הצעת חוק: להסיר את איום המאסר מבני זוג שנישאו בטקס פרטי, ללא רישום ברבנות

עונש מאסר לבני זוג שבחרו לערוך טקס נישואין פרטי, הקבוע בסעיף 7 לפקודת הגירושין והנישואין, מהווה פגיעה בזכויות יסוד לחופש דת ולצנעת הפרט ועומד בסתירה לערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
בהצעת חוק זאת, מוצע נוסח חדש לסעיף, הקובע כי הוא חל על הרשות הרושמת בלבד, הנושאת בתפקיד ממלכתי ומתוקף כך חובתה לרשום נישואין וגירושין כחוק.

הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (עבירה על סידור נישואין וגירושין), התשע"ד–2014

החלפת סעיף 7
1. בפקודת הנישואין והגירושין (רישום) , סעיף 7 יימחק, במקום סעיף 7 יבוא:
"עבירה 7. מי שניתנה לו סמכות לרשום נישואין וגירושין לפי פקודה זו או חוק אחר ואינו דואג לרישום נישואין וגירושין של בני זוג, שמבקשים להינשא או להתגרש על פי הוראות פקודה זו, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977."

דברי הסבר
בסעיף 7 לפקודת הנישואין והגירושין (רישום) נקבע כי: "כל שאינו דואג לרישום הנישואין או הגירושין שלו, או לרישום הנישואין או הגירושין שהוא סידר לאחר, דינו – מאסר שנתיים".
לשון הסעיף עמומה ונתונה לפרשנויות שונות ורחבות. לכאורה, הסעיף עלול לחול על כל זוג העורך טקס זוגיות פרטי בביתו ואינו "דואג לרישום הנישואין". עונש מאסר לבני זוג שבחרו לערוך טקס נישואין פרטי מהווה פגיעה בזכויות יסוד לחופש דת ולצנעת הפרט ועומד בסתירה לערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מוצע נוסח חדש לסעיף, הקובע כי הוא חל על הרשות הרושמת בלבד, הנושאת בתפקיד ממלכתי ומתוקף כך חובתה לרשום נישואין וגירושין כחוק. כמו כן מוצע להסיר את איום המאסר מבני זוג שאינם דואגים לרישום נישואיהם או גירושיהם וזאת בלי לגרוע מחובתם להודיע על שינויים בפרטי המרשם לפי הוראות חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965.
כמו כן, מוצע להפוך את עונש המאסר לעונש מידתי של קנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
ההצעה הוכנה בסיוע הארגונים 'עתים' ו'מבוי סתום'.

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' באב התשע"ד – 28.7.14

שינוי גודל גופנים