הצעת חוק: לאחר שנה של סרבנות גט, יופקע כסף הקידושין אוטומטית עד למתן הגט

הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הפקעת זכויות), התשע"ג–2013

עמדת ההלכה בישראל היא כי הבעל הוא המגרש ואין רשות אחרת היכולה לבטל את הנישואין או להפסיקם. מצב זה מעניק לבעל כח על פני אשתו.
נמצא, כי אחת הדרכים לבטל את כוחו של הבעל היא לעשות שימוש בסמכות בית הדין להפקיר את כסף הקידושין שבו קידש הבעל את אשתו. במצב זה, לא תהיה נחשבת האישה מקודשת עוד, הנישואין יפקעו ולא יווצר מצב של אישה עגונה. כיום, מסיבות שונות, בתי הדין כמעט ולא עושים שימוש בסמכותם זו.
לאור מצב זה, מוצע להרחיב את החקיקה באופן שאם לא יעשה בית הדין שימוש בסמכות זו, תופעל הסמכות באופן אוטומטי לאחר פרק זמן של שנה. 

הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הפקעת זכויות), התשע"ג–2013

הוספת סעיף 5א  
  1.    בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995 , אחרי סעיף 5 יבוא:
        "הפקעת זכויות    5א.    ציווה בית דין רבני בפסק דין סופי לכפות או לחייב איש לתת גט פיטורין לאשתו, כאמור בסעיף 1, והגט לא ניתן כתום שנה מיום מתן הצו, יופקעו למפרע הזכויות בכסף, או בשווה כסף, שבו קידש הבעל את אשתו."

דברי הסבר

עמדת ההלכה בישראל היא כי הבעל הוא המגרש ואין רשות אחרת היכולה לבטל את הנישואין או להפסיקם. מצב זה מעניק לבעל כח על פני אשתו. גם כשבית הדין פוסק שעל הבעל לגרש את אשתו, פעמים רבות אין הוא עושה זאת, והאישה נותרת בעגינותה.
נמצא, כי אחת הדרכים לבטל את כוחו של הבעל היא לעשות שימוש בסמכות בית הדין להפקיר את כסף הקידושין שבו קידש הבעל את אשתו. במצב זה, לא תהיה נחשבת האישה מקודשת עוד והנישואין יפקעו. כיום, מסיבות שונות, בתי הדין כמעט ולא עושים שימוש בסמכותם זו.
לאור מצב זה, מוצע להרחיב את החקיקה באופן שאם לא יעשה בית הדין שימוש בסמכות זו, תופעל הסמכות באופן אוטומטי לאחר פרק זמן של שנה.
ההצעה באה לאזן בין הצורך לשמור על סמכותם של בתי הדין הרבניים בענייני נישואין מחד, לבין הצורך החברתי, המוסכם על הכל, בסילוק העוול הנעשה לנשים המעוכבות ומסורבות גט.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת שלמה מולה וקבוצת חברי הכנסת (פ/2267/18; הוסרה מסדר היום ביום כ"ה בתמוז התשע"א (27 ביולי 2011)).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת אורית נוקד (פ/17/18; הוסרה מסדר היום ביום ב' באייר התשס"ט (26 באפריל 2009)) ועל ידי חבר הכנסת שלמה מולה (פ/3283/18).

שינוי גודל גופנים