הצעת חוק להסדרת שירותי ההשגחה על הכשרות, של ח"כ משה ארבל.

היום, שני 25.5.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק להסדרת שירותי ההשגחה על הכשרות, התש"ף–2020 של ח"כ משה ארבל (ש"ס).

הצעת החוק מבקשת להסדיר את אופן מתן שירותי ההשגחה על הכשרות. ההצעה מסדירה את הקמתן של רשויות אזוריות להספקת שירותי השגחה על כשרות, את תפקידיהן, הרכבן, האורגנים הפועלים במסגרתן, לרבות ועד מנהל, מנהל כללי, ועדת ביקורת, יועץ משפטי, מבקר פנים וכיוצ"ב, ואת הסמכויות של כל אורגן.

ההצעה מסדירה את הסמכויות למועצת הרבנות הראשית לישראל לקבוע, בין היתר, כללים הנוגעים לפעילות השגחת הכשרות של הרשויות האזוריות ובכלל זאת, היקף שעות השגחה אחיד לבתי העסק בהתאם למאפייניהם, אופן שיתוף הפעולה בין הרב נותן ההכשר לבין הרשות האזורית ועוד.

ההצעה עוסקת בהסדרת עיסוקם של משגיחי הכשרות, ובכלל זאת, תנאי הסף לתפקיד משגיח כשרות, אופן בחירת המשגיחים לעבודה במסגרת הרשות האזורית וכיוצ"ב. הצעת החוק מסדירה היבטים שונים שעניינם הבטחת תקינות פעילותן של הרשויות האזוריות ואורגניהן, בהיבטים הנוגעים לטוהר המידות, בהיבטים תקציביים ועוד.

ההצעה מסדירה את מינויו של הממונה על ענייני הרשויות האזוריות, שעל פי המוצע יהיה עובד הרבנות הראשית לישראל, שיופקדו בידיו, כגורם מקצועי, מגוון סמכויות רגולטוריות כלפי הרשויות האזוריות כדי להבטיח את טיב שירותי ההשגחה על הכשרות, רמתם ותקינותם. הצעת החוק מסדירה את מעמדם של משגיחי הכשרות כעובדי ציבור.

 

הכנסת העשרים ושלוש

יוזמים: חברי הכנסת משה ארבל
ינון אזולאי
______________________________________________
פ/992/23

הצעת חוק להסדרת שירותי ההשגחה על הכשרות, התש"ף–2020
פרק א': פרשנות
הגדרות 1. בחוק זה –
"איגוד" – איגוד אזורי למתן שירותי השגחה על הכשרות שהוקם לפי סעיף 2;
"בית עסק" – מי שעיסוקו, או חלק מעיסוקו, במזון;
"השגחה על הכשרות" – השגחה על כשרות המזון לרבות השגחה על חומרי גלם ועל הליכי ייצור מזון, הכנתו, אריזתו, הגשתו או שיווקו;
"הוועדה לבדיקת מינויים" – הוועדה לבדיקת מינויים הקבועה בסעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות;
"חוק איסור הונאה בכשרות" – חוק איסור הונאה בכשרות, תשמ"ג–1983 ;
"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט–1999 ;
"חוק החברות הממשלתיות" – חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975 ;
"חוק הרבנות הראשית" – חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980 ;
"חוק שירותי הדת היהודיים" – חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 ;
"מועצה דתית" – מועצה כהגדרתה בחוק שירותי הדת יהודיים;
"מועצת האיגוד" – מועצת האיגוד שהתמנתה לפי סעיף 26;
"מועצת הרבנות" – מועצת הרבנות הראשית לישראל שהוקמה לפי חוק הרבנות הראשית;
"הממונה" – מי שמונה לממונה על ענייני האיגודים לפי סעיף 109;
"משגיח כשרות" – מי שעומד בתנאי הכשירות לפי סעיף 81 ומונה לפי סעיף 84;
"רב נותן הכשר" – רב המוסמך ליתן תעודת הכשר על פי סעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות;
"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, שלא הוקמה בהן מועצה דתית;
"תחום האיגוד" – התחום של כל אלה:
(1) תחום הרשויות המקומיות הכלולות באיגוד;
(2) תחום העיריות, המועצות המקומיות או המועצות האזוריות, שבשטחן פועלות מועצות דתיות הכלולות באיגוד;
"תעודת הכשר" – כמשמעותה בחוק איסור הונאה בכשרות.
"השר" – השר לשירותי דת.
פרק ב': האיגוד
סימן א': הקמת איגוד ומטרתו
הקמת איגודים 2. השר יקים, בצו שיפורסם ברשומות, איגודים אזוריים למתן שירותי השגחה על הכשרות.
מספר איגודים 3. מספר האיגודים שיקים השר לא יפחת משלושה ולא יעלה על שישה.
מטרת האיגוד
4. ב מטרתו של איגוד לספק, בתחום המועצות הדתיות או הרשויות המקומיות הנכללות בתחומו, שירותי השגחה על הכשרות, לבתי עסק המחזיקים או המעוניינים להחזיק בתעודת הכשר, וזאת בין השאר, באמצעות משגיחי כשרות שיעסיק האיגוד.
צו הקמת איגוד 5. צו הקמת איגוד יקבע את כל אלה:
(1) המועצות הדתיות והרשויות המקומיות אשר יהיו כלולות באיגוד בהתאם להוראות סעיף 8;
(2) הרכב מועצת האיגוד בהתאם להוראות סעיף 26;
(3) מועד ההקמה של האיגוד (בסימן זה – מועד ההקמה).
מועד התחלת פעילותו של איגוד 6. איגוד יחל לפעול בתוך שנה ממועד ההקמה (בסימן זה – תקופת ההקמה), ובלבד שהתקיימו לגביו כל אלה:
(1) השר מינה את מועצת האיגוד לפי הוראות סעיף 26;
(2) מועצת האיגוד מינתה מנהל כללי לאיגוד לפי הוראות סעיף 66;
(3) המנהל הכללי של האיגוד הקים את התשתית האירגונית הנדרשת לצורך פעילות האיגוד, לרבות מינוי בעלי תפקידים ומשגיחי כשרות הדרושים לצורך פעילות האיגוד, בהתאם לשיא כח האדם שאושר כאמור בסעיף 97;
(4) מועצת האיגוד הכינה הצעת תקציב שנתי לשנת פעילותה הראשונה והביאה אותה לאישור השר בהתאם להוראות סעיף 101.
דחיית מועד התחלת פעילותו של איגוד 7. (א) השר רשאי להאריך, בצו, את תקופת ההקמה, בפרקי זמן שלא יעלו על שישה חודשים כל אחד, ועד שנתיים לכל היותר, ממועד ההקמה.
(ב) הוארכה תקופת ההקמה כאמור בסעיף קטן (א), יחל האיגוד לפעול בתוך תקופת ההקמה שהוארכה, ובלבד שהתקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף 6.
סימן ב': אזור פעילות האיגוד
הכללת מועצות דתיות ורשויות מקומיות באיגוד 8. השר יקבע, בצו הקמת האיגוד, את המועצות הדתיות והרשויות המקומיות שייכללו באיגוד בהתחשב, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) שיקולים כלכליים שיאפשרו התנהלות תקציבית מאוזנת של האיגודים, וזאת בהתבסס בין השאר על צפי גביית האגרות לפי סעיף 19 מבתי העסק המחזיקים בתעודת הכשר בתחום המועצות הדתיות והרשויות המקומיות כאמור, היקף בתי עסק אלו, מאפייניהם ומידת פיזורם;
(2) קרבה גאוגרפית של המועצות הדתיות והרשויות המקומיות זו לזו.
העברת מועצה דתית או רשות מקומית מאיגוד אחד לאחר 9. (א) השר רשאי להעביר מועצה דתית או רשות מקומית מאיגוד אחד לאחר, אם מצא לכך שיקולים מוצדקים, לרבות שיקולים כלכליים ושיקולים תפעוליים.
(ב) לא יעביר השר מועצה דתית או רשות מקומית כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לה הזדמנות להציג עמדתה בפניו.
התייעצות עם שר הפנים 10. לא יכלול השר רשות מקומית באיגוד אלא לאחר התייעצות עם שר הפנים.
רשות מקומית שאינה כלולה באיגוד 11. השר רשאי שלא לכלול רשות מקומית בכל איגוד שהוא, בהתחשב בהיקף בתי העסק בתחום הרשות המקומית המחזיקים בתעודת הכשר ובמאפייניהם.
תחום הספקת שירותי השגחה של איגוד 12. לא יספק איגוד שירותי השגחה על הכשרות, מחוץ לתחום האיגוד.
הספקת שירותי השגחה מחוץ לתחום האיגוד 13. על אף הוראות סעיף 12, רשאי השר להורות לאיגוד, לספק שירותי השגחה על הכשרות לבית עסק אחד או יותר, או לאזור, הנמצאים מחוץ לתחומו, ובלבד שהם אינם נכללים בתחום איגוד אחר.
סימן ג': תפקידי איגוד
כפיפות הלכתית 14. איגוד יספק את שירותי השגחת הכשרות כאמור בסעיף 4 בכפוף להנחיות ההלכתיות של רב נותן הכשר ובהתאם להנחיות הרבנות הראשית לישראל.
העסקת משגיחים וקיום בקרה על ההשגחה 15. מבלי לגרוע מהוראות סימן א' לפרק ז', איגוד יעסיק משגיחי כשרות שבאמצעותם יספק שירותי השגחה על הכשרות כאמור בסעיף 80, יכין להם בהנחיית הרב נותן ההכשר תכניות עבודה כאמור בסעיף 87 ויקיים בקרה על פעילותם ותפקודם כאמור בסעיף 89.
דיווח לרב נותן הכשר 16. מבלי לגרוע מסמכות רב נותן הכשר, או מסמכות מפקחי הכשרות של המועצה הדתית כהגדרתם בסעיף 86(א) לחוק, איגוד ידווח לרב נותן הכשר או לנציגו אודות פעילות ההשגחה על הכשרות בבתי העסק המצויים בתחום כהונתו, ויפעל על פי הנחיותיו בכל הנוגע לתיקון ההפרה או התקלה.
קיום תכניות הדרכה 17. האיגוד יקיים תכנית הדרכה והשתלמויות בהתאם לכללי מועצת הרבנות לפי סעיף 107.
דין וחשבון שנתי על פעילות האיגוד 18. (א) איגוד יערוך ויגיש לשר, בתום כל שנה, דין וחשבון שנתי על פעילותו.
(ב) איגוד יפרסם את הדוח האמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט שלו ובכל דרך אחרת שימצא לנכון.
גביית אגרות 19. איגוד יגבה אגרות מבתי העסק בעד שירותי השגחת הכשרות שהוא מספק להם, בהתאם להוראת סעיף 134.
הפעלת מערכת ממוחשבת 20. האיגוד יקים ויפעיל, בהתאם להוראות הממונה, מערכת ממוחשבת שבאמצעותה ינהל את מערך שירותי ההשגחה על הכשרות.
הקמת אתר אינטרנט לאיגוד 21. איגוד יקים ויפעיל אתר אינטרנט שבו יפרסם, מידע הנוגע לציבור בעניין ההשגחה על הכשרות בתחום האיגוד ובין השאר מידע בנושאים אלה:
(1) זהות בתי עסק בתחום האיגוד המחזיקים בתעודת הכשר ובתי עסק כאמור שהוסרה מהם תעודת ההכשר;
(2) החלטות מועצת האיגוד כאמור בסעיף 51;
(3) דרכי עבודת מועצת האיגוד וסדרי דיוניה כאמור בסעיף 53(ב);
(4) דין וחשבון שנתי על פעילות האיגוד כאמור בסעיף 18;
(5) הטפסים הנדרשים לקבלת שירותי ההשגחה שהאיגוד מספק.
הפעלת מנגנון פניות ציבור 22. (א) איגוד יפעיל מנגנון של טיפול בפניות מהציבור בכל הנוגע להשגחה על הכשרות.
(ב) איגוד יפרסם באתר האינטרנט שלו, פרטים בדבר אופן יצירת קשר עמו לשם קבלת פניות מהציבור.
מעמד האיגוד 23. איגוד הוא תאגיד.
גוף מבוקר
24. איגוד יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב] .
פרק ג': מועצת האיגוד
סימן א': הרכב מועצת איגוד, מינוי וכהונה
הגדרות 25. בסימן זה –
"ראש מועצה דתית" – לרבות ממונה בעל סמכות הכרעה כאמור בסעיף 6(ב2) לחוק שירותי הדת היהודיים ויושב ראש ועדה ממונה כאמור בסעיף 10ב(ג) לחוק האמור;
"רב אזורי" – רב של מועצה אזורית;
"רב עיר" – כהגדרתו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים;
"רב נותן הכשר" – רב המוסמך באופן קבוע ליתן תעודת הכשר על פי סעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות ברשות מקומית.
מועצת האיגוד והרכב חבריה 26. לאיגוד תהיה מועצה בת אחד עשר חברים שימנה השר, ואלה הם:
(1) ארבעה המכהנים כרב עיר או כרב אזורי, או כרב נותן הכשר בתחום האיגוד;
(2) שני ראשי מועצות דתיות הכלולות באיגוד;
(3) שני מנהלי מחלקות כשרות במועצות דתיות או ברשויות מקומיות הכלולות באיגוד;
(4) מנהל הרבנות הראשית לישראל או נציגו;
(5) עובד מדינה בכיר;
(6) נציג ציבור.
מינוי חברים המייצגים מועצות דתיות ורשויות מקומיות 27. לא ימונה למועצת איגוד לפי סעיף 26(1) עד (3), יותר מחבר אחד מאותה מועצה דתית או מאותה רשות מקומית.
מינוי ראשי מועצות דתיות 28. (א) ראשי המועצות הדתיות כאמור בסעיף 26(2) ייבחרו בידי שני רבנים המכהנים כרב עיר או רב אזורי בתחום האיגוד, שמינה לכך השר; כל רב שמונה כאמור יבחר ראש מועצה דתית אחד.
(ב) רב שמונה כאמור, יהיה רשאי לפי שיקול דעתו להחליף את ראש המועצה הדתית שנבחר לפי סעיף קטן (א) בראש מועצה דתית אחר.
(ג) לא ימונה רב לצורך בחירת ראש מועצה דתית כאמור בסעיף קטן (א), מי שמכהן כרב עיר או כרב אזורי בתחום המועצה הדתית או הרשות המקומית שבה מכהן רב עיר או רב אזורי אחר שמונה לחבר באותה מועצת איגוד לפי סעיף 26(1).
מינוי עובד מדינה בכיר ונציג ציבור 29. (א) עובד מדינה בכיר או נציג ציבור כאמור בסעיף 26(5) או(6), ימונה לחבר מועצת האיגוד בהסכמת נשיא מועצת הרבנות.
סייג למינוי הממונה ועובד האיגוד 30. (א) לא ימונה הממונה לחבר מועצת איגוד.
(ב) לא ימונה עובד איגוד ומי שמועסק בשירותיו, לחבר מועצת איגוד.
כללים למינוי חברים המייצגים מועצות דתיות ורשויות מקומיות 31. (א) בכפוף להוראות סימן זה, השר יקבע בתקנות כללים לעניין מינוי חברי מועצת האיגוד כאמור בסעיף 26(1) עד (3), המייצגים את המועצות הדתיות והרשויות המקומיות הכלולות באיגוד, בין השאר בעניינים אלה:
(1) בחירת המועצות הדתיות או הרשויות המקומיות שייוצגו במועצת איגוד, מתוך כלל המועצות הדתיות והרשויות המקומיות הכלולות באיגוד;
(2) בחירת נושאי המשרה המפורטים בסעיף 26(1) עד (3), שייצגו כל מועצה דתית ורשות מקומית שנבחרה לפי הכללים האמורים בפסקה (1).
(ב) כללים כאמור בסעיף קטן (א) יבטיחו ייצוג הולם של המועצות הדתיות והרשויות המקומיות הכלולות באיגוד, בהתחשב בגודלן ובכמות בתי העסק המחזיקים בתעודת הכשר שפועלים בתחומן ובמאפייניהם; ייצוגה של מועצה דתית או רשות מקומית וכן ייצוגו של נושא המשרה מטעמן, יכול שייקבעו דרך קבע ויכול שייקבעו לתקופה קצובה, באופן שיבטיח את קיומו של סבב מחזורי ושוויוני בין מועצות דתיות או רשויות מקומיות אחרות הכלולות באיגוד.
(ג) גודלה של מועצה דתית ייקבע לפי גודלה של העירייה, המועצה המקומית או המועצה האזורית שבתחומה היא פועלת; לעניין זה, "גודל" – כמשמעותו לפי סעיף 10 לחוק הרבנות הראשית.
מינוי יושב ראש מועצת האיגוד
32. מועצת האיגוד תמנה, מקרב חבריה, את יושב ראש המועצה.
תנאי כשירות למינוי חברי מועצת האיגוד 33. (א) לחבר מועצת איגוד שהוא ראש מועצה דתית או מנהל מחלקת כשרות כאמור בסעיף 26(2) או (3), ימונה מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות האמורים בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, ולעניין זה יראו מי שהינו בעל סמיכות לרבנות ("יורה יורה") לפי אישור הרבנות הראשית לישראל, כבעל התואר האקדמי הנדרש.
(ב) לחבר מועצת איגוד שהוא מנהל הרבנות הראשית או נציגו או שהוא עובד מדינה בכיר כאמור בסעיף 26(4) או (5), ימונה מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות האמורים בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, ולעניין זה יראו מי שהינו בעל סמיכות לרבנות ("יורה יורה") לפי אישור הרבנות הראשית לישראל, כבעל התואר האקדמי הנדרש.
(ג) לחבר מועצת האיגוד שהוא נציג ציבור כאמור בסעיף 26(6), ימונה מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות ואשר הוועדה לבדיקת מינויים מצאה כי הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית כמשמעותה לפי סעיף 240(א1) לחוק החברות.
סייג למינוי יושב ראש 34. לא ימונה ליו"ר האיגוד מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כיו"ר מועצת האיגוד, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
בדיקת מינוי בידי הוועדה לבדיקת מינויים 35. (א) חברי מועצת האיגוד, למעט הרבנים האמורים בסעיף 26(1), ימונו לאחר קבלת המלצת הוועדה לבדיקת מינויים; השר לא ימנה מי שהוועדה האמורה המליצה שלא למנותו.
(ב) חבר מועצת איגוד שמונה לפי סעיף 26(6) ונבחר ליושב ראש מועצת האיגוד ימונה לאחר קבלת המלצת הוועדה לבדיקת מינויים; מועצת האיגוד לא תמנה מי שהוועדה האמורה המליצה שלא למנותו.
(ג) הוראות סעיף 18ב(ג)(1), (3), (4) ו-(5) לחוק החברות הממשלתיות, יחולו, בשינויים המחויבים, על עבודת הוועדה לבדיקת מינויים ותפקידיה; על מינוי נציג ציבור כאמור בסעיף 26(6) יחולו גם הוראות סעיפים 18ב(ג)(2) ו-18ג לחוק האמור, בשינויים המחויבים.
סייג למינוי חברי מועצת איגוד
36. לא ימונה לחבר מועצת האיגוד מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצת האיגוד, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
ניגוד עניינים 37. (א) בסעיף זה –
"בן משפחה" – בן או בת זוג , הורה, הורי הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, אחיין, אחיינית, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות קרבה משפחתית חורגת או הנוצרת עקב אימוץ;
"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968 ;
"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
"קרוב של חבר מועצת איגוד" – כל אחד מאלה:
(1) בן משפחה של חבר מועצת האיגוד;
(2) כל אדם שלחבר מועצת האיגוד עשוי להיות עניין במצבו הכלכלי או האישי;
(3) תאגיד שחבר מועצת האיגוד, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
(4) גוף שחבר מועצת האיגוד, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.
(ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר מועצת איגוד מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצת האיגוד לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו.
(ג) לא ימונה ולא יכהן כחבר מועצת איגוד מי שעוסק בתחום הכשרות במסגרת פרטית.
(ד) חבר מועצת איגוד לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצת האיגוד לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו.
(ה) נודע לחבר מועצת איגוד כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש מועצת האיגוד; היה חבר מועצת האיגוד יושב ראש מועצת האיגוד – יודיע על כך לממונה.
חובת אמונים וחובת זהירות 38. חבר מועצת איגוד חב בחובת אמונים ובחובת זהירות לאיגוד, וינהג במילוי תפקידו בתום לב, בהגינות, בנאמנות ובלא משוא פנים.
החלת דינים על חבר מועצה שהוא נציג ציבור 39. חבר מועצת איגוד שהוא נציג ציבור כאמור בסעיף 26(6), דינו, בפעולתו כחבר המועצה, כדין עובדי האיגוד לעניין החיקוקים המפורטים בסעיף 93, למעט סעיפים קטנים (א)(1) ו-(ב).
תקופת כהונה של חבר מועצת איגוד 40. (א) תקופת כהונתו של חבר מועצת האיגוד, תהיה ארבע שנים.
(ב) חבר מועצת איגוד המייצג מועצה דתית או רשות מקומיות כאמור בסעיף 26(1) עד (3), יכהן, על אף הוראת סעיף קטן (א), תקופה קצרה מארבע שנים אם מכוח הכללים שנקבעו לפי סעיף 31(ג) נקבעה בצו הקמת האיגוד כהגדרתו בסעיף 5, תקופה כאמור בשל קיומו של סבב ייצוג במועצת האיגוד, בין המועצות הדתיות או הרשויות המקומיות הכלולות באיגוד.
הארכת תקופת כהונה 41. (א) השר רשאי להאריך את תקופת כהונתו של חבר מועצת איגוד לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים, כל אחת.
(ב) הארכת תקופת הכהונה כאמור בסעיף קטן (א) של חבר מועצת איגוד המייצג מועצה דתית או רשות מקומיות כאמור בסעיף 26(1) עד (3), תהיה בכפוף לכללים שנקבעו לפי סעיף 31.
(ג) על אף הוראת סעיף קטן (א), השר רשאי להאריך את תקופת כהונתו של חבר מועצת האיגוד שהוא נציג ציבור כאמור בסעיף 26(6) לתקופת כהונה נוספת אחת של ארבע שנים, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
תקופת כהונה של יושב ראש מועצת האיגוד 42. (א) תקופת כהונתו של יושב ראש מועצת האיגוד תהיה ארבע שנים.
(ב) מועצת האיגוד רשאית להאריך את תקופת כהונתו של יושב ראש מועצת האיגוד לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים, כל אחת.
הפסקת כהונה 43. 2 (א) חבר מועצת האיגוד יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם התקיים אחד מאלה:
(1) הוא חדל להיות עובד המדינה;
(2) הוא חדל להיות עובד או חבר בגוף שאותו הוא מייצג במועצת האיגוד;
(3) אם הוא נציג ציבור – הוא נתמנה לעובד המדינה.
(ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר מועצת האיגוד, יעבירו השר מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:
(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצת האיגוד, או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור;
(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו;
(4) הוא מונה לעובד האיגוד או מועסק בשירותיו.
(ג) השר, בהתייעצות עם יושב ראש מועצת האיגוד, רשאי להעביר את חבר מועצת האיגוד מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר מועצת האיגוד נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של מועצת האיגוד או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת.
(ד) השר לא יפסיק את כהונתו של חבר מועצת האיגוד לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
(ה) הפסיק חבר מועצת האיגוד לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר בהתאם להוראות סעיף 31, למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי.
גמול והחזר הוצאות 44. (א) בסעיף זה, "עובד המדינה", "עובד גוף מתוקצב" ו-"עובד גוף נתמך" כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 .
(ב) חבר מועצת האיגוד לא יקבל מהאיגוד שכר בעד שירותיו.
(ג) חבר מועצת האיגוד שהוא נציג ציבור כאמור בסעיף 26(6), יהיה זכאי לגמול מהאיגוד בעבור השתתפותו בישיבות מועצת האיגוד לפי הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שהוא אינו אחד מאלה:
(1) עובד גוף מתוקצב;
(2) עובד גוף נתמך;
(3) מי שזכאי לגמול בעבור ההשתתפות בישיבות מועצת האיגוד ממקור אחר.
(ד) חבר מועצת האיגוד שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב), זכאי לקבל מהאיגוד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה, לפי הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות כאמור ממקור אחר.
(ה) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע הוראות ותנאים שלפיהם ישולם גמול או החזר הוצאות לחבר המועצה האמור בסעיף קטן (ג) ובסעיף קטן (ד), ואת שיעוריהם.
סימן ב': סדרי העבודה והניהול של מועצת האיגוד
ישיבות מועצת האיגוד 45. (א) יושב ראש מועצת האיגוד ינהל את ישיבות מועצת האיגוד, יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדן, מיקומן וסדר היום שלהן.
(ב) סדר היום של ישיבות מועצת האיגוד יופץ מראש לכלל המועצות הדתיות והרשויות המקומיות הכלולות באיגוד.
ישיבה מיוחדת במועצת האיגוד 46. (א) שליש, לפחות, מחברי מועצת האיגוד המכהנים, רשאים לדרוש בכל עת כינוס ישיבה מיוחדת של מועצת האיגוד על ידי הגשת דרישה בכתב ליושב ראש מועצת האיגוד.
(ב) ישיבה מיוחדת תתקיים בתוך ארבעה עשר ימים מיום הגשת הדרישה כאמור בסעיף קטן (א), לכל המאוחר.
המניין החוקי בישיבות מועצת האיגוד 47. המניין החוקי בישיבות מועצת איגוד הוא רוב חבריה המכהנים ובכללם יושב ראש מועצת האיגוד.
הזמנת המנהל הכללי והיועץ המשפטי 48. המנהל הכללי והיועץ המשפטי של האיגוד יזומנו להשתתף בישיבות מועצת האיגוד.
קבלת החלטות במועצת האיגוד 49. החלטות מועצת האיגוד יתקבלו ברוב קולות של החברים המשתתפים בהצבעה.
קבלת החלטה שיש לה נגיעה ישירה למועצה דתית או לרשות מקומית שאינן מיוצגות במועצת האיגוד 50. (א) החלטת מועצת איגוד, אשר יש לה נגיעה ישירה למועצה דתית או לרשות מקומית שאינה מיוצגת במועצת האיגוד, ואשר עלולה לגרום לפגיעה באיכות שירותי השגחת הכשרות הניתנים בתחום אותה מועצה דתית או רשות מקומית, תתקבל לאחר שניתנה למועצה הדתית או לרשות המקומית האפשרות לטעון את טענותיה בפני מועצת האיגוד.
(ב) התקבלה החלטה כאמור בסעיף זה מבלי שניתנה למועצה הדתית או לרשות המקומית האפשרות לטעון את טענותיה, רשאית המועצה הדתית או הרשות המקומית לבקש ממועצת האיגוד, בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהובאה ההחלטה לידיעתה לפי סעיף 51(ב), לקיים דיון נוסף שבמסגרתו תטען את טענותיה בפני מועצת האיגוד.
(ג) החלטת מועצת איגוד כאמור בסעיף קטן (א) תהיה מנומקת.
פרסום החלטות מועצת האיגוד 51. (א) מועצת האיגוד תפרסם את החלטותיה באתר האינטרנט של האיגוד.
(ב) האיגוד יביא את החלטות מועצת האיגוד לידיעת המועצות הדתיות והרשויות המקומיות הכלולות באיגוד בהקדם האפשרי.
פרוטוקולים של ישיבות מועצת האיגוד 52. (א) מועצת האיגוד תערוך פרוטוקולים של ישיבותיה והאיגוד ישמור אותם לתקופה של שבע שנים ממועד הישיבה.
(ב) פרוטוקול הישיבה ייחתם בידי יושב ראש מועצת האיגוד.
סדרי עבודה ונהלים של מועצת האיגוד 53. (א) מועצת האיגוד תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי סימן זה.
(ב) דרכי עבודת מועצת האיגוד וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של האיגוד.
תוקף פעולותיה של מועצת האיגוד 54. קיום מועצת האיגוד, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה, לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי מועצת האיגוד, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.
סימן ג': תפקידי מועצת האיגוד
פיקוח על פעילות האיגוד 55. מועצת האיגוד תעקוב ותפקח על פעילות האיגוד ועל ביצוע תפקידי המנהל הכללי של האיגוד ופעולותיו.
מתן אישורים לפי החוק לעניין תכניות עבודה ותקציב 56. בלי לגרוע מהוראות חוק זה, מועצת האיגוד תאשר את כל אלה:
(1) תכניות העבודה השנתיות של האיגוד שהכין המנהל הכללי, כאמור בסעיף 74(1);
(2) הצעת התקציב השנתית של האיגוד שהכין המנהל הכללי ותגישה לאישור השר, בהתאם להוראות סעיף 101.
(3) הדוחות הכספיים של האיגוד ותגישם לאישור השר בהתאם להוראת סעיף 104.
(4) הדין וחשבון השנתי על ענייני האיגוד שהכין המנהל הכללי של האיגוד כאמור בסעיף 18;
אישור המבנה הארגוני של האיגוד 57. מועצת האיגוד תאשר את המבנה הארגוני של האיגוד, את מדיניות ההעסקה של עובדי האיגוד, לרבות של המנהל הכללי, וכן את שיא כוח האדם באיגוד לאחר שניתן האישור הנדרש לפי סעיף 97.
מינוי בעלי תפקידים מיוחדים באיגוד 58. מועצת האיגוד תמנה מנהל כללי לאיגוד בהתאם להוראות סעיף 66, יועץ משפטי בהתאם להוראות סעיף 77, ומבקר פנים בהתאם להוראות סעיף 78.
קיום דיון לפי דרישת מועצת הרבנות והממונה 59. מועצת האיגוד תדון בכל ענין שמועצת הרבנות או השר או הממונה ידרשו להעמיד על סדר יומה.
פרק ד': ועדת ביקורת של האיגוד
מינוי ועדת ביקורת 60. (א) מועצת איגוד תמנה, מבין חבריה ועדת ביקורת.
(ב) מספר חבריה של ועדת הביקורת לא יפחת משלושה.
(ג) אחד מחבריה של ועדת הביקורת יהיה נציג הציבור החבר במועצת האיגוד כאמור בסעיף 26(6), והוא יהיה יושב ראש הוועדה.
(ד) יושב ראש מועצת האיגוד לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
עמידה על ליקויים בפעילות האיגוד 61. ועדת הביקורת תעמוד על ליקויים בפעילותו של האיגוד, בין השאר, באמצעות המבקר הפנימי כאמור בסעיף 78 וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, ותציע לאיגוד דרכים לתיקונם.
בחינת הביקורת על האיגוד 62. (א) ועדת הביקורת תבחן את מערך הביקורת הפנימית של האיגוד, את תפקודו של המבקר הפנימי וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו.
(ב) ועדת הביקורת תדון בדוחות של המבקר הפנימי, בדוחות מבקר המדינה ובדוחות ביקורת אחרים הנוגעים לאיגוד.
הסדרים לטיפול בתלונות עובדי האיגוד 63. ועדת הביקורת תקבע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי האיגוד בקשר לליקויים בניהולו, והסדרים לגבי ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור.
דוח פעילות שנתי 64. ועדת הביקורת תגיש, אחת לשנה לפחות, דוח על פעילותה לפי סימן זה, למועצת האיגוד, למנהל הכללי של האיגוד ולממונה.
ישיבות ועדת ביקורת 65. (א) יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה על ידו או על ידי חבר ועדה אחר, או על ידי מועצת האיגוד, המנהל הכללי או המבקר הפנימי.
(ב) מי שאינו חבר ועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אולם יהיה רשאי להיות נוכח בישיבת הוועדה רק לשם הצגת נושא מסוים, אם קבעו זאת יושב ראש הוועדה או הוועדה.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), ועדת הביקורת תודיע למבקר הפנימי וליועץ המשפטי של האיגוד על קיום ישיבות ועדה הביקורת והם יהיו רשאים להשתתף בהן.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב), עמד על סדר יומה של ועדת הביקורת נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים כאמור בסעיף 104 – תודיע ועדת הביקורת לרואה החשבון שביקר את הדוחות האמורים, על קיום הישיבה והוא יהיה רשאי להשתתף בה.
פרק ה': המנהל הכללי של האיגוד
סימן א': מינוי וכהונה
מינוי מנהל כללי 66. מועצת האיגוד תמנה מנהל כללי לאיגוד מתוך רשימת מועמדים שעליהם המליצה ועדת איתור לפי סעיף 68, לאחר קבלת המלצת הוועדה לבדיקת מינויים לפי סעיף 69.
תנאי כשירות למינוי מנהל כללי 67. למנהל כללי של האיגוד ימונה מי שהתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא אינו עובד מועצה דתית או רשות מקומית הכלולות באיגוד;
(2) מתקיימים בו תנאי הכשירות האמורים בסעיף 37(ג) לחוק החברות הממשלתיות.
הוועדה לאיתור מועמדים 68. (א) הליך איתור מועמדים למנהל כללי של איגוד יבוצע באופן פומבי, באמצעות ועדה (בפרק זה – ועדת איתור).
(ב) ועדת האיתור תהיה בת חמישה חברים ובהם:
(1) יושב ראש מועצת האיגוד, והוא יהיה יושב הראש של הועדה;
(2) מנהל הרבנות הראשית לישראל;
(3) רב נותן הכשר שמינתה מועצת האיגוד מקרב חבריה;
(4) עובד מדינה בכיר שימונה לכך בידי הרב הראשי לישראל המכהן כנשיא מועצת הרבנות הראשית;
(5) נציג הציבור החבר במועצת האיגוד כאמור בסעיף 26(6).
(ג) על ועדת האיתור ועל חבריה יחולו, בשינויים המחויבים, ההנחיות החלות על עבודת ועדות לאיתור מועמדים למשרות בשירות המדינה, לעניין נוהלי עבודה ולעניין ניגוד עניינים.
הוועדה לבדיקת מינויים 69. (א) ועדת האיתור תביא את רשימת המועמדים שעליהם המליצה, לבדיקת הוועדה לבדיקת מינויים.
(ב) מועצת האיגוד לא תמנה מנהל כללי שהוועדה לבדיקת מינויים המליצה שלא למנותו.
(ג) הוראות סעיפים 18ב(ג) ו-18ג לחוק החברות הממשלתיות, יחולו, בשינויים המחויבים, על עבודת הוועדה לבדיקת מינויים ותפקידיה.
תקופת כהונה 70. (א) תקופת כהונתו של המנהל הכללי של האיגוד תהיה ארבע שנים.
(ב) מועצת האיגוד רשאית להאריך את תקופת כהונתו של המנהל הכללי של האיגוד לתקופת כהונה נוספת של ארבע שנים ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
השעיה מכהונה 71. (א) הוגש נגד המנהל הכללי של האיגוד כתב אישום בגין עבירה פלילית או עבירת משמעת אשר היועץ המשפטי של הרבנות קבע לגביה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקיד המנהל הכללי של האיגוד, ישעה האיגוד, בהודעה בכתב, את המנהל הכללי מתפקידו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
(ב) הושעה מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (א), תמנה לו מועצת האיגוד ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה.
הפסקת כהונה 72. המנהל הכללי של האיגוד יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו כאמור בסעיף 70 בהתקיים אחד מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש מועצת האיגוד;
(2) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת אשר היועץ המשפטי של הרבנות קבע לגביה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקיד המנהל הכללי של האיגוד;
(3) מועצת האיגוד קבעה שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(4) הוא הועבר מכהונתו במקרה שהאיגוד אינו ממלא את חובותיו כאמור בסעיף 119.
סימן ב': תפקידי המנהל הכללי
ניהול שוטף של האיגוד 73. המנהל הכללי של האיגוד יהיה אחראי ליישום החלטות מועצת האיגוד ולניהול השוטף של ענייני האיגוד במסגרת המדיניות, התקציב, התכניות שנקבעו ושאר החלטות מועצת האיגוד.
הכנת מסמכים לפי החוק לעניין תכניות עבודה ותקציב 74. בלי לגרוע מהוראות חוק זה, המנהל הכללי של האיגוד יכין את כל אלה:
(1) תכניות עבודה, לרבות תכניות עבודה למשגיחי הכשרות – כאמור בסעיף 87;
(2) הצעת תקציב שנתית והגשתן למועצת האיגוד – כאמור בסעיף 101;
(3) דין וחשבון שנתי על פעילות האיגוד – בהתאם לסעיף 18.
דיווח למועצת האיגוד 75. המנהל הכללי של האיגוד ידווח למועצת האיגוד על פעילויות האיגוד ויהיה נתון לפיקוחה.
סמכות שיורית 76. סמכות של איגוד שלא הוקנתה לפי חוק זה למועצת האיגוד או לאורגן אחר של האיגוד, תהיה נתונה למנהל הכללי של האיגוד.
פרק ו': בעלי תפקידים מיוחדים באיגוד
יועץ משפטי 77. (א) מועצת האיגוד תמנה, בדרך של מכרז פומבי, יועץ משפטי לאיגוד.
(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע, בין היתר, כללים בדבר –
(1) דרכי המינוי וביטול המינוי של יועץ משפטי לאיגוד;
(2) תנאים וכשירות למינוי יועץ משפטי לאיגוד;
(3) משך הזמן שעורך דין רשאי לשמש יועץ משפטי לאיגוד;
(4) שכרו של יועץ משפטי לאיגוד.
מבקר פנימי 78. (א) מועצת האיגוד תמנה לאיגוד מבקר פנימי.
(ב) על המבקר הפנימי יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 146(ב), 147, 150 עד 153(א) לחוק החברות בעניין כהונתו, החלת הוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992 , בדיקה דחופה, תפקידו, הגשת דין וחשבון והפסקת כהונתו.
(ג) על המבקר הפנימי תחול, בשינויים המחוייבים, הוראת סעיף 49 לחוק החברות הממשלתיות, בעניין סמכויותיו ומעמדו.
רואה חשבון מבקר 79. (א) הממונה ימנה לאיגוד רואה חשבון מבקר שיבקר את הדוחות הכספיים של האיגוד ויחווה את דעתו עליהם (בסעיף זה – פעולת ביקורת).
(ב) על מינויו ושכרו של רואה החשבון המבקר, יחולו הכללים שנקבעו לגבי רואי חשבון של חברות ממשלתיות לפי סעיף 44(ג) לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחוייבים.
(ג) מינוי רואה החשבון המבקר יהיה לפי המלצת הוועדה שמונתה בהתאם לכללים שנקבעו לפי סעיף 44(ג) לחוק החברות הממשלתיות, ככל שתמליץ.
(ד) האיגוד יישא בעלות שכרו של רואה החשבון המבקר.
(ה) על רואה החשבון המבקר יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות לפי סעיפים 160 ו-161 לחוק החברות, בעניין אי-תלות.
(ו) רואה החשבון המבקר רשאי לעיין בכל עת במסמכי האיגוד הדרושים לו לשם מילוי תפקידו ולקבל הסברים לגביהם.
(ז) רואה החשבון המבקר רשאי להשתתף בכל ישיבה של מועצת האיגוד או של ועדה מוועדותיה הדנה בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולות ביקורת וכן בישיבת מועצת איגוד שזומנה לפי סעיף קטן (י).
(ח) רואה החשבון המבקר חייב, על אף כל דין אחר, למסור למועצת האיגוד, לממונה, לשר או לשר האוצר, לפי דרישתם, ידיעות על ענייני האיגוד, ולערוך לפי דרישתם ביקורת מיוחדת באיגוד ולמסור להם דוח על תוצאותיה.
(ט) נודע לרואה החשבון המבקר, אגב פעולת ביקורת, על ליקויים מהותיים בבקרה החשבונאית של האיגוד, ידווח על כך לשר, לממונה ולמועצת האיגוד.
(י) הודיע רואה החשבון המבקר על ליקויים כאמור בסעיף קטן (ט), יזמן יושב ראש מועצת האיגוד, ללא דיחוי, ישיבת מועצה לדיון בנושא שהובא לידיעתו.
(יא) רואה החשבון המבקר אחראי כלפי האיגוד והשר לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים; אין בהוראה זו כדי למנוע קיומה של אחריות רואה החשבון המבקר לפי כל דין.
פרק ז': עובדי האיגוד
סימן א': משגיחי כשרות
חובת העסקה 80. איגוד יעסיק משגיחי כשרות שבאמצעותם יספק שירותי השגחה על הכשרות.
תנאי כשירות למינוי משגיח כשרות 81. לא ימנה איגוד אדם לשמש משגיח כשרות אלא אם התקיימו בו אחד מתנאים אלה לפחות:
(1) יש בידו תעודת הסמכה בתוקף לשמש משגיח כשרות לפי סעיף 82;
(2) יש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר לפי סעיף 2(5) לחוק הרבנות הראשית;
(3) יש בידו תעודה בתוקף מרב ראשי לישראל כי הוא כשיר לכהן כרב אזורי, רב יישוב או רב שכונה כמשמעותם בסעיף 7(3),(4) ו-(5) לחוק הרבנות הראשית.
תעודת הסמכה לשמש משגיח כשרות 82. הרב הראשי לישראל המכהן כנשיא מועצת הרבנות או מי שהסמיך לכך, ייתן תעודה המסמיכה אדם לשמש משגיח כשרות למי שאורח חייו ואופיו הולמים את מעמדו של משגיח כשרות, ואשר התקיים בו אחד מתנאים אלה לפחות:
(1) הוא עמד בבחינה הלכתית ומקצועית שנערכה בכתב על ידי מועצת הרבנות או מי מטעמה;
(2) הוא עבר בהצלחה מבחן בנושא איסור והיתר שנערך בכתב על ידי מועצת הרבנות או מי מטעמה.
השעייה או ביטול של תוקף תעודת ההסמכה 83. הרב הראשי לישראל המכהן כנשיא מועצת הרבנות או מי שהסמיך לכך, רשאי להשעות את תוקפה של תעודת הסמכה שניתנה לפי סעיף 82, או לבטלה, לאחר שנתן לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את טענותיו ועל יסוד אחת מעילות אלה:
(1) המשגיח התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של משגיח כשרות;
(2) המשגיח הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה אין הוא ראוי לשמש משגיח כשרות.
ועדה למינוי משגיחים 84. (א) ועדה למינוי משגיחים, שתפעל במסגרת הליך המכרז כאמור בסעיף 92 (קבלה לעבודה של כלל העובדים), תמנה את משגיחי הכשרות של האיגוד.
(ב) מועצת האיגוד תמנה ועדה למינוי משגיחים, בת חמישה חברים והם:
(1) שלושה רבנים המשמשים רבנים נותני הכשר, בתחום האיגוד;
(2) ראש מועצה דתית החבר במועצת האיגוד;
(3) המנהל הכללי של האיגוד או נציגו.
(ג) מועצת האיגוד תמנה, מקרב הרבנים נותני ההכשר כאמור בסעיף קטן (ב)(1), את יושב ראש הוועדה למינוי משגיחים.
(ד) מועצת האיגוד רשאית, בתקופת ההקמה כהגדרתה בסעיף 6, למנות יותר מוועדה אחת למינוי משגיחים.
שיבוץ משגיחי כשרות 85. (1) רב נותן הכשר יקבע את בתי העסק שיהיו נתונים להשגחתו של משגיח כשרות מקרב משגיחי הכשרות המועסקים באיגוד בהתאם לסעיף 84(א).
ניגוד עניינים 86. (א) בסעיף זה –
"טיפול", "קרוב", "בן משפחה" ו"בעל עניין" – כהגדרתם בסעיף 37.
"מפקח כשרות" – מי שנתמנה בידי מועצה דתית או רשות מקומית לפקח מטעם רב נותן ההכשר על פעילות משגיחי הכשרות באותה מועצה דתית או רשות מקומית, כולה או חלקה. מפקח כשרות, יהיה אמון אף על ביצוע ההנחיות ההלכתיות של רב נותן הכשר ושל מועצת הרבנות הראשית.
(ב) לא ישובץ משגיח כשרות בבית עסק המצוי בתחום מועצה דתית או רשות מקומית שקרובו מכהן בה באחד מתפקידים אלה:
(א) רב נותן הכשר;
(ב) ראש מועצה דתית;
(ג) ממונה על מועצה דתית כאמור בסעיף 6(ב2) לחוק שירותי הדת היהודיים;
(ד) חבר ועדה ממונה כאמור בסעיף 10ב(ג) לחוק שירותי הדת היהודיים;
(ה) מורשה חתימה זמני;
(ו) מזכיר מועצה דתית;
(ז) מנהל מחלקת כשרות.
(ג) איגוד לא ישבץ משגיח כשרות בבית עסק שהוא או קרובו בעלי עניין בו.
(ד) איגוד לא ישבץ משגיח כשרות בבית עסק שקרובו משמש מפקח כשרות באותו בית עסק.
(ה) איגוד לא יעסיק בתחומו כמשגיח כשרות מי שהוא נושא משרה המנוי בסעיף קטן (ב) וכן לא יעסיק כמשגיח כשרות מפקח כשרות הפועל בתחום המועצה הדתית או הרשות המקומית שבה הוא מכהן.
קביעת תכניות עבודה 87. (א) איגוד יכין למשגיח כשרות שאותו הוא מעסיק תכניות עבודה הקובעות את היקפה ואופייה של ההשגחה על הכשרות הנדרשת בכל בית עסק שבו הוא שובץ.
(ב) תכניות העבודה יוכנו בכפוף להנחיות ואישור רב נותן הכשר או נציגו, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרבנות לפי סעיף 106(א)(4) ולהנחיות הממונה לפי סעיף 110.
דיווח נוכחות של משגיחי כשרות 88. (א) משגיח כשרות ידווח על נוכחותו בבית עסק שבו שובץ.
(ב) הממונה יקבע כללים לעניין האמצעים הטכנולוגיים שבאמצעותם יקבלו האיגוד והרב נותן ההכשר את דיווחי המשגיחים אודות נוכחותם בבית העסק, והוא רשאי לקבוע אמצעים שיוצבו בבית העסק לשם כך או במקום אחר לפי העניין.
בקרת נוכחות המשגיחים 89. איגוד יקיים בקרה על דיווחי הנוכחות של משגיחי הכשרות לפי סעיף 88.
היקף העסקת משגיח כשרות 90. (א) היקף ההעסקה של משגיח כשרות לא יפחת משיעור חצי משרה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הממונה לקבוע כללים להעסקת משגיחים בשיעור נמוך מחצי משרה.
(ג) לא נקבעו כללים לפי סעיף קטן (ב), רשאי הממונה להתיר לאיגוד, בשל שיקולים כלכליים ותפעוליים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להעסיק משגיח כשרות בשיעור נמוך מחצי משרה.
דין משגיח כשרות 91. דין משגיח כשרות כדין עובד האיגוד, אלא אם נאמר אחרת לפי חוק זה.
סימן ב': הוראות כלליות לעניין עובדי איגוד
קבלה לעבודה 92. (א) קבלתו של אדם לעבודה באיגוד תיעשה בדרך של מכרז פומבי בהתאם לעקרונות השוויון, השקיפות, הפומביות וטוהר המידות.
(ב) הממונה רשאי לקבוע כללים בדבר דרכי המכרז ופרטיו, בין בדרך כלל ובין לסוגים של משרות, וכן לקבוע מקרים שבהם יועסק עובד בחוזה מיוחד.
(ג) לא יועסק באיגוד או בשירותיו עובד אשר הוא או קרובו מכהנים כחברי מועצת איגוד או כמנהל כללי של האיגוד אלא אם ערך היועץ המשפטי של האיגוד הסדר ניגוד עניינים המאפשר לדעתו את העסקתו.
החלת דינים 93. (א) דין עובדי האיגוד כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1) חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963 ;
(2) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 ;
(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 ;
(4) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979 ;
(5) חוק העונשין, התשל"ז–1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(6) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 ;
(7) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959 .
(ב) על אף הוראת סעיף קטן (א)(1), רשאי השר, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע הוראות שונות לעניין זה שיחולו על עובדי האיגוד.
(ג) הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(7), לא יחולו על עובד איגוד שמונה לפי סעיף 80.
ניגוד עניינים 94. בסעיף זה –
(א) "טיפול", "קרוב", "בן משפחה" ו-"בעל עניין" – כהגדרתם בסעיף 37.
(ב) לא יתקבל אדם לעבודה באיגוד ולא יועסק באיגוד מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו באיגוד לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו.
(ג) לא יתקבל אדם לעבודה באיגוד ולא יועסק באיגוד מי שעוסק בתחום הכשרות במסגרת פרטית אלא אם ערך היועץ המשפטי של האיגוד הסדר ניגוד עניינים המאפשר לדעתו את העסקתו.
(ד) עובד האיגוד לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו באיגוד לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו.
(ה) נודע לעובד האיגוד כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים, יודיע על כך בהקדם האפשרי לממונה עליו ולמנהל הכללי של האיגוד ויפעל בהתאם להנחיותיהם.
כללים לעבודה פרטית 95. הממונה יקבע כללים לאישור עבודה פרטית, מחוץ לשירות האיגוד, לעובדי האיגוד.
פרק ח': תקציב האיגוד
סימן א': שיא כוח האדם
הגדרות 96. בסימן זה –
"כוח אדם, באיגוד" – לרבות עובדי האיגוד שאינם משגיחי כשרות, וכל מי שעיקר עיסוקו דרך קבע מבוצע במתקני האיגוד או מי שעבודתו בליבת עיסוקו של האיגוד, לרבות מי שמועסק על ידי קבלן כוח אדם ולמעט קבלן שירות; לעניין זה, "קבלן כוח אדם" ו-"קבלן שירות" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996 .
"שיא כוח אדם" – ההיקף המרבי של כוח האדם שעל האיגוד להעסיק בשנה מסוימת.
קביעת שיא כוח אדם באיגוד 97. (א) מועצת האיגוד תקבע את שיא כוח האדם באיגוד, לרבות כל שינוי בו.
(ב) שיא כוח האדם שתקבע מועצת האיגוד למשגיחי הכשרות של האיגוד לא יפחת מהדרוש לפי הכללים שקבעה מועצת הרבנות בסעיף 106.
(ג) מועצת האיגוד תגיש את שיא כוח האדם שקבעה לאישור הממונה.
(ד) החלטת הממונה בדבר שיא כוח האדם תינתן בתוך 21 ימים מהיום שבו מועצת האיגוד מסרה לו את כל הנתונים והמסמכים הדרושים לצורך קבלת ההחלטה.
(ה) לא אישר הממונה את שיא כוח האדם שהגישה מועצת האיגוד לאישורו, לא יאשר השר את הצעת התקציב כאמור בסעיף 101.
בקרה על עמידה בשיא כוח האדם באיגוד 98. (א) המנהל הכללי של האיגוד אחראי לכך שכח האדם באיגוד לא יחרוג משיא כוח האדם שאושר לפי סעיף 97.
(ב) לא יאוחר מתום 45 ימים מתום שנת כספים, יודיע המנהל הכללי של האיגוד למועצת האיגוד, לממונה ולשר אם האיגוד העסיק כוח אדם בהתאם לשיא כוח האדם שאושר בשנת הכספים שחלפה, או חרג ממנו.
(ג) הודיע המנהל הכללי של האיגוד כאמור סעיף קטן (ב), יבחן הממונה את ההודעה ויחליט האם האיגוד העסיק כוח אדם בהתאם לשיא כוח האדם שאושר לו או חרג ממנו; הממונה רשאי לבקש מהמנהל הכללי כל מידע הדרוש לו לשם הבחינה.
(ד) הממונה יודיע למנהל הכללי של האיגוד על החלטתו לא יאוחר מתום 30 ימים ממועד קבלת הודעת המנהל הכללי, ואם נדרש מידע נוסף לפי סעיף קטן זה – ממועד קבלת המידע.
השלכות חריגה משיא כוח האדם 99. הודיע המנהל הכללי של האיגוד בהודעתו לפי סעיף 98(ב) כי כוח האדם באיגוד בשנת הכספים שחלפה חרג משיא כח האדם שאושר באותה שנת כספים או החליט כך הממונה לפי הוראות סעיף 98(ג) –
(1) לא יקבל האיגוד לעבודה כוח אדם חדש החל ממועד הודעת המנהל הכללי של האיגוד או החלטת הממונה, וכל עוד לא החליט הממונה אחרת;
(2) רשאי הממונה, לאחר שנתן למנהל הכללי של האיגוד הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו, להורות על הפסקת כהונתו של המנהל הכללי אלא אם השתכנע, מטעמים שיירשמו, כי התקיימו נסיבות המצדיקות את המשך כהונתו.
סימן ב': הוראות כלליות לעניין התקציב
מימון 100. התקציב השנתי של האיגוד ימומן מהכנסות שיהיו לאיגוד מגביית אגרות בעד הספקת שירותי השגחה על הכשרות, כאמור בסעיף 19.
הצעת תקציב 101. (א) מועצת האיגוד תאשר ותגיש לאישור השר, לא יאוחר מ-1 בנובמבר בכל שנה, את הצעת תקציב האיגוד לשנה הבאה.
(ב) הצעת התקציב כאמור בסעיף קטן (א) תכלול את אלה לפחות:
(1) אומדן הכנסות והוצאות של האיגוד;
(2) פירוט של האגרות בעד שירותי השגחת כשרות כאמור בסעיף 19 שהאיגוד צפוי לגבות מבתי העסק שבתחומו במהלך השנה הבאה;
(3) שיא כוח האדם באיגוד שאושר לשנת הכספים הבאה בהתאם להוראות סעיף 97;
(4) פירוט היעדים לעניין מדדי השירות שנקבעו לפי סעיף 115 והפעולות המתוכננות להיעשות להשגתם;
(5) פירוט ההדרכות והשתלמויות המתוכננות במהלך השנה הבאה.
(ג) האיגוד יעביר לממונה העתק של הצעת התקציב שהוגשה לשר; הממונה יעביר לשר את חוות דעתו בנוגע להצעה.
(ד) השר לא יקבל החלטה בדבר אישור התקציב בטרם עיין בחוות דעת הממונה כאמור בסעיף קטן (ג).
הצעה לשינוי תקציב 102. (א) מועצת האיגוד רשאית להביא לאישור השר או לאישור מי שהשר הסמיכו מטעמו לעניין זה, בקשה לאישור הצעה לשינוי התקציב.
(ב) על הצעה לשינוי התקציב יחולו ההוראות החלות על הצעת תקציב כאמור בסעיף 101(ב) עד (ד).
דין וחשבון 103. (א) האיגוד יערוך ויגיש לשר ולממונה, לא יאוחר מיום 1 באפריל שלאחר שנת הכספים, דין וחשבון לעניין ביצוע התקציב בשנת הכספים שחלפה, ולעניין הכנסות האיגוד והוצאותיו, באותה שנת כספים.
השר והממונה רשאים לדרוש בתום כל רבעון מהאיגוד דין וחשבון לענין ביצוע התקציב; לענין זה, "רבעון" – תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר של כל שנת כספים.
דוחות כספיים 104. (א) איגוד יערוך דוחות כספיים שנתיים.
(ב) מועצת האיגוד תאשר את הדוחות הכספיים לאחר שדנה בטיוטת הדוחות הכספיים ובהערות רואה החשבון המבקר לגביהם כאמור בסעיף 79, וכן תדון, לאחר אישור הדוחות הכספיים, בכל פרט שלגביו הסתייג רואה החשבון, העיר הערה או נמנע מלחוות את דעתו.
(ג) מועצת האיגוד תגיש לאישור השר עם העתק לממונה, לא יאוחר מ-31 במרס בכל שנה, את הדוחות הכספיים שאישרה.
(ד) השר רשאי לקבוע את מתכונת הדוחות הכספיים, היקפם, הפרטים שיש לכלול בהם, את זהות החותמים עליהם ומספרם וכן את מועד הגשתם לשר.
מורשי חתימה 105. יושב ראש מועצת האיגוד והמנהל הכללי של האיגוד הם המוסמכים לחייב ולזכות את האיגוד בחתימתם.
פרק ט': מועצת הרבנות הראשית
קביעת כללים בידי מועצת הרבנות 106. (א) מועצת הרבנות תקבע כללים בנושאים אלה:
(1) אופן ביצוע השגחה על הכשרות בידי משגיח כשרות;
(2) היקף שעות השגחה על הכשרות (בפרק – היקף שעות השגחה) הנדרש בבתי העסק, לפי סוג בתי העסק ומאפייניהם; היקף שעות ההשגחה ייקבע באופן אחיד ושוויוני ובהתחשב בשיקולים הלכתיים ואולם רשאית מועצת הרבנות לקבוע הסדרים ייחודיים למקום בו נדרשים שירותי השגחה ונוכחות משגיח בשבתות ובמועדי ישראל;
(3) הדיווח שיעביר האיגוד לרב נותן הכשר אודות פעילות ההשגחה על הכשרות בבתי העסק המצויים בתחום כהונתו, מתכונת הדיווח, היקפו ותדירותו;
(4) סדרי העבודה בין האיגוד לבין רב נותן הכשר הנדרשים לצורך קיום הוראות חוק זה, לרבות לעניין קביעת תכניות העבודה למשגיחי הכשרות כאמור בסעיף 87;
(5) מסמכים שעל בית עסק למסור לרב נותן הכשר או מי שהוא הסמיך לכך או מסמכים שעל בית עסק להציג בפני משגיח כשרות לצורך ההשגחה על הכשרות בבית העסק;
(6) הדרכות והשתלמויות לבעלי התפקידים במערך הכשרות.
(ב) כללים שקבעה מועצת הרבנות לפי סעיף זה, אין חובה לפרסמם ברשומות; כללים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של הרבנות הראשית וייכנסו לתוקפם במועד שצויין בפרסום כאמור; נשיא מועצת הרבנות יפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור, על כל שינוי בהם, ועל מועד תחילתם, סמוך ככל האפשר למועד פרסומם באינטרנט; הכללים יובאו לידיעת האיגודים.
סמכות של רב נותן הכשר לקבוע היקף שעות השגחה שונה 107. (א) על אף הוראת סעיף 106(א)(2), רשאי רב נותן הכשר, בהתאם לשיקול דעתו, להורות לאיגוד על קיומו של היקף שעות השגחה שונה, בבתי העסק שבתחום כהונתו, מההיקף המחושב לבתי עסק אלה לפי כללי מועצת הרבנות כאמור בסעיף 106(א)(2).
(ב) רב נותן הכשר רשאי לשנות את היקף שעות ההשגחה כאמור בסעיף קטן (א), רק אם סך שעות ההשגחה בכלל בתי העסק שבתחום כהונתו לאחר השינוי, לא יחרוג מסך שעות ההשגחה הכולל המחושב לבתי עסק אלה לפי כללי מועצת הרבנות כאמור בסעיף 106(א)(2).
מחויבות האיגוד לפעול לפי כללי מועצת הרבנות 108. האיגוד יפעל על פי הכללים שקבעה מועצת הרבנות לפי סעיף 106, ולפי הוראות רב נותן הכשר לפי סעיף 107, ככל שניתנו.
פרק י': הממונה על האיגודים
סימן א': מינוי הממונה, סמכויותיו תפקידיו
מינוי הממונה 109. (א) ימונה ממונה על ענייני האיגודים למתן שירותי השגחה על הכשרות.
(ב) הממונה יהיה עובד הרבנות הראשית לישראל.
(ג) הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.
תפקידי הממונה 110. הממונה –
(1) יפקח כי האיגודים פועלים על פי ההוראות שחלות עליהם לפי חוק זה, לרבות ההוראות לעניין מדדי שירות כאמור בסעיף 115;
(2) יוודא כי האיגודים עורכים השתלמויות לעובדי מערך הכשרות לרבות למשגיחי הכשרות ולמפקחי הכשרות כהגדרתם בסעיף 86, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרבנות לפי סעיף 106(א)(6).
(3) יעדכן את האיגודים על כל החלטה שקיבלה מועצת הרבנות על פי סעיף 106 (כללים שקבעה מועצת הרבנות);
(4) יחליט בבקשות של איגודים בעניינים הטעונים אישורו, לפי חוק זה;
(5) ייתן חוות דעת למועצת הרבנות ולשר לבקשתם, בעניינים המנויים בחוק זה, טרם קבלת החלטה הנתונה בסמכותם לפי חוק זה;
(6) יחליט בבקשות של איגודים לקבלת היתר להעסקת משגיחי כשרות בהיקף הנמוך מחצי משרה או יקבע כללים בעניין זה, לפי הוראות סעיף 90;
(7) יקבע כללים לעניין האמצעים הטכנולוגיים שבאמצעותם ידווחו משגיחי הכשרות אודות נוכחותם בבית העסק כאמור בסעיף 88;
(8) יקבע כללים לעניין הקמת מערכת ממוחשבת שבאמצעותה ינהל האיגוד את מערך שירותי ההשגחה על הכשרות בתחומו כאמור בסעיף 20;
(9) ימלא כל תפקיד אחר ויפעיל כל סמכות אחרת שניתנו לו לפי חוק זה.
כפיפות הלכתית 111. הממונה יפעל בכפיפות הלכתית לרב הראשי לישראל המכהן כנשיא מועצת הרבנות.
קבלת החלטה בידי מועצת הרבנות או השר 112. מועצת הרבנות והשר יבקשו את חוות דעת הממונה בטרם קבלת החלטה הנתונה בסמכותם לפי חוק זה. הממונה ייתן חוות דעת תוך 7 ימים מיום שנתבקש לכך.
מתן הנחיות 113. (א) הממונה רשאי ליתן לאיגוד הנחיות בעלות מאפיינים מנהליים, שאינם הלכתיים, לצורך פעילותו התקינה של האיגוד והשגת יעילות כלכלית.
(ב) קבע ממונה הנחיות כאמור, יפעל האיגוד בהתאם להנחיות.
סמכות לדרוש מידע 114. (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה רשאי הממונה לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר, למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל על ביצוע הוראות חוק זה; בסעיף קטן זה, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995 .
(ב) מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך לפי סעיף קטן (א), יעבירם לממונה, בלא דיחוי, ומוקדם ככל האפשר.
מדדי שירות 115. (א) הממונה רשאי לקבוע עבור האיגודים מדדי חובה ומדדי רשות לשם בחינת פעילותם התקינה והיעילה ועל מנת לעודד את שיפור השירות שהם מעניקים, ובין השאר בעניינים אלה:
(1) נוכחות משגיחי הכשרות בבתי העסק שבהם שובצו;
(2) זמינותם של משגיחי הכשרות לשאלות של לקוחות בתי העסק;
(3) מידת שביעות רצון בתי העסק שבהם שובצו משגיחי כשרות;
(4) הנגשת מידע לציבור בידי האיגוד;
(5) טיפול האיגוד בפניות הציבור.
(ב) הממונה יציין לגבי כל מדד שקבע, האם הוא מדד חובה או מדד רשות.
(ג) קבע הממונה מדדי חובה, יעמוד האיגוד במדדים אלו.
(ד) הממונה רשאי לפרסם את תוצאות עמידת האיגודים במדדים שקבע.
סימן ב': הבטחת ניהול תקין של איגוד
איגוד שנמצא פגם בהתנהלותו 116. (א) מצא הממונה כי נפל פגם בהתנהלותו של איגוד או של נושא משרה בו, בין השאר בשל כך שאינו ממלא אחר ההוראות לפי חוק זה, לרבות הכללים שקבעה מועצת הרבנות לפי סעיף 106 ומדדי החובה שנקבעו לפי סעיף 115, ישלח הודעה בכתב לאיגוד ובה יפרט את הפגמים ואת התקופה הנדרשת לתיקונם וייתן לאיגוד הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ב) טען האיגוד את טענותיו, יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לקבלתן, ויודיע על החלטתו לאיגוד; דרש הממונה את תיקון הפגמים – יקבע מחדש את התקופה שבה על החברה לתקנם כאמור.
מתן צו לתיקון פגמים 117. לא תיקן איגוד פגמים כנדרש בתוך התקופה שנקבעה כאמור בסעיף 116, רשאי הממונה ליתן לאיגוד צו המורה לו, תוך הזמן הנקוב בצו –
(א) לעשות מעשה שהוא חייב לעשותו לפי החוק או לפי הכללים שקבעה מועצת הרבנות לפי סעיף 106;
(ב) להימנע מלעשות מעשה שאסור לו לעשותו לפי החוק או לפי הכללים כאמור.
מינוי אדם מתאים 118. (1) לא מילא איגוד אחר הצו כאמור בסעיף 117, בתוך הזמן הנקוב בו, רשאי הממונה למנות אדם הנראה לו מתאים למילוי החובה או לביצוע העבודה.
(2) השכר והוצאות הכרוכות במילוי החובה או ביצוע העבודה לפי סעיף קטן (א) יהיו על חשבון תקציב האיגוד.
איגוד שאינו ממלא חובותיו 119. מצא השר כי התקיימה באיגוד אחת מהנסיבות שלהלן, לפחות, רשאי השר, לאחר שנתן לאיגוד הזדמנות לטעון את טענותיו, להחליט להעביר את המנהל הכללי של האיגוד מתפקידו, למנות לאיגוד מנהל מיוחד שינהל את ענייניו ולמנות ועדת הנהלה שתייעץ למנהל המיוחד במילוי תפקידיו לפי סעיף 122:
(1) האיגוד אינו ממלא את חובתו לפי חוק זה;
(2) האיגוד מתנהל באופן שאינו מאפשר לו למלא את חובותיו לפי החוק או שלא יאפשר לו לעשות כן;
(3) האיגוד לא מילא אחר צו לתיקון פגמים כאמור בסעיף 117;
מינוי מנהל מיוחד לאיגוד 120. (א) למנהל המיוחד שנתמנה לאיגוד לפי סעיף 119 יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל הכללי של האיגוד, למועצת האיגוד ולוועדותיה, לפי הוראות החוק.
(ב) כל עוד ממלא המנהל המיוחד את תפקידו לא ימלאו מועצת האיגוד, ועדותיה וחבריה את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
(ג) לא ימונה אדם לתפקיד מנהל מיוחד, אלא אם עמד בתנאי הכשירות לתפקיד מנהל כללי של איגוד בהתאם לסעיף 67.
(ד) הממונה רשאי להורות לאיגוד לשלם למנהל המיוחד שכר והוצאות כפי שיורה, ואם היה המנהל המיוחד עובד המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
(ה) הממונה רשאי להורות, בכל עת שימצא שהתנאים מאפשרים זאת, כי האיגוד ישוב להיות מנוהל באמצעות מועצת איגוד אשר תמנה מנהל כללי לאיגוד.
מורשה חתימה באיגוד שמונה לו מנהל מיוחד 121. מונה מנהל מיוחד, יהיו מורשי החתימה של האיגוד המנהל המיוחד וחבר ועדת הנהלה שימנה הממונה.
תפקידיו של המנהל המיוחד 122. (א) תפקידיו של המנהל המיוחד הם:
(1) ניהול האיגוד;
(2) בדיקת הגורמים לפגמים שנתגלו בניהולו של האיגוד;
(3) הגשת המלצותיו לשר לעניין הפעולות הנדרשות לתיקון הפגמים, ובין השאר, רשאי הוא להמליץ על העברת תחום הפעולה של האיגוד, כולו או חלקו לאיגוד אחר.
(ב) השר רשאי לקבל את המלצות המנהל המיוחד לפי סעיף קטן (א)(3), כולן או חלקן, וכן רשאי לדחותן; קיבל הממונה את ההמלצות, רשאי הוא להורות למנהל המיוחד לפעול ליישומן; לא קיבל השר את ההמלצות, רשאי הוא לפעול בכל דרך שתיראה לו לתיקון הפגמים.
מסירת מידע 123. נתמנה לאיגוד מנהל מיוחד לפי סעיף 119, יהיו המנהל הכללי שהועבר מתפקידו וכל חברי מועצת האיגוד, וכן כל אדם אחר העובד באיגוד או בשירותיו, חייבים, לפי דרישת המנהל המיוחד או מי שהוא הסמיך לכך, למסור לו או לשלוחיו את הידיעות, המסמכים או כל מידע אחר שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע תפקידיו של המנהל המיוחד.
חובת אמונים וחובת זהירות של המנהל המיוחד 124. מנהל מיוחד –
(א) חב כלפי האיגוד חובת זהירות וחובת אמונים כאמור בסעיפים 252 ו-254 לחוק החברות, כאילו היו נושאי משרה בחברה, בשינויים המחוייבים;
(ב) יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל אדם סביר הממלא תפקיד זה באותן הנסיבות.
סימן ג': הבטחת ניהול כספי תקין של איגוד
מינוי חשב מלווה 125. (א) בסעיף זה –
"שיעור גירעון מצטבר" – היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות האיגוד בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר;
"שיעור גירעון שוטף" – היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות האיגוד בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף;
(ב) סבר הממונה כי בשל כשל ניהולי התקיימו לגבי איגוד אחד מאלה, יודיע על כך לשר ורשאי השר, מנימוקים שיירשמו, לאחר שנתן ליושב ראש מועצת האיגוד הזדמנות לטעון את טענותיו, למנות לאיגוד חשב מלווה לתקופה שיורה:
(1) שיעור הגירעון השוטף של האיגוד, כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא עשרה אחוזים או יותר, ושיעור הגירעון המצטבר של האיגוד הוא חמישה עשר אחוזים או יותר;
(2) תקציב האיגוד או ענייניו הכספיים האחרים מנוהלים, לדעת הממונה, באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין;
(3) קיימות נסיבות מיוחדות שבשלן דרוש, לדעת השר לאחר קבלת חוות דעת הממונה, למנות חשב מלווה לשם הבטחת ניהול כספי תקין של האיגוד.
(ג) השר רשאי להאריך את תקופת מינויו של החשב המלווה בתקופות נוספות כפי שיורה.
(ד) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע תנאי כשירות ופסלות למינוי ולכהונה של חשב מלווה.
סמכויות החשב המלווה ופעולות הטעונות אישורו 126. מונה לאיגוד חשב מלווה, יחולו הוראות אלה, כולן או חלקן, כפי שיורה הממונה:
(א) החשב המלווה, והוא בלבד, יהיה ממונה על גביית אגרות בעד שירותי ההשגחה על הכשרות; לחשב המלווה מוקנות כל הסמכויות הנתונות, על פי כל דין, לאיגוד, ליושב ראש מועצת האיגוד, למנהל הכללי של האיגוד או לעובד האיגוד לצורך גביית האגרות, ולא יהיו לאלו הסמכויות האמורות, כל עוד מינוי החשב המלווה עומד בתוקפו;
(ב) דבר מינויו של החשב המלווה יצוין בכל מסמך של האיגוד שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית, בנוסח שיורה הממונה;
(ג) איגוד, יושב ראש מועצת איגוד, מנהל כללי של איגוד ועובד האיגוד, לא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם האיגוד, לרבות לענין תנאי העסקה כהגדרתם בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה; בפסקה זו, "התחייבות כספית" – לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;
(ד) התחייבות כספית מטעם האיגוד לא תחייב את האיגוד אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי חוק זה, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לאיגוד חשב מלווה וכי זו תחייב את האיגוד רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור – בטלה;
(ה) לא יתמנה אדם לעובד האיגוד אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; לא יסרב החשב המלווה לאשר העסקה ותנאי העסקה כאמור אלא משיקולים תקציביים או אם נוכח שהעסקת העובד אינה כדין; מונה אדם בלא אישור החשב כאמור – בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהא זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור;
מילוי אחר הוראות החשב המלווה 127. יושב ראש מועצת האיגוד, המנהל הכללי של האיגוד ועובד האיגוד, חייבים למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו לפי החוק.
חיוב אישי על תשלום לא חוקי 128. (א) נוכח הממונה, לאחר התייעצות עם רואה החשבון המבקר, או בעקבות דיווח של רואה החשבון המבקר לפי סעיף 79, שאיגוד הוציא או התחייב להוציא הוצאה בניגוד להוראות לפי חוק זה או לפי כל דין, רשאי הממונה לחייב בה את האדם שהוציא את ההוצאה או שאישרה.
(ב) הממונה יפרט בכתב את טעמי החלטתו בדבר החיוב.
(ג) הממונה לא יקבל החלטה כאמור בסעיף קטן (א) טרם יאפשר לאותו אדם לטעון את טענותיו.
בקשה לביטול החיוב האישי ולהקטנתו 129. (א) אדם שחוייב בחיוב אישי כאמור בסעיף 128 רשאי לבקש מהממונה לבטל את חובו או להקטינו, בתוך 14 יום מהיום שהובא החיוב לידיעתו או תוך תקופה נוספת שהתיר לו הממונה.
(ב) הממונה רשאי לבקשת חייב כאמור בסעיף קטן (א), לבטל או להקטין את החיוב, מנימוקים שיירשמו.
הודעה לאיגוד על חיוב אישי 130. הממונה יודיע לחייב ולאיגוד, בכתב, על החלטתו בעניין חיוב אישי לפי סעיפים 128 ו-129.
מועד התשלום של חיוב אישי 131. (א) חייב ישלם את החיוב האישי שהוטל עליו בתוך 60 ימים מיום שהובאו לידיעתו החיוב כאמור בסעיף 128, או ההחלטה בבקשה כאמור בסעיף 129, לפי המאוחר מבניהם.
(ב) על גביית חיוב אישי כאמור בסעיף 128 יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995 , ועל העברת כספי חוב שנגבו לאיגוד תחול הוראת סעיף 12 לאותו חוק.
פרק יא': הוראות כלליות
מועצה דתית או רשות מקומית שאינה מפקחת על הכשרות באופן תקין 132. (א) ראה השר, כי התקיימה אחת מהנסיבות שלהלן לגבי מועצה דתית או רשות מקומית, רשאי הוא להטיל על מועצה דתית אחרת (להלן – מועצה דתית נעברת) לפקח על הכשרות בתחום אותה מועצה דתית או רשות מקומית, באמצעות מפקחי כשרות המועסקים על ידי המועצה הדתית הנעברת או באמצעות מפקחי כשרות שתקלוט לעבודה, על פי כל דין, לצורך ביצוע תפקיד זה:
(1) אינן מעסיקות מפקחי כשרות, כהגדרתם בסעיף 86, בהיקף הדרוש לדעת השר, בהתאם להיקף ולמאפיינים של בתי העסק המחזיקים בתעודת הכשר בתחומן;
(2) פיקוח הכשרות שנערך על ידן מתנהל שלא באופן תקין.
(ב) החליט השר כאמור בסעיף קטן (א), יהיה רשאי הוא להורות כי האגרות בעד מתן תעודת ההכשר לפי סעיף 7(ב) לחוק שירותי הדת היהודיים, של המועצה הדתית או הרשות המקומית, כולן או חלקן, ישולמו לקופת המועצה הדתית הנעברת.
אגרה בעד שעת השגחה על הכשרות 133. (א) בית עסק המבקש תעודת הכשר, ישלם אגרה חודשית לאיגוד שבתחומו הוא פועל, בעד שירותי ההשגחה על הכשרות שמספק האיגוד.
(ב) שיעור האגרה החודשית שישלם בית העסק יהיה בשווי מכפלת שיעור שעת השגחה שנקבעה כאמור בסעיף קטן (ג) במספר שעות ההשגחה שחל לגבי בית העסק לפי כללי מועצת הרבנות כאמור בסעיף 106, אף אם הורה לגביו רב נותן הכשר, כאמור בסעיף 107, על מספר שעות השגחה שונה מהכללים שקבעה מועצת הרבנות.
(ג) השר יקבע, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, את שיעור האגרה בעד שעת השגחה על הכשרות.
גבייה 134. (א) איגוד יגבה את האגרות שנקבעו בהתאם לסעיף 133.
(ב) על גביית אגרות לפי סעיף זה יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995, ועל העברת כספי חוב שנגבו לאיגוד תחול הוראת סעיף 12 לחוק.
(ג) לא שילם בית עסק לאיגוד אגרה בעד שירותי השגחת הכשרות המסופקים לו, יסיר הרב נותן ההכשר שבית העסק פועל בתחום כהונתו, את תעודת ההכשר מבית העסק, לאחר שנתן לו התראה על כך 14 ימים מראש ואפשר לו להסדיר את התשלום במהלך תקופה זו.
פרק יב': תיקון עקיף, תחילה, תחולה והוראות מעבר
ביצוע ותקנות 135. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
תיקון חוק איסור הונאה בכשרות 136. בחוק איסור הונאה בכשרות –

(1) בסעיף 1, בסופו יבוא:
""כשר" – לרבות מצג או סימון המעיד כי נשמרים דיני כשרות, ובכלל זה מצג או סימון כאמור אף אם מתקיים בהם אחד או יותר מאלה:
(1) לא נעשה שימוש בביטוי כשר;
(2) צוין במפורש כי מצג או סימון זה אינו מטעם הגורם הרשאי לתת תעודת הכשר לפי סעיף 2;
(3) צוין במפורש כי לא ניתנה תעודת הכשר לפי סעיף 2."
(2) אחרי סעיף 2 יבוא:
"סייג למתן תעודת הכשר 2א. (א) מי שרשאי לתת תעודת הכשר כאמור בסעיף 2(א)(1) ו-2(א)(2), לא יתן תעודת הכשר לבית אוכל או למצרך, אלא אם שירותי ההשגחה על הכשרות לגביו ניתנים על ידי משגיח כשרות של איגוד.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מי שרשאי לתת תעודת הכשר כאמור בסעיף 2(א)(1) ו-2(א)(2) ליתן תעודת הכשר לבית אוכל או למצרך אם קבע כי לא נדרשת בו נוכחות של משגיח כשרות.
(ג) לתעודת הכשר שניתנה לבית אוכל או למצרך בניגוד להוראת סעיף קטן (א), לא יהיה תוקף.
(ד) לעניין סעיף זה, לא יראו פעילות המתבצעת בידי חברי צוות שחיטה במשחטות ובתי מטבחיים כמתן שירותי השגחה על הכשרות.
(ה) בסעיף זה, "איגוד", "השגחה על הכשרות", "משגיח כשרות" – כהגדרתם בחוק להסדרת ההשגחה על הכשרות, התשע"ט–2019 .
תחולה באזור 137. חוק זה יחול גם באזור, כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ז–2017 .
תחילה 138. מועד תחילתו של חוק זה, שנה מיום פרסומו, ורשאי השר, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לדחות את מועד התחילה בפרקי זמן של שישה חודשים כל פעם.
הוראת מעבר
139. (א) על אף האמור בסעיף 82, כשיר להתמנות למשגיח כשרות מי שוועדה שהקימה מועצת הרבנות הראשית החליטה לפטור אותו מעמידה בבחינות בכתב לפי סעיף 82 ובלבד שהגיש בקשה לפטור כאמור בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
(ב) הוועדה כאמור בסעיף קטן (א) לא תיתן פטור אלא אם מצאה כי מתקיימים במבקש כל אלה:
(1) המבקש משמש כמשגיח כשרות במשך 5 שנים לפחות טרם הגשת הבקשה במצטבר;
(2) רב נותן הכשר אישר בכתב כי המבקש בקיא בחומר ההלכתי הנוגע לעבודתו של משגיח כשרות.
(ג) סעיף 2א(ב) לחוק איסור הונאה בכשרות יחול גם על תעודת הכשר שניתנה לפני מועד תחילתו של חוק זה.
דברי הסבר
על פי החוק הקיים מוסדר מיהם הגורמים המוסמכים לתת תעודת הכשר לבית עסק. החוק לא התייחס עד כה, לגורמים שאמורים לבצע את הליכי השגחת הכשרות בפועל בבית העסק – הליכים אשר נדרשים לשם הבטחת דיני הכשרות בבית העסק ומתן תעודת ההכשר. נכון להיום, מתבצעת השגחת הכשרות בבתי העסק באמצעות משגיחי כשרות המועסקים, ברוב המקרים, ישירות על ידי בית העסק.
שכרם של משגיחים אלו אינו מוסדר בדין. בעתירה שהוגשה בבג"ץ 3336/04 התנועה להגינות שלטונית נ' מועצת הרבנות הראשית (פורסם בנבו, 9.5.17), הלינה העותרת כנגד מציאות זו שמעמידה את משגיח הכשרות בפני ניגוד עניינים, שעה שהוא נדרש למעשה להשגיח על מעסיקו, באופן שעלול לפגוע ברמת הכשרות בבית העסק.
על פי הנטען, פגיעה זו עשויה להתרחש במקרים בהם משגיח כשרות יחשוש להתריע על תקלות כשרות בבית העסק שיגררו אחריהן הסרת תעודת ההכשר על ידי הגורם המוסמך, וזאת לנוכח חששו של המשגיח מאיבוד מטה לחמו. העתירה הנזכרת התנהלה כשלוש עשרה שנים, במהלכן, בין היתר, נערך ניסיון – פיילוט – לתת מענה לנדרש בעתירה, שלא צלח בסופו של יום.
ביום 9.5.17 ניתן פסק דין בו קיבל בית המשפט את העתירה ונתן תוקף לעקרון הניתוק וההפרדה בין משגיח הכשרות לבית העסק המושגח. פסק הדין ניתן לאחר שבפני בית המשפט הוגש דו"ח הצוות לבחינת מערך הכשרות בישראל שפעל במסגרת הרבנות הראשית לישראל ואשר, בין היתר, הציע מספר חלופות למתן שירותי ההשגחה, ובכלל זאת, להעסקת משגיחי הכשרות, באופן שלא תתקיים זיקת משגיח ומושגח. בית המשפט לא הביע דעה באשר לחלופות שהוצעו בדו"ח, אולם קבע כי עד סוף חודש יוני 2018, צריך להסתיים הטיפול בניתוק הזיקה, וכי המערך המחליף צריך להיות מוכן, כך שלכל היותר יחל בעבודתו המלאה, לאחר הרצה, עד 1.9.18.
במהלך התקופה שלאחר פסק הדין, התקיימו דיונים רבים בין הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר, שבמסגרתם נדונו מספר חלופות למסגרת מתן שירותי השגחת הכשרות והעסקת המשגיחים, באופן שיעלה בקנה אחד עם פסק הדין האמור לעיל.
הצעת החוק נועדה להסדיר את אופן מתן שירותי ההשגחה על הכשרות. ההצעה מסדירה את הקמתן של רשויות אזוריות להספקת שירותי השגחה על כשרות, את תפקידיהן, הרכבן, האורגנים הפועלים במסגרתן, לרבות ועד מנהל, מנהל כללי, ועדת ביקורת, יועץ משפטי, מבקר פנים וכיוצ"ב, ואת הסמכויות של כל אורגן.
ההצעה מסדירה את הסמכויות למועצת הרבנות הראשית לישראל לקבוע, בין היתר, כללים הנוגעים לפעילות השגחת הכשרות של הרשויות האזוריות ובכלל זאת, היקף שעות השגחה אחיד לבתי העסק בהתאם למאפייניהם, אופן שיתוף הפעולה בין הרב נותן ההכשר לבין הרשות האזורית ועוד.
ההצעה עוסקת בהסדרת עיסוקם של משגיחי הכשרות, ובכלל זאת, תנאי הסף לתפקיד משגיח כשרות, אופן בחירת המשגיחים לעבודה במסגרת הרשות האזורית וכיוצ"ב. הצעת החוק מסדירה היבטים שונים שעניינם הבטחת תקינות פעילותן של הרשויות האזוריות ואורגניהן, בהיבטים הנוגעים לטוהר המידות, בהיבטים תקציביים ועוד.
ההצעה מסדירה את מינויו של הממונה על ענייני הרשויות האזוריות, שעל פי המוצע יהיה עובד הרבנות הראשית לישראל, שיופקדו בידיו, כגורם מקצועי, מגוון סמכויות רגולטוריות כלפי הרשויות האזוריות כדי להבטיח את טיב שירותי ההשגחה על הכשרות, רמתם ותקינותם. הצעת החוק מסדירה את מעמדם של משגיחי הכשרות כעובדי ציבור. בהתאם להצעה, מוצע להסדיר את מימון שירותי השגחת הכשרות על דרך של קביעת אגרות ייעודיות ואחידות, על פי מאפייני העסקים, שישולמו לרשות האזורית על ידי בית העסק.
מכלול הסדרים המוצעים בהצעה נועדו להבטיח ששירותי ההשגחה על הכשרות יסופקו באופן שיתרום לשיפור רמת הכשרות בבתי העסק, ובד בבד באופן המשרת נורמות שלטוניות ראויות ובכלל זאת, שקיפות, שוויוניות וכיוצ"ב (הצעת חוק דומה הוגשה כתזכיר חוק ממשלתי בכנסת העשרים אך לא הובאה לדיון במליאת הכנסת). כמו כן מוצע בנוסף, לתקן את חוק איסור הונאה בכשרות באופן שיבהיר את האיסור על מצג כשרותי אסור העלול להטעות את הצרכנים.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת יואב בן צור וקבוצת חברי הכנסת (פ/1382/20). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושתים על ידי חבר הכנסת משה ארבל וקבוצת חברי הכנסת (פ/34/22).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בסיוון התש"ף – 25.5.20

שינוי גודל גופנים