הצעת חוק: להבהיר כי חוק בית המשפט לענייני משפחה חל על בני זוג מאותו המין

הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – בני זוג מאותו המין), התשע"ד–2014

תיקון סעיף 1:
1.    בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995 , בסעיף 1(2), בהגדרה "בן משפחתו", אחרי "בן זוגו שנישואיו עמו פקעו" יבוא "בן זוגו מאותו המין".

דברי הסבר
חיים משותפים של בני זוג מאותו המין הם תופעה נפוצה בישראל. בני זוג אלה בוחרים להקים ביחד תא משפחתי לכל דבר ועניין ובכך מקבלים עליהם את הזכויות והחובות הנגזרים משותפות חייהם. משום כך, ראוי להחיל על בני זוג מאותו המין את הוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה הוא בית המשפט בעל הכלים והמומחיות לדון בסכסוכים שמתרחשים בתוך המשפחה. סכסוכים כאלו הם בעלי מאפיינים ייחודיים, ורגישויות מיוחדות, שאינם נחלתם של סכסוכים "רגילים" בין שני אנשים שהסתכסכו.
מטעמים אלה נתן המחוקק לבית המשפט לענייני משפחה כלים מיוחדים להתמודד עם המורכבות, כמו למשל התמקצעות השופטים בסוגיות משפחתיות, היכולת לסטות מסדרי הדין הרגילים, האפשרות לנהל דיון בדלתיים סגורות, או היכולת להיעזר בשירותי גישור מיוחדים.
אמנם על פי רוב כיום, הנהלת בתי המשפט מנתבת סכסוכים בין בני זוג מאותו המין ממילא לבית המשפט לענייני משפחה. ואולם, מעולם לא ניתנה הלכה מחייבת בנושא על ידי בית המשפט העליון, ובהיעדר חקיקה מפורשת – אין ערובה לכך שבתי המשפט בעתיד יהיו מחויבים לעקרון הזה.
ואכן, היו בשנים האחרונות פסיקות בהן נקבע כי כל עוד העניין אינו מוסדר מפורשות בחקיקה – בני זוג מאותו המין אינם רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
אין מדובר בעניין סמנטי. לעיתים הדברים אף הגיעו עד כדי דיני נפשות. כך למשל, בשנת 2008, סירב בית המשפט לענייני משפחה להעניק צו הגנה לאדם מפני אלימות מצד בן זוגו )תמ"ש 16310/08 פלוני נ' אלמוני). בית המשפט סרב להעניק את הצו, לא משום שלא היה מוצדק עובדתית, אלא מהטעם שבני זוג מאותו המין אינם משפחה, ולכן אין להעניק בעניינם צו הגנה הנועד למצבים של אלימות בתוך המשפחה.
באותו פסק דין נאמרו אמירות קשות, בנוגע לזוגיות בין בני זוג מאותו המין. כך למשל, קבע השופט כי: "יחסים הומוסקסואלים עומדים בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בהיותם עומדים בסתירה לערכיה של מדינת ישראל "כמדינה יהודית"."
דוגמה נוספת ניתן למצוא בתמ"ש 21030/00 ליבמן נ' היועץ המשפטי לממשלה. בפסק דין זה, אשר ניתן בשנת 2002, נקבע שלהכיר בבני זוג מאותו מין מהווה "הוספת נורמה ערכית, השנויה במחלוקת חברתית, ואין זו מלאכתו של בית המשפט להוסיף את הנורמה הנ"ל בדרך של פרשנות, אלא היא מלאכתו של המחוקק בדרך של חקיקה".
מוצע להבהיר בחקיקה כי חוק בית המשפט לענייני משפחה חל על בני זוג מאותו המין. כך, הנורמה תהיה ברורה וכן גם אכיפתה בידי בית המשפט.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אבשלום וילן (פ/206/17; הוסרה מסדר היום ביום א' בכסלו התשס"ז (22 בנובמבר 2006)), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ (פ/3542/18; פ/3152/18; הוסרה מסדר היום ביום כ"ח באייר התשע"א (1 ביוני 2011)), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/432/19; הוסרה מסדר היום ביום כ"א בשבט התשע"ד (22 בינואר 2014)).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באדר ב' התשע"ד – 10.3.14