הצעת חוק: להוסיף למטרות החינוך את המטרה – "ללמד את השפה העברית, לפתח ולטפח את לימודי השפה והשליטה בה"

הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מטרות החינוך), התשע"ד–2014

לשפה תפקיד חשוב בשיח בין בני האדם ובזהות החברתית. בכל תחום ותחום השפה משרתת את הביטוי, משפיעה על דרך חשיבתנו ועל יצירת רעיונותינו וקובעת את מעמדנו בחברה. לכן, מדינות רבות משקיעות משאבים כבירים בהוראת הלשון הלאומית ובהעשרתה. חשיבותה של השפה העברית אינה מתמצית בכך שהיא לשון דיבור במדינת ישראל, אלא בהיותה יונקת מן העבר ומעמידה בפני הדובר את מכמניה של המורשת התרבותית.
מוצע כי תתווסף לסעיף מטרות החינוך הממלכתי המטרה "ללמד את השפה העברית, לפתח ולטפח את לימודי השפה והשליטה בה, ללמד את הספרות העברית לדורותיה על גווניה השונים, ולהעמיק את הוראתה במערכת החינוך".

הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מטרות החינוך), התשע"ד–2014

תיקון סעיף 2   
1.    בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953 , בסעיף 2, אחרי פסקה (12) יבוא:
"(13) ללמד את השפה העברית, לפתח ולטפח את לימודי השפה והשליטה בה; ללמד את הספרות העברית לדורותיה על גווניה השונים, ולהעמיק את הוראתה במערכת החינוך".

דברי הסבר
לשפה תפקיד חשוב בשיח בין בני האדם ובזהות החברתית. בכל תחום ותחום השפה משרתת את הביטוי, משפיעה על דרך חשיבתנו ועל יצירת רעיונותינו וקובעת את מעמדנו בחברה. לכן, מדינות רבות משקיעות משאבים כבירים בהוראת הלשון הלאומית ובהעשרתה. חשיבותה של השפה העברית אינה מתמצית בכך שהיא לשון דיבור במדינת ישראל, אלא בהיותה יונקת מן העבר ומעמידה בפני הדובר את מכמניה של המורשת התרבותית. היא משמשת אפוא מנוף לבניית הזהות התרבותית של האדם ושל החברה כולה. לדבריו של בן-גוריון: "העברית היא המלט התרבותי, כשם שהארץ היא המלט החומרי, והעצמאות – המלט המדיני לאומה היהודית המתחדשת".
סעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953 (להלן – החוק), המגדיר את מטרות החינוך, מתייחס לכלל המרחב הלימודי והחינוכי, ומחייב את מערכת החינוך לפעול בכל תחומי הדעת וביתר הפעילויות החינוכיות והערכיות. דא עקא, שמטרות החינוך אינן כוללות התייחסות להוראת השפה העברית לטיפוחה ולשליטה בה. העברית היא שפת ההוראה ברוב מוסדות החינוך, אי לכך היא מזינה את כלל המקצועות במערכת החינוך, והיא כלי חיוני לפיתוח הקוגניציה של כל תלמיד במדינה. זאת ועוד, השפה העברית היא גורם עיקרי לטיפוח אישיותו של התלמיד ולהתפתחותו החברתית, המקצועית והתרבותית.ל
לפיכך, מוצע כי תתווסף לסעיף מטרות החינוך הממלכתי המטרה "ללמד את השפה העברית, לפתח ולטפח את לימודי השפה והשליטה בה, ללמד את הספרות העברית לדורותיה על גווניה השונים, ולהעמיק את הוראתה במערכת החינוך". טיפוח השפה העברית מתחיל בראש ובראשונה בחיזוק מעמד מקצוע העברית במערכת החינוך, בהוראתה ברמה מוגברת ומעמיקה כדי ליצור דור של רופאים, מדענים, עורכי דין ופוליטיקאים השולטים בלשון העברית. כיום תלמיד במדינת ישראל אינו יכול להיבחן ברמה מוגברת בבחינת הבגרות בלשון, והדבר מונע ממנו להגיע להישגים גבוהים בשפת ההוראה ולקבל הטבה (בונוס) בשקלול ציוני הבגרות בכניסה למוסדות להשכלה גבוהה.
הוראה מוגברת בשפה העברית תכלול את הוראת הידע הלשוני מן הגיל הרך על דרך האמרה "גרסא דינקותא לא משתכח", את טיפוח ההבנה, ההבעה בכתב וההבעה בעל פה לבניית מקצוע המשרת את הצרכים החיוניים של כלל המקצועות במערכת החינוך. כך גם הוראת הספרות העברית לדורותיה, הן במישור הלשוני הן במישור הספרותי, תצמצם את הניכור למקורות שנוצר בשנים האחרונות.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ה' בשבט התשע"ד – 6.1.14