הפנים יקבע את אחוזי בני האוכלוסייה החרדית בכל רשות מקומית לעניין סעיף קטן (ד); בקביעת אחוזי בני האוכלוסייה החרדית יתחשב השר בין היתר בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובאחוז התלמידים תושבי הרשות הלומדים במוסדות המגזר החרדי בהתאם לנתוני משרד החינוך בכל הנוגע למוסדות הלימוד ברשות; שר הפנים יעדכן בכל 3 שנים את הרשימה.
 
 
 
 
(ו)       על אף האמור בסעיף קטן (ד), מספר המשרות הייעודיות לא יעלה על 30 אחוזים מכלל המשרות.
 
 
 
 
(ז)       הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה בעירייה והקידום בעבודה לפי פקודה זו, לרבות מינוי בדרך מכרז, העסקה שלא במכרז ומינוי בפועל.
 
 
 
 
(ח)      העירייה  תגיש לשר הפנים, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, ובו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדיה.
 
 
 
 
 
 
(ט)      שר הפנים יגיש, אחת לשנה, לממשלה ולוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, דין וחשבון באשר לפעולות שננקטו באותה שנה לשם ביצוע הוראות סעיף זה וכן נתונים שנתקבלו באותה שנה לפי סעיף קטן (ח), באשר לייצוג בני האוכלוסייה החרדית בקרב עובדי העיריות.
 
 
 
 
 
 
(י)         הוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחויבים על חברה עירונית וחברה בת עירונית כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985[4], וכן על כל חברה שהוקמה לפי סעיף 249(30).".
תיקון פקודת המועצות המקומיות
3.
בפקודת המועצות המקומיות[5], בסעיף 34א(א), אחרי "173ב" יבוא "173ג".
תיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה
4.
בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988[6], בתוספת – 
 
 
(1)      בפרט 10, אחרי "50א" יבוא "50א1";
 
 
(2)      בפרט 11, במקום "סעיף 173ב" יבוא "סעיפים 173ב ו-173ג", ובמקום "שהוחל" יבוא "שהוחלו".
דברי הסבר
לפי הערכות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מונה המגזר החרדי בישראל למעלה מ-600,000 נפש,  אולם גופי מחקר אחרים אומדים את אוכלוסיית המגזר החרדי ביותר ממליון נפש.
למרות האחוז הגבוה של בני המגזר החרדי מכלל האוכלוסייה, מספר העובדים החרדיים בגופים ממשלתיים נמוך ביותר.
בשנת 2016 התקבל חוק ייצוג הולם של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2016. החוק קובע העדפה מתקנת לבני המגזר החרדי במשרדי הממשלה ובדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, אך אינו חל על רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ועוד.
בקרב עובדי הרשויות המקומיות והחברות העירוניות בערים שבהן מתגוררים תושבים הנמנים עם המגזר החרדי, פעמים רבות מספר העובדים הנמנים עם המגזר החרדי נמוך ביחס למספר החרדים המתגוררים באותה רשות.
כך לדוגמה בירושלים, שבה מהווה המגזר החרדי למעלה מ-40% מכלל תושבי העיר היהודים, מספר העובדים בעיריית ירושלים הנמנים עם המגזר החרדי נמוך משמעותית מכך, ומוערך בכ-2% בלבד, ורבים מהם עובדים במשרות זוטרות.
כך גם בחברות הממשלתיות ובתאגידים שהוקמו בחוק, דוגמת בנק ישראל, חברת הדואר, חברת החשמל, חברות נמל אשדוד וחיפה, רכבת ישראל, חברת דירה להשכיר, קופות חולים, תאגידי מים ועוד, אחוז העובדים מבני המגזר החרדי נמוך ביותר, ובחלק מהחברות אין בכלל ייצוג לעובדים הנמנים עם המגזר החרדי.
על כן מוצע לקבוע שבכל חברה ממשלתית ייועדו משרות למגזר החרדי, בהתאם לחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה. עוד מוצע לקבוע, שבכל רשות מקומית, לרבות חברות עירוניות, ייועדו משרות לבני המגזר החרדי בהתאם ליחסם של בני המגזר החרדי מכלל תושבי הרשות המקומית.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז באדר התשע"ח – 14.3.2018
 

שינוי גודל גופנים