הצעת חוק: כל אזרח במדינה ישרת בשירות צבאי או אזרחי – בהתחשב באופי המגזרים השונים ושמירה על הוראות הדתות השונות

הצעת חוק שירות מדינת ישראל, התשע"ב–2012

ביולי 2002 אישרה הכנסת את חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002 (להלן – "חוק טל")
מתכונתו הנוכחית של החוק לא השיגה את התכלית לשמה חוקק. החוק לא קידם בפועל את השוויון בנטל השירות וגם בעניין שילוב גברים חרדים במשק העבודה – ניכר שינוי שולי וזניח.
הצעת חוק שירות מדינת ישראל מבקשת להתגבר על הכשלים והמכשולים שניצבו בעניין 'חוק טל' ומטרתה להבטיח שוויון בנטל השירות לאזרחי המדינה תוך יצירת הסדר לפיו כל אזרח במדינה ישרת בשירות צבאי או אזרחי, תוך הכרה בלימוד תורה בישיבות כערך חשוב במדינת ישראל ויצירת מסלול המשלב לימודים ושירות ותוך יצירת אפשרות שירות למדינה בהתחשב באופי ובייחוד המגזרים השונים בישראל ומתן אפשרות לשמירה על הוראות הדתות השונות ומנהגיהן תוך כדי השירות.

הצעת חוק שירות מדינת ישראל, התשע"ב–2012
 
פרק א': עקרונות חובת השירות:
מטרת החוק:  
1. מטרות חוק זה הן:
    (1) הבטחת שוויון בנטל השירות לאזרחי המדינה;
    (2) יצירת הסדר לפיו כל אזרח במדינה ישרת בשירות צבאי או אזרחי;
    (3) הכרה בלימוד תורה בישיבות כערך חשוב במדינת ישראל ויצירת מסלול המשלב לימודים ושירות;
    (4) יצירת אפשרות שירות למדינה בהתחשב באופי ובייחוד המגזרים השונים בישראל ומתן אפשרות לשמירה על הוראות הדתות השונות ומנהגיהן תוך כדי השירות.
הגדרות:
2. בחוק זה –
"גוף מפעיל" – גוף שהמנהל אישר לעניין הפעלת מתנדבים בשירות האזרחי;
"הוועדה" – ועדה מוועדות הכנסת שהכנסת קבעה לעניין חוק זה;
"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 ;
"חייל" – כל מי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל לפי חוק שירות בטחון;
"ישיבה" – ישיבה או כולל, שמתקיימים בהם לימודים תורניים בלבד, והכלולים ברשימה שקבע לעניין זה השר בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל;
"מיועד לשירות" – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי סעיף 36א לחוק שירות ביטחון, ואשר עדיין לא התייצב לשירות;
"המנהל" – המנהל הכללי של הרשות לשירות אזרחי
"פוקד לאומי" – כמשמעותו בסעיף 4;
"פוקד צבאי" – פוקד כהגדרתו בחוק שירות ביטחון;
"פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו1955 ;
"הרשות" – הרשות לשירות אזרחי;
"שירות" – שירות סדיר או שירות אזרחי;
"שירות אזרחי" – שירות אזרחי ביטחוני, שירות אזרחי בגופי הצלה או שירות אזרחי חברתי;
"שירות אזרחי ביטחוני" – שירות במשטרת ישראל או שירות בתי הסוהר לפי חוק זה;
"שירות אזרחי בגופי הצלה" – שירות במגן דוד אדום או בשירותי כבאות והצלה;
"שירות אזרחי חברתי" – שירות במוסדות לקליטת העלייה, טיפול רפואי, מוסדות לאוכלוסייה מבוגרת, בתי אבות, מחלקות רווחה ברשויות מקומיות, הגנת הסביבה וארגוני מתנדבים;
"שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון;
"השר" – ראש הממשלה.
פרק ב': חובת השירות:
חובת שירות:
3. (א) כל אזרח מדינת ישראל או תושב קבע שמלאו לו 18 שנה ייקרא לשירות.
    (ב) השירות יהיה שירות סדיר או שירות אזרחי לפי החלטת הפוקד הלאומי.
    (ג) משך תקופת השירות יהא כאמור בסעיף 15(1) או 16(1) לחוק שירות ביטחון, לפי העניין.
שירות מילואים אזרחי:
4. מי ששירת שירות אזרחי למשך תקופה של לפחות עשרים וארבעה חודשים, יזומן לשירות אזרחי מדי שנה לתקופה של עד עשרה ימים בשנה עד גיל 40. 
פרק ג': הפוקד הלאומי:
מינוי פוקד לאומי:
5. הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, פוקד לאומי שיהיה עובד מדינה וכפוף ישירות לראש הממשלה.
תפקידי הפוקד הלאומי:
6. ואלה הם תפקידי הפוקד הלאומי:
       (1) הקצאה וויסות כוח אדם לפי סדר העדיפויות שנקבע בחוק זה;
       (2) הענקת פטור משירות למיועד לשירות לפי חוק זה;
       (3) דחיית שירות למיועד לשירות לפי חוק זה.
עדיפות השירות:
7. (א) מיועד לשירות שהפוקד הלאומי לא פטר אותו משירות לפי הוראות חוק זה, יגויס לשירות סדיר.
    (ב) פטר הפוקד הצבאי את המיועד לשירות משירות סדיר בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון, יורה הפוקד הלאומי על גיוסו לשירות אזרחי.
    (ג) הפוקד הלאומי יציב את המיועד לשירות בשירות אזרחי לפי אמות מידה שקבע השר באישור הוועדה, ובלבד שככלל, לשירות אזרחי ביטחוני תינתן עדיפות על פני שירות אזרחי בגופי הצלה ולשירות אזרחי בגופי הצלה תינתן עדיפות על פני שירות אזרחי חברתי.    
פרק ד': פטור משירות:
פטור מטעמי הצטיינות יתרה:
8. (א) הפוקד הלאומי רשאי, לפי אמות מידה שקבע השר באישור הוועדה ובהמלצת ועדת פטור לפי סעיף קטן (ב), לפטור משירות מיועדים לשירות המצטיינים בתחומים הבאים:
         (1) ספורט אולימפי;
         (2) מוזיקה;
         (3) ריקוד;
         (4) מדעים.
    (ב) הפוקד הלאומי ימנה ועדות פטור על פי המלצת שר החינוך או שר התרבות והספורט לפי העניין. 
פטור לתלמידי ישיבה מצטיינים:
9. (א) הפוקד הלאומי רשאי לפטור משירות תלמידי ישיבה מצטיינים.
    (ב) פטור לפי סעיף זה יינתן על פי אמות מידה שיקבע השר באישור הוועדה ובהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל.
פטור משירות על פי דין:
10. (א) אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
     (ב) אישה נשואה פטורה מחובת שירות.
פטור בשל בעיות רפואיות:
11. הפוקד הלאומי רשאי לפטור משירות מיועד לשירות מטעמים רפואיים.
פרק ה': דחיית שירות:
דחיית שירות:
12. לבקשת מיועד לשירות, רשאי הפוקד הלאומי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות אם התמלאו בו כל אלה:
         (1) הוא לומד בישיבה באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מארבעים וחמש שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע השר;
         (2) הוא אינו עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה ולגבי מיועד לשירות שחלו עליו צווי דחיית שירות במשך ארבע שנים לפחות, ומלאו לו 23 שנים – הוא אינו עוסק בעיסוק נוסף בשעות לימודיו בישיבה כאמור בפסקה (1);
         (3) הוא הצהיר, בתצהיר שניתן בהתאם לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 , כי מתקיימים בו התנאים בפסקאות (1) ו-(2);
         (4) ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר בכתב כי מתקיים בו התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי כאשר יחדל להתקיים בו התנאי האמור יודיע על כך לפוקד הלאומי בתוך 30 ימים.
הוראות בדבר מתן הצו:
13. (א) צו דחיית שירות יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה אחת.
      (ב) הפוקד הלאומי רשאי לחזור ולתת צו דחיית שירות כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהתצהיר והאישור לפי סעיף 12(3) ו-(4) יינתנו מחדש עובר למתן כל צו.
      (ג) צו דחיית שירות יינתן לכל מי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף 12, וכן תנאים מוקדמים נוספים שקבע השר, אלא אם כן שוכנע הפוקד הלאומי שהצרכים הלאומיים של מדינת ישראל אינם מאפשרים זאת.
תנאים לדחיית שירות:
14. צו דחיית שירות מותנה בכך שימשיכו להתקיים במי שהצו חל עליו התנאים האמורים בסעיף 12(1) ו-(2) כל עוד הצו בתוקפו.
חובות מי שחל עליו צו:
15. מי שחל עליו צו דחיית שירות וחדל להתקיים בו אחד מהתנאים שבסעיף 12(1) או (2), חייב להודיע על כך לפוקד הלאומי בתוך 30 ימים.
פרק ד': הרשות לשירות האזרחי:
הרשות לשירות אזרחי:
16. (א) מוקמת בזה, במשרד ראש הממשלה, הרשות לשירות האזרחי.
      (ב) הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, את מנהל הרשות שיהיה ממונה על ביצוע תפקידי הרשות.
      (ג) מנהל הרשות יהיה עובד המדינה ויהיה כפוף במישרין לשר.
תפקידי הרשות:
17. ואלה תפקידי הרשות:
         (1) לווסת את חלוקת המשאבים, ובכלל זה להקצות את תקני השירות האזרחי, בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו בחוק זה;
         (2) לבצע בקרה ופיקוח על הפעילות בתחום השירות האזרחי ועל הגופים הפועלים במסגרת חוק זה;
         (3) לפקח על מתן תנאי השירות והזכויות למשרתי השירות האזרחי במהלך שירותם ואחריו;
         (4) לטפל בבקשות המוגשות בידי מי שמבקש להיות גוף מפעיל או בידי גוף מפעיל.
תקציב הרשות:
18. תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד ראש הממשלה, ולא יפחת מ-100 מיליון שקלים חדשים במסגרת תקציב המשרד; סכום זה יעודכן ב-16 בפברואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי.
פרק ה': תנאי השירות:
משכורת, קצבאות ותנאי שירות:
19. שכר משרת בשירות אזרחי יהיה כשכר חייל בשירות סדיר.
דיור וכלכלה:
20. משרת שירות אזרחי זכאי בתקופת שירותו לדמי כלכלה ודיור, בהתאם לכללים ותבחינים שיקבעו בתקנות.
דמי נסיעה:
21. משרת שירות, פטור מדמי נסיעה בתחבורה הציבורית.
הטבות לאחר השירות:
22. כל הטבה, הניתנת מכוח חיקוק למי ששירת שירות סדיר או שירות לאומי, תינתן אף למי ששירת שירות אזרחי במשך תקופה שלא תפחת מתקופת שירות סדיר כקבוע בחוק שירות ביטחון. 
פרק ו': ישיבות השילוב ותוכניות שירות:
לימוד בישיבת שילוב:
23. (א) בסעיף זה – 
"ישיבת שילוב" – ישיבה המיועדת למשרתים בשירות מעורב, שנקבעה בהמלצת איגוד ועד הישיבות בארץ ישראל ועל פי אמות מידה שיקבע השר;
"שירות מעורב" – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרקי זמן של לימוד בישיבת השילוב בתנאים של שירות ללא תשלום.
      (ב) יוצא צבא רשאי לשרת בשירות מעורב ובלבד שבקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא. 
      (ג) מיועד לשירות ביטחון שבקשתו לשרת בשירות מעורב אושרה, ייקרא לשירות מעורב לתקופה שלא תפחת מתקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, בתוספת של 12 חודשים.
      (ד) השר יקבע את הכללים להפעלת השירות המעורב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה. 
מסלולי שירות מותאמים
24. הרמטכ"ל יורה על פתיחת מסלולי שירות שאופי השירות בהם מאפשר שירות התואם את קיום אמונתם הדתית של המשרתים, ועל הרחבת מסלולים כאמור, באופן שיאפשר את גיוסו של כל מיועד לשירות, ולא יינתן פטור למיועד לשירות מהטעם של העדר מקום שירות מתאים לאמונתו הדתית.
פרק ז': עונשין:
יחידת אכיפה:
25. (א) הפוקד הלאומי יפעיל יחידת אכיפה מיוחדת שתפקידיה:
           (1) איתור מיועדים לשירות שלא קיבלו פטור או דחיית שירות ולא התייצבו לשירות לפי חוק זה;
           (2) לבצע בקרה ופיקוח על מיועדים לשירות שקיבלו פטור או דחייה לפי חוק זה ויש חשש כי נוהגים באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירו.
ביטול פטור:
26. היה לפוקד הלאומי יסוד ממשי להניח כי מיועד לשירות שקיבל פטור או דחייה משירות לפי חוק זה נהג באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שלגביהם הצהיר בהתאם לאותו סעיף, במהלך 36 או 24 החודשים לפי העניין, שלאחר מסירת התצהיר רשאי הוא לבטל את הפטור, ובלבד שמסר על כך הודעה למיועד לשירות.
עונשין:
27. (א) מבלי לגרוע באמור בסעיף קטן (א), מיועד לשירות על פי חוק זה אשר לא קיים את חובת השירות לא יהא זכאי לקצבה, מענק או הנחה הניתנים לפי כל דין לאזרח ישראלי, לרבות זכות לקבלת משכנתא מהמדינה ורכישת זכויות מקרקעין מהמדינה; כל זמן שלא ישלים את חובת השירות.
      (ב) סעיפים 46 עד 48 לחוק שירות ביטחון יחולו בכל הנוגע לחוק זה, בשינויים המחויבים.
פרק ז': הוראות כלליות
מדדים ויעדים ליישום החוק:
28. השר יקבע בתקנות באישור הוועדה, בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, יעדים לגיוס לשירות סדיר ולשירות אזרחי, וידווח לוועדה אחת לשנה על עמידתו ביעדים אלה.
ביצוע ותקנות:
29. ראש הממשלה ממונה על סעיף זה, והוא יתקין תקנות לביצועו, באישור הוועדה. 
ביטול חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם:
30. חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002 – בטל. 
הוראת שעה:
31. חוק זה יעמוד בתוקפו חמש שנים מיום פרסומו.

דברי הסבר

ביולי 2002 אישרה הכנסת את חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002 (להלן – "חוק טל"), אשר מטרתו לעגן את הסדר דחיית השירות לתלמידי ישיבות, לשפר את ההסדרים הקיימים, להגדיל את השוויון בחלוקת נטל השירות הצבאי ולהגביר השתתפות גברים בני הציבור החרדי במעגל העבודה, בהדרגה וללא כפיה.
ואולם, מתכונתו הנוכחית של החוק לא השיגה את התכלית לשמה חוקק. החוק לא קידם בפועל את השוויון בנטל השירות וגם בעניין שילוב גברים חרדים במשק העבודה – ניכר שינוי שולי וזניח.
הצעת חוק שירות מדינת ישראל מבקשת להתגבר על הכשלים והמכשולים שניצבו בעניין 'חוק טל' ומטרתה להבטיח שוויון בנטל השירות לאזרחי המדינה תוך יצירת הסדר לפיו כל אזרח במדינה ישרת בשירות צבאי או אזרחי, תוך הכרה בלימוד תורה בישיבות כערך חשוב במדינת ישראל ויצירת מסלול המשלב לימודים ושירות ותוך יצירת אפשרות שירות למדינה בהתחשב באופי ובייחוד המגזרים השונים בישראל ומתן אפשרות לשמירה על הוראות הדתות השונות ומנהגיהן תוך כדי השירות.
הצעת החוק מבקשת להשיג את המטרות לעיל על ידי חובת שירות גורפת למדינה, אם בשירות סדיר ואם בשירות אזרחי, כאשר אופי השירות ייקבע על ידי גוף ייעודי – 'הפוקד הלאומי' אשר ימונה ויוכפף לממשלה. גוף זה יהיה אמון על הקצאה וויסות כוח אדם לפי סדרי עדיפויות, הענקת פטורים, דחיית שירות, תנאי השירות וכדומה.  
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת  הכנסת גילה גמליאל (פ/90), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1537 ו-פ/2381), על ידי חבר הכנסת אילן שלגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1761), על ידי חברת הכנסת נעמי בלומנטל וקבוצת חברי הכנסת (פ/1865), על ידי חבר הכנסת דני יתום וקבוצת חברי הכנסת (פ/1950), על ידי חברי הכנסת מתן וילנאי ועמרם מצנע (פ/2091), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן (פ/2972), ועל ידי חברי הכנסת דני יתום ואהוד יתום (פ/3303), ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מתן וילנאי (פ/644/17), על ידי חבר הכנסת דני יתום (פ/1276/17) ועל ידי חבר הכנסת יצחק בן ישראל (פ/3195/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/113/18; ההצעה הוסרה מסדר היום ביום י"ד בשבט התשע"א (19 בינואר 2011)), על ידי חבר הכנסת איתן כבל (פ/1045/18), על ידי חבר הכנסת משה (מוץ) מטלון וקבוצת חברי הכנסת (פ/2007/18), על ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/2052/18), על ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי (פ/2177/18), על ידי חבר הכנסת עתניאל שנלר (פ/2554/18(, על ידי חברת הכנסת עינת וילף (פ/4038/18), על ידי חברת הכנסת ציפי לבני (פ/4137/18), על ידי חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי כנסת (פ/4238/18), על ידי חבר הכנסת אברהם דיכטר וקבוצת חברי כנסת (פ/4283/18),על ידי חברת הכנסת יואל חסון (פ/4288/18) ועל ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ4299/18); הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/3149/18) ועל ידי חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3742/18) והוסרו מסדר יומה ביום  כ"ט בשבט התשע"ב (22 בפברואר 2012).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ו באייר התשע"ב – 7.5.12

שינוי גודל גופנים