מטרתו של החוק המוצע היא עיגון זכותם של בני זוג מאותו מין לקבל הכרה בזוגיות שלהם ובמשפחה שלהם, ובכך להסיר את האפליה הנוהגת כיום כלפי קבוצה זו, ששיעורה באוכלוסייה נאמד בכ-10 אחוזים.
החוק המוצע מאפשר לתא המשפחתי שיצרו בני זוג מאותו מין, אשר אינם יכולים להינשא לפי דינם הדתי מן הטעם שדתם אינה מכירה בנישואין בין בני אותו מין, לקבל מעמד רשמי בדרך של "ברית זוגיות".
הגדרות:
1. בחוק זה –
"בית המשפט" – בית המשפט לענייני משפחה;
"בני זוג" – בני זוג שאינם איש ואישה, ובשל כך אינם הם יכולים להינשא על פי דינם האישי.
"בקשה ליישוב סכסוך" – פתיחת הליך בבית המשפט בבקשה ליישוב סכסוך בין בני זוג לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 ;
"ברית זוגיות" – הסכם בין בני זוג לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף;
"חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע –2010 ;
"חוק מרשם האוכלוסין" – חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965 ;
"מרשם האוכלוסין" – מרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין;
"מרשם הזוגיות" – מרשם הזוגיות כהגדרתו בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת;
"רושם נישואין" – הרשות הרושמת כהגדרתה בפקודת הנישואין והגירושין (רישום) ;
"רשם הזוגיות" – מי שמונה לפי הוראות סעיף 4 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת;
"תושב ישראל" – מי שהתגורר בישראל במשך תקופה של שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה לרישום במרשם הזוגיות שהוא אחד מאלה:
(1) אזרח ישראלי;
(2) מי שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י–1950 ;
(3) מי שניתן לו רישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 ;
"השר" – שר המשפטים.
הזכאים לערוך ברית זוגיות ולהירשם במרשם הזוגיות:
2. בני זוג, המסכימים לבוא בברית הזוגיות, רשאים לערוך ברית זוגיות בפני רשם הזוגיות ולהירשם במרשם הזוגיות, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובכפוף להוראות סעיפים 4 עד 6:
(1) הם בני 18 שנים לפחות;
(2) לפחות אחד מהם הוא תושב ישראל;
(3) הם אינם קרובי משפחה; לעניין זה –
"קרוב משפחה" – הורה, הורה של הורה, צאצא, וכן אח או אחות ובני זוגם;
"בן זוג", של אדם – מי שנשוי לאותו אדם או מי שרשום כבן זוגו של אותו אדם במרשם הזוגיות;
(4) אף אחד מהם אינו נשוי לאחר, אינו רשום במרשם האוכלוסין כנשוי לאחר ואינו רשום כבן זוגו של אחר במרשם הזוגיות או במרשם דומה המתנהל על פי דין במדינה אחרת;
(5) היה אחד מהם פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס – בית המשפט אישר שהוא מסוגל לתת הסכמה מדעת לבוא בברית הזוגיות.
סמכות ייחודית של בית המשפט:
3. לבית המשפט סמכות ייחודית לדון בעניינים שבחוק זה.
בקשה לעריכת
ברית זוגיות ולרישום במרשם הזוגיות:
4. (א) בני זוג המבקשים לערוך ברית זוגיות בפני רשם הזוגיות ולהירשם במרשם הזוגיות יגישו לרשם הזוגיות בקשה לכך (להלן – הבקשה לרישום); בקשה כאמור תוגש בטופס שקבע השר, בצירוף תצהיר של בני הזוג כי מתקיימים בהם התנאים שבסעיף 2 ובצירוף מסמכים אחרים שקבע השר.
(ב) הוגשה בקשה לרישום לפי הוראות סעיף קטן (א), ומצא רשם הזוגיות כי מתקיימים בבני הזוג התנאים שבסעיף 2, לאחר שבדק את פרטי הרישום של בני הזוג במרשם האוכלוסין, לרבות המצב האישי, יפרסם הודעה לציבור על הגשת הבקשה לרישום; ההודעה לציבור תפורסם על ידי הרשם בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה לרישום; מצא רשם הזוגיות כי לא מתקיים אחד מהתנאים שבסעיף 2, ידחה את הבקשה לרישום וימסור הודעה על כך לבני הזוג בתוך פרק זמן זה.
(ג) השר יקבע הוראות לעניין אופן פרסום ההודעה על הגשת בקשה לרישום לפי סעיף קטן (ב) והפרטים שייכללו בה.
התנגדות הציבור לרישום במרשם הזוגיות:
5. (א) אדם בעל עניין אישי ישיר רשאי להגיש לרשם הזוגיות, בתוך 30 ימים מהיום שבו פורסמה הודעה לציבור לפי סעיף 4(ב), התנגדות לבקשה לרישום בשל כך שלא התקיים תנאי מהתנאים האמורים בסעיף 2; הוגשה לרשם הזוגיות התנגדות כאמור, ימציא הרשם העתק ממנה לבני הזוג, ורשאים בני הזוג להשיב להתנגדות, בתוך תקופה של 30 ימים.
(ב) הוגשה התנגדות לפי הוראות סעיף קטן (א), יבחן רשם הזוגיות את ההתנגדות ויחליט אם לדחותה או לקבלה בתוך 30 ימים מיום שהוגשה תגובת בני הזוג; החליט רשם הזוגיות לדחות את ההתנגדות ימשיך בהליכי הרישום במרשם הזוגיות לפי הוראות סעיף 6; קיבל רשם הזוגיות את ההתנגדות ידחה את הבקשה לרישום ויודיע על כך לבני הזוג.
עריכת ברית הזוגיות ורישום במרשם הזוגיות:
6. (א) רשם הזוגיות יזמין את בני הזוג להתייצב לפניו לבוא בברית הזוגיות בתוך 14 ימים מהמועד האחרון להגשת התנגדות כאמור בסעיף 5, אם לא הוגשה, או מהמועד שבו דחה את ההתנגדות.
(ב) התייצבו בני הזוג לפני רשם הזוגיות, יסביר להם את משמעות ברית הזוגיות; בני הזוג יצהירו לפני רשם הזוגיות כי מתקיימים בהם התנאים האמורים בסעיף 2, וכי הם מסכימים לבוא בברית הזוגיות.
(ג) נוכח רשם הזוגיות כי מתקיימים התנאים שבסעיף 2 וכי כל אחד מבני הזוג מסכים לבוא בברית הזוגיות בהסכמה חופשית ובהבינו את משמעותה ותוצאותיה, יחתמו בפניו בני הזוג על ברית הזוגיות ורשם הזוגיות יאמת את ההסכם בחתימתו.
(ד) רשם הזוגיות ירשום במרשם-הזוגיות את פרטי בני הזוג כפי שקבע השר; העתק מן הרישום יישלח לבני הזוג ולפקיד הרישום לפי סעיף 15 לחוק מרשם האוכלוסין.
עיון במרשם הזוגיות וקבלת ידיעות מהמרשם:
7. (א) מרשם הזוגיות לא יהיה פתוח לעיון אלא למפורטים להלן ולשם מילוי תפקידם:
(1) שר הפנים או מי שהשר הסמיכו לכך;
(2) מי שבית משפט או בית דין דתי הסמיכו לכך לעניין מסוים התלוי ועומד לפניהם;
כל אדם רשאי לקבל ידיעה בנוגע לרישום לגביו במרשם הזוגיות לבני אותו המין וכן העתק או תמצית מן הרישום.
(3) רושם נישואין או מי שהרושם הסמיכו לכך;
(4)בעל תפקיד אחר שקבע השר.
(ב) כל אדם רשאי לקבל ידיעה בנוגע לרישום לגביו במרשם הזוגיות וכן העתק או תמצית מן הרישום.
מחיקה ממרשם הזוגיות בידי הרשם:
8. (א) בני זוג שהסכימו להתיר את ברית הזוגיות ביניהם רשאים להגיש לרשם הזוגיות בקשה למחקם ממרשם הזוגיות, בטופס ובצירוף מסמכים שקבע השר; היה אחד מבני הזוג פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס, תוגש הבקשה לבית משפט לפי הוראות סעיף 9(ג).
(ב) הוגשה בקשה לפי הוראות סעיף קטן (א), יתייצבו בני הזוג לפני הרשם ויצהירו בפניו כי הם מסכימים להתיר את ברית הזוגיות.
(ג) נוכח רשם הזוגיות כי כל אחד מבני הזוג נתן את הצהרתו בהסכמה חופשית ובהבינו את משמעותה ותוצאותיה, יחתמו לפניו בני הזוג על הצהרתם והוא יאשר את הצהרתם בחתימתו וימחק את רישומם ממרשם הזוגיות.
(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ימחק רשם הזוגיות בני זוג ממרשם הזוגיות גם בהתקיים אחד מאלה:
(1) אחד מבני הזוג נפטר;
(2) בית משפט נתן פסק דין חלוט המתיר את ברית הזוגיות לפי הוראות סעיף 9; לעניין זה יראו את המועד שבו פסק הדין הפך לחלוט, כמועד המחיקה;
(3) התקבלה הודעה לפי סעיף 4ב לפקודת הנישואין והגירושין (רישום), ולפיה בני הזוג נישאו זה לזו.
(ה) מחק רשם הזוגיות את בני הזוג ממרשם הזוגיות לבני אותו המין לפי הוראות סעיף זה, ישלח אישור על המחיקה לבני הזוג ולפקיד הרישום לפי סעיף 15 לחוק מרשם האוכלוסין. מחק רשם הזוגיות את בני הזוג ממרשם הזוגיות לפי הוראות סעיף זה, ישלח אישור על המחיקה לבני הזוג ולפקיד הרישום לפי סעיף 15 לחוק מרשם האוכלוסין.
התרת ברית הזוגיות בידי בית המשפט:
9. (א) לא הושגה הסכמה בין בני זוג הרשומים במרשם הזוגיות, הנדרשת לשם הגשת בקשה למחיקתם מהמרשם לפי הוראות סעיף 8(א), רשאי בן זוג המעוניין בהתרת ברית הזוגיות להגיש לבית המשפט בקשה ליישוב סכסוך.
(ב) הוגשה לבית משפט בקשה ליישוב סכסוך לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן בית המשפט פסק דין המתיר את ברית הזוגיות באחת מאלה:
(1) בני הזוג הגיעו להסכם בדבר הסדר הסכסוך, הכולל הסכמה להתיר את ברית הזוגיות;
(2) בני הזוג לא הגיעו להסדר כאמור בפסקה (1) בתוך שישה חודשים מיום שהוגשה הבקשה ליישוב סכסוך ואחד מבני הזוג הודיע לבית המשפט כי הוא מעוניין בהתרת ברית הזוגיות; ואולם, רשאי בית המשפט לעכב את מתן פסק הדין עד שיסתיימו ההליכים קשורים ליחסי הממון בין בני הזוג או ההליכים הקשורים לאפוטרופסות ולהחזקת הילדים;
(3) חלפה שנה מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ולא ניתן היה לאתר את בן הזוג ולהמציא לו את הבקשה.
(ג) הסכימו בני זוג להתיר את ברית הזוגיות ביניהם והיה אחד מהם פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס, יגישו בקשה כאמור בסעיף 8(א) לבית המשפט, ויצהירו בפני בית המשפט כי הם מסכימים להתיר את ברית הזוגיות; בית המשפט ייתן פסק דין המתיר את ברית הזוגיות לאחר שנוכח כי פסול הדין או מי שמונה לו אפוטרופוס מסוגל להבין בדבר וכי כל אחד מבני הזוג הסכים להתרת ברית הזוגיות בהסכמה חופשית ובהבינו את משמעותה ותוצאותיה.
(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), רשאי בית המשפט לתת פסק דין המתיר את ברית הזוגיות גם בהתקיים אחד מאלה:
(1) ברית הזוגיות נעשתה למראית עין;
(2) הרישום במרשם הזוגיות נעשה, על יסוד מידע כוזב או שגוי;
(3) בית המשפט נוכח כי לא ניתן לקבל את הסכמת בן הזוג להתרת ברית הזוגיות מחמת ליקוי נפשי או שכלי שבשלו בן הזוג אינו מסוגל להבין את משמעות התרת ברית הזוגיות ותוצאותיה;
(4) בן זוגו של המבקש נישא לאחר או נרשם כבן זוגו של אחר במרשם הזוגיות או במרשם דומה המתנהל על פי דין במדינה אחרת.
ערעור על החלטות הרשם:
10. כל אחד מהמפורטים בפסקאות שלהלן רשאי לערער לבית המשפט על החלטת הרשם כמפורט באותן פסקאות:
(1) בן זוג שהגיש בקשה לרישום – על החלטת הרשם לדחות את בקשתו לפי סעיף 5(ב);
(2) אדם שהגיש התנגדות לפי סעיף 5 – על החלטת הרשם לרשום את בני הזוג במרשם הזוגיות לפי סעיף 6;
(3) בן זוג הרשום במרשם הזוגיות או שנמחק ממרשם הזוגיות – על החלטת הרשם שניתנה לגביו לפי סעיף 8.
הדין החל על בני זוג הרשומים במרשם הזוגיות:
11. (א) בכפוף להוראות סעיף זה –
(1) דין בני זוג הרשומים במרשם הזוגיות לפי הוראות חוק זה, כדין בני זוג נשואים;
(2) דין בני זוג שרישומם במרשם נמחק, כדין בני זוג שנישואיהם הותרו;
על אף הוראות סעיף קטן (א) – (3) דין אדם שבן זוגו נפטר בעת שהיה רשום כבן זוגו במרשם הזוגיות, כדין אלמן.
(ב) הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973 (בסעיף זה – חוק יחסי ממון), יחולו על בני זוג הרשומים במרשם הזוגיות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בלי לגרוע מהוראות סעיף 2 לחוק יחסי ממון, הסכם ממון בין בני זוג הבאים בברית הזוגיות יכול שיאומת גם בידי רשם הזוגיות בעת הרישום במרשם הזוגיות לפי הוראות סעיף 6 או בעת מחיקת הרישום כאמור בידי הרשם לפי הוראות סעיף 8(ג), וזאת לאחר שנוכח כי בני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית וכי הם מבינים את משמעותו ותוצאותיו; אומת הסכם ממון בידי רשם הזוגיות, דינו לכל דבר ועניין, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית המשפט.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוראות לפי חוק האזרחות, התשי"ב–1952 , חוק השבות, התש"י–1950 , וחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 , החלות על בני זוג נשואים, לא יחולו על בני זוג הרשומים במרשם הזוגיות.
(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין זכויות וחובות על פי הדין האישי ולעניין רישום לפי חוק מרשם האוכלוסין.
שמירת דינים:
12. אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בדיני נישואין וגירושין ובסמכות השיפוט של בתי הדין הדתיים לפי כל דין.
ביצוע ותקנות:
13. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה בעניינים אלה:
(1) ההליכים בפני רשם הזוגיות;
(2) סדרי הדין בפני בית המשפט;
(3) אגרות בעד הגשת בקשה לרישום במרשם הזוגיות או בקשה למחיקת רישום כאמור.
(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
תיקון חוק ברית הזוגיות לחסרי דת:
14. בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, בסעיף 1, בהגדרה "מרשם הזוגיות", בסופה יבוא "או לפי הוראות חוק ברית הזוגיות לבני אותו מין, התשע"ב–2012."
דברי הסבר
מטרתו של החוק המוצע היא עיגון זכותם של בני זוג מאותו מין לקבל הכרה בזוגיות שלהם ובמשפחה שלהם, ובכך להסיר את האפליה הנוהגת כיום כלפי קבוצה זו, ששיעורה באוכלוסייה נאמד בכ-10 אחוזים.
החוק המוצע מאפשר לתא המשפחתי שיצרו בני זוג מאותו מין, אשר אינם יכולים להינשא לפי דינם הדתי מן הטעם שדתם אינה מכירה בנישואין בין בני אותו מין, לקבל מעמד רשמי בדרך של "ברית זוגיות".
כמו כן, החוק המוצע, מאפשר לבני הזוג לקבוע מראש את מעמדם, ובכך לייתר את הצורך בבירור מעמדם בדיעבד לצורך כל עניין שמתעורר. בית המשפט המוסמך לדון לפי החוק הוא בית המשפט לענייני משפחה.
על פי החוק המוצע, יינתן תוקף רשמי למעמדם של בני זוג מאותו מין שיבואו בברית הזוגיות, בהתאם להסכם שיאומת בפני רשם זוגיות, מוסד אשר הוקם לפי חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע–2010. הזוגיות תירשם במרשם הזוגיות.
יישום החוק אינו מצריך סעיף תקציבי שכן מוסד "רשם הזוגיות" ו"מרשם הזוגיות" כבר קיימים ולא יהא צורך בהקמתם מחדש.
החוק המוצע אינו מפר את הסטטוס קוו הדתי בישראל, אינו פוגע בדיני המעמד האישי, לא יוצר סטאטוס משפחתי חדש, ולא חל על בני זוג שהדין האישי מסדיר את מעמדם. ההצעה אינה פוגעת בסמכותם של בתי הדין הדתיים לדון בענייני אישות שבסמכותם. הצעת החוק לא תחול על בני זוג בני מין שונה, זכר ונקבה, שמעמדם מוסדר באמצעות מערכת הדינים הדתית והאזרחית הקיימת, והיא אינה יוצרת חשש לכפל נישואין או לממזרות. הצעת החוק מבטיחה כי לא יורשו להירשם כבני זוג מי שמעמדם האישי מוסדר בדרך אחרת (נשוי או רשום כ"בן זוג" במרשם הזוגיות לחסרי דת). החוק חל על תושבי ישראל בגירים.
החוק המוצע מאפשר רק לאנשים בעלי עניין ישיר להתנגד לרישום זוגיות כלשהי במרשם על בסיס אי-עמידה בתנאים הקבועים בחוק.
כמו כן, החוק המוצע משווה את מעמדם המשפטי של בני זוג שנרשמו במרשם הזוגיות לבני אותו מין למעמדם של בני זוג נשואים.
הצעת החוק כוללת הוראות באשר למחיקת זוגיות מהרישום. התרת הקשר הזוגי, בדומה ליצירתו, יהיו מבוססים על החלטה אוטונומית של בני הזוג, ולשם כך יצטרכו להצהיר בפני הרשם על רצונם להתרת ברית הזוגיות.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דניאל בן-סימון וקבוצת חברי הכנסת (פ/4529/18).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' באב התשע"ג – 8.7.13