הצעת חוק: כשרות תינתן בהתחשב אך ורק בגורמים הקשורים לכשרות המזון, ולא להתנהלות בית העסק ככלל

ההצעה, שהוגשה ע"י חבר הכנסת אלעזר שטרן ("יש עתיד"), חוזרת על הצעות שהועלו לא מזמן בדבר מתן היתר כשרות למסעדות.

מתוך דברי ההסבר לחוק: "הגדרת המונח "דיני כשרות" אינה ברורה(…) וכתוצאה מכך, נשקלים שיקולים אשר אינם קשורים לכשרות המזון המוגש או הנמכר במקום, כגון: הצגת מופעים לא צנועים במקום, עריכת טקסים לא לפי ההלכה היהודית ועוד."

"…התיקון המוצע קובע כי תעודת ההכשר תינתן לבית אוכל בהתחשב אך ורק במידת כשרותו של המזון."

"לגבי פתיחת בית האוכל בשבת, מוצעים סייגים הלכתיים אשר מקובלים כיום ברשויות מקומיות באזור הצפון כך שתעודת ההכשר תתייחס לימי החול ולהם בלבד." 

להלן הצעת החוק המלאה:

הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – כשרות בלבד ובית אוכל הפתוח בשבת), התשע"ו–2015

תיקון סעיף 11    1.    בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983 , בסעיף 11 –
        (1)    האמור בו יסומן "(א)", ובו, אחרי "כשרות" יבוא "המזון";
        (2)    אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
            "(ב)    בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בבואו לתת תעודת הכשר, נותן הכשרות לא ישקול שיקולים                            אלה:
                (1)    הצגת מופעים שונים בבית האוכל;
                (2)    עריכת טקסים שונים בבית האוכל;
                (3)    פתיחת בית האוכל בשבת או במועדי ישראל, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
                    (א)    בבית האוכל יהיו מערכות כלים נפרדות לימי שבת ולימי חול;
                    (ב)    הפרדה בין מערכות הכלים תעשה באמצעות שמירתם של כלי האוכל המופרדים במקום נעול כשאינם בשימוש;
                    (ג)    בתעודת ההכשר יצויין כי הכשרות היא "לימי החול בלבד";
                (4)    שיקולים הנוגעים להשתייכותו הדתית של מבקש תעודת ההכשר;
                (5)    שיקולים הנוגעים לעמדותיו או דעותיו של מבקש תעודת ההכשר.
            (ג)    העובר על הוראת סעיף זה, דינו – מאסר ארבעה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 ".

דברי הסבר
חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983, קובע כי "במתן תעודת הכשר יתחשב הרב בדיני הכשרות בלבד". מאחר שהגדרת המונח "דיני כשרות" אינה ברורה, בפועל נמתח הגבול, וכתוצאה מכך, נשקלים שיקולים אשר אינם קשורים לכשרות המזון המוגש או הנמכר במקום, כגון: הצגת מופעים לא צנועים במקום, עריכת טקסים לא לפי ההלכה היהודית ועוד.
התיקון המוצע קובע כי תעודת ההכשר תינתן לבית אוכל בהתחשב אך ורק במידת כשרותו של המזון, ברוח פסיקתו של בית המשפט העליון, אשר קבע בבג"ץ 8735/06 קומפורטי נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל (ניתן ביום 29 ביוני 2009), כי החלטות מועצת הרבנות הראשית ורב העיר אשדוד להתנות בתנאים, שאינם שייכים לדיני כשרות המזון, את מתן תעודת הכשרות לעסקה של העותרת, התבססו על שיקולים שאינם בגדר הסמכות המוקנית להם בחוק איסור הונאה בכשרות.
לגבי פתיחת בית האוכל בשבת, מוצעים סייגים הלכתיים אשר מקובלים כיום ברשויות מקומיות באזור הצפון כך שתעודת ההכשר תתייחס לימי החול ולהם בלבד.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/1884/18; הוסרה מסדר היום ביום כ"ו בשבט התש"ע (10 בפברואר 2010); פ/2647/18; פ/445/19).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1805/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת עליזה לביא וקבוצת חברי הכנסת (פ/2033/20).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בכסלו התשע"ו – 30.11.15

שינוי גודל גופנים