הצעת חוק: להגביל את סכומי האגרות המשולמים בעבור שירותי דת יהודיים

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – הגבלת סכומי האגרות), התשע"ד–2014

מוצע להגביל את האגרות השונות המושלמות בעבור שירותי הדת היהודיים.

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – הגבלת סכומי האגרות), התשע"ד–2014

תיקון סעיף 7 –
1.    בחוק שירותי הדת היהודיים, [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7(ב), בסופו יבוא "ובלבד שסכומי האגרות לא יעלו על הסכומים הקבועים בתוספת השלישית לעניין השירותים המנויים בה בלבד.
תיקון סעיף 15 –
2.    בסעיף 15(ב) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ובלבד שסכומי האגרות לא יעלו על הסכומים הקבועים בתוספת השלישית לעניין השירותים המנויים בה בלבד".
הוספת תוספת שלישית –
3.    אחרי התוספת השנייה לחוק העיקרי יבוא:
        "תוספת שלישית
        (סעיף 7(ב))  
        השירות                                                                    סכום האגרה בשקלים חדשים
1.    רישום נישואין וסידורם                                                   300
2.    תעודת רווקות                                                             50
3.    תעודת הכשר שנתית (לא כולל תשלום לשעות משגיח):    
    (א)    לבתי אוכל;                                                           300
(ב)    לבתי מלון, בתי הארחה, בתי הבראה ומלינונים (צימרים);    1,000
    (ג)    אולמות אירועים;                                                     1,000
(ד)    מפעלי ובתי חרושת למזון ומשקאות;                               1,000
    (ה)    מרכולים                                                               1,000
4.     שימוש בבתי הלוויות                                                   120."

דברי הסבר
לפני מספר חודשים חתמו השר לשירותי דת ושר האוצר על תקנות אשר העלו את תעריפי האגרות בעשרות אחוזים. מוצע להגביל את סכום האגרה המשולמת בעבור השירותים המנויים בתוספת השלישית המוצעת.
כיום תעריף אגרת רישום נישואין והוצאת תעודת רווקות הוא גבוה ובלתי מוצדק. כדי להקל ולעודד זוגות להירשם לנישואין באמצעות הרבנות, מוצע להעמיד את אגרת רישום הנישואין על סכום סביר של 300 שקלים חדשים.
האגרות בענייני כשרות מורכבות משני סכומים: סכום המשולם למשגיח כשרות עבור שעת השגחה (האגרה עומדת כיום על 37 שקלים חדשים לשעה) ואגרה שנתית המשולמת למועצה הדתית עבור תעודת הכשרות. תעריף האגרה שנגבית כיום עבור עצם הנפקת תעודת הכשרות (בשונה מהאגרה המשולמת עבור שעות ההשגחה בפועל) הוא גבוה וללא כל סיבה מוצדקת. לפיכך מוצע להגביל את האגרה בגין הנפקת תעודת כשרות לסכומים סבירים הקבועים בתוספת.
נוסף על כך, השימוש בבתי הלוויות הוא צורך בסיסי לכבודו של הנפטר ובני משפחתו, אשר אינו כרוך בעלויות תחזוקה גבוהות, ואין זה ראוי לנצל את משפחת הנפטר בשעתה הקשה ולדרוש ממנה סכום אגרה גבוה מאוד, העולה על הנדרש. לפיכך, מוצע להגביל גם את האגרה המשולמת בנושא זה.
ככלל, השירותים המנויים בתוספת המוצעת הם השירותים הבסיסיים ביותר הניתנים במסגרת שירותי הדת בישראל ורבים מתושבי המדינה שהם שומרי מסורת נזקקים להם, ולכן מוצע לקבוע לגביהם תעריפים מרביים וסבירים.

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' באדר ב' התשע"ד – 3.3.14

שינוי גודל גופנים