הצעת חוק: להסדיר בצורה מפורשת ובאמצעות חקיקה את השירות במסגרת ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הציוניות

הגדרות:
1. (א) בחוק זה –
"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 ;
"ישיבה" – ישיבה או כולל, שמתקיימים בהם לימודים תורניים בלבד, והכלולים ברשימה שקבע לעניין זה השר לפי סעיף 6;
"עיסוק" – כל עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, הכשרה מקצועית, וכן כל עיסוק אחר שקבע השר;
"השר" – שר הביטחון.
    (ב) לכל שאר המונחים בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת להם בחוק שירות ביטחון.
דחיית שירות:
2. לבקשת מיועד לשירות ביטחון, רשאי השר לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות ביטחון (להלן – צו דחיית שירות) אם התמלאו בו כל אלה:
  (1) הוא לומד בישיבה באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מארבעים וחמש שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע השר;
  (2) הוא אינו עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה;
  (3) הוא הצהיר, בתצהיר שניתן בהתאם לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 , כי מתקיימים בו התנאים בפסקאות (1) ו-(2);
  (4) ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר בכתב כי מתקיים בו התנאי שבפסקה (1) והתחייב כי כאשר יחדל להתקיים בו התנאי האמור יודיע על כך לפוקד בתוך 30 ימים.
הוראות בדבר מתן הצו:
3. (א) צו דחיית שירות יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה אחת.
    (ב) השר רשאי לחזור ולתת צו דחיית שירות כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהתצהיר והאישור לפי סעיף 2(3) ו-(4) יינתנו מחדש עובר למתן כל צו.
    (ג) צו דחיית שירות יינתן לכל מי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף 2, וכן התנאים המוקדמים שנקבעו לפי סעיף 10(2), אלא אם כן שוכנע השר שצורכי הביטחון של מדינת ישראל אינם מאפשרים זאת.
תנאים לדחיית שירות:  
4. צו דחיית שירות מותנה בכך שימשיכו להתקיים במי שהצו חל עליו התנאים האמורים בסעיף 2(1) ו-(2) כל עוד הצו בתוקפו.
חובות מי שחל עליו צו:
5. (א) מי שחל עליו צו דחיית שירות וחדל להתקיים בו אחד מהתנאים שבסעיף 2(1) או (2), חייב להתייצב בלשכת הגיוס הקרובה למקום מגוריו בתוך 30 ימים.
    (ב)הסתיימה תקופת תוקפו של צו לפי חוק זה, חייב מי שמועד התייצבותו נדחה, להתייצב בתוך 14 ימים בלשכת הגיוס כאמור בסעיף קטן (א), אם לא נקבע מועד אחר להתייצבותו.
רשימת ישיבות:
6. השר יקבע את רשימת הישיבות המוכרות לעניין חוק זה על פי המלצת איגוד ישיבות ההסדר או ועד הישיבות הגבוהות הציוניות, ובהתאם לאמות מידה שקבע.
לימוד בישיבת הסדר או בישיבה גבוהה ציונית:
7. (א) בסעיף זה –
"ישיבה גבוהה ציונית" – ישיבה גבוהה שאינה ישיבת הסדר, המעודדת לשירות צבאי, ושמתקיים בה אחד מאלה:
  (1) 60% לפחות מתלמידי שלושת השנתונים הוותיקים מבין השנתונים שהחלו את לימודיהם בישיבה בתשע השנים האחרונות התגייסו לשירות סדיר בצה"ל;
  (2) תלמידיה משלבים שירות סדיר בצה"ל במסגרת לימוד שש-שנתית, שנקבעה בהמלצת ועד הישיבות הגבוהות הציוניות;
  (3) תלמידיה משלבים שירות סדיר מלא בצה"ל במסגרת לימוד חמש-שנתית, שנקבעה בהמלצת ועד הישיבות הגבוהות הציוניות;
"ישיבת הסדר" – ישיבה המיועדת למשרתים בשירות משולב, שנקבעה בהמלצת איגוד ישיבות ההסדר;
"שירות משולב" – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות ללא תשלום או בישיבה גבוהה ציונית.
     (ב) יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב ובלבד שבקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא.
     (ג) מיועד לשירות ביטחון שבקשתו לשרת בשירות משולב אושרה, ייקרא לשירות משולב לתקופה שלא תפחת מתקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, בתוספת של 12 חודשים.
     (ד) השר יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה.
עונשין:
8. סעיפים 46 עד 48 לחוק שירות ביטחון יחולו בכל הנוגע לחוק זה, בשינויים המחויבים.
תחולת חוק שירות ביטחון:
9. (א) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות השר לפי סעיף 36 לחוק שירות ביטחון.
    (ב) הוראות סעיפים 37 ו-38 לחוק שירות ביטחון יחולו על צווים לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.
    (ג) בכל עניין שלא הוסדר בחוק זה, יחולו הוראות חוק שירות ביטחון.
ביצוע ותקנות:
10. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, בין השאר בעניינים אלה:
  (1) הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי חוק זה;
  (2) תנאים מוקדמים להגשת בקשה לפי סעיף 2;
  (3) התנאים והכללים להכרה בישיבה לפי סעיף 6 ואופן פרסום רשימת הישיבות.

דברי הסבר
השירות בישיבות ההסדר הוסדר עד לאחרונה בחוק דחיית שירות לבני ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 ("חוק טל"). עם פקיעתו של חוק זה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, בוטלו גם ההוראות המסדירות את השירות בישיבות ההסדר. זאת כמעט בלי משים ובלי שהדבר יעורר דיון ציבורי, ואף שלא היתה כוונה לפגוע במסגרות אלה, כפי שהעיר השופט חנן מלצר בפסק דינו. מאז פקיעת החוק, ממשיכות ישיבות ההסדר לפעול מכוח סמכותו הכללית של שר הביטחון לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986. סוגיית השירות בישיבות ההסדר ראויה להסדרה מפורטת וחד-משמעית יותר, שלא מותירה מקום לפרשנות. מטרתה של הצעת החוק היא לשוב ולקבוע הסדרה מפורשת של השירות בישיבות ההסדר בחקיקה ראשית.
בשנת התשנ"א קיבל מפעל ישיבות ההסדר את פרס ישראל. בנימוקי השופטים צויין בין השאר כי "ישיבות ההסדר מגשימות בדרכן המיוחדת את החזון הציוני, בשילוב של ספרא עם סייפא. מפעל ישיבות ההסדר הוא חידוש ויצירה מקורית במדינת ישראל המתחדשת, שלאחר חורבן מרכזי התורה באירופה בשואה ונעשתה למרכז לימוד התורה. בחורי ישיבות ההסדר הפזורים ברחבי המדינה, ובעיקר ביישובי פיתוח וספר, משתלבים בחיי החברה במקום לימודם, תוך מילוי כל החובות כלפי המדינה. בני התורה ואנשי החיל הלומדים בישיבות ההסדר משמשים גם דוגמה למיזוג גלויות ולקליטת עלייה. בני ישיבות הסדר הצטיינו בשירותם הצבאי במסירות נפש במערכות על תקומת ישראל. בוגרי ישיבות ההסדר נוטלים חלק פעיל במשימות שהמדינה עומדת לפניהן ומגשימים לימוד וקיום של תורת ישראל יחד עם יישוב ארץ ישראל ועם אהבת עם ישראל".
הצעת החוק מעגנת את שירותם הסדיר של בני ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הציוניות, שתלמידיהם מתגייסים באחוז גיוס גבוה ביותר, ומבקשת להעניק למפעל מבורך זה את התשתית המשפטית לה הוא זקוק על מנת להמשיך ולהתקיים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב וקבוצת חברי הכנסת (פ/4127/18).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת (פ/4110/18), על ידי חבר הכנסת זאב אלקין (פ/4543/18) ועל ידי חבר הכנסת אורי אריאל (פ/4614/18).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13