הצעת חוק: יש לשמר את חופש שמירת ההלכה וחופש הדת בצה"ל

הצעת חוק שירות הביטחון (תיקון – שמירת חופש הדת), התשע"ב–2011

יסוד חוסנו של צה"ל נובע בראש ובראשונה מהיותו צבא העם היהודי שנועד לשמור על קיומה וביטחונה של מדינת היהודים אחרי 1900 שנות גלות כפויה בה נרמס, הושפל והושמד. מלחמות ישראל בקמים עליהם להורגם מתועדות במקורות: בתורה ובנביאים, במשנה ובתלמוד ובספרי דברי ימי ישראל שנכתבו בימי כינונם של שני בתי המקדש בירושלים.
יש לוודא שחופש שמירת ההלכה לא יקופח ובודאי שלא ייענשו ויודחו ממסלולים פיקודיים דווקא אלו העושים כל שלאל ידם בשמירת התורה והמצוות. כמובן, שאין לפגוע גם בחופש הדת של נכרים השותפים עמנו בצה"ל.   
הצעת חוק זו באה לקבוע כי חופש הדת יישמר לחיילים המשרתים בשירות הביטחון, בהתאם להלכת דתם.

הצעת חוק שירות הביטחון (תיקון – שמירת חופש הדת), התשע"ב–2011

הוספת סעיף 45א:
1. בחוק שירות הביטחון התשמ"ו–1986  אחרי סעיף 45 יבוא:
שמירת חופש הדת:
45א. "בשירות הביטחון לא תהיה פגיעה בחופש הדת של חייל, לא תינתן פקודה לחייל בניגוד לדתו ולא יודח חייל מתפקידו בשל אי מילוי פקודה המנוגדת להלכת דתו; הרבנות הצבאית מוסמכת לקבוע מהי ההלכה."

דברי הסבר

יסוד חוסנו של צה"ל נובע בראש ובראשונה מהיותו צבא העם היהודי שנועד לשמור על קיומה וביטחונה של מדינת היהודים אחרי 1900 שנות גלות כפויה בה נרמס, הושפל והושמד. מלחמות ישראל בקמים עליהם להורגם מתועדות במקורות: בתורה ובנביאים, במשנה ובתלמוד ובספרי דברי ימי ישראל שנכתבו בימי כינונם של שני בתי המקדש בירושלים.
מצוות ההשתתפות במלחמה על ארץ ישראל והשמירה עליה מעוגנת ומושרשת בתורת ישראל "כל יוצא צבא בישראל" ובמלחמות ישראל השונות. כל כך מקודשת היא מצוות ההשתתפות בצבא עד שהקפיד משה רבנו על שניים וחצי השבטים אשר ביקשו להתנחל בעבר הירדן המזרחי וסבר משה כי הם מתחמקים ממלחמה: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?!" (במדבר לב, ו).
ביציאה לקרב ישנה מצוות סינון מיוחדת לפיה "האיש הירא ורך הלבב" משוחרר לביתו פן "ימס את לבב אחיו כלבבו" (דברים כ, ח). חכמי המשנה בדור שאחר חורבן הבית השני אף פירשו, שהוא "מתיירא מעבירות שבידו" (סוטה דף מג).
את חשיבותה ומקומה המרכזי של מצוות ההשתתפות בצבא אפשר ללמוד מכך שהכלל של "פיקוח נפש" הדוחה את כל המצוות מלבד שלוש קיצוניות (עבודה-זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות) אינו חל על היציאה לקרב במלחמה בה בדרך הטבע יש נפגעים והרוגים.
אם אפשר היה לצפות שבמחנה הלוחמים תתקבל בהבנה התנהלות רופפת ומתירנית יותר בשל העובדה שהלוחמים אינם חיים חיי שגרת נימוסין, הרי באה התורה ומזהירה: "כי ד' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא ייראה בך ערוות דבר ושב מאחריך" (דברים כג, טו).
גם במדינת ישראל המתחדשת אחרי הגלות הארוכה בה לא זכינו להגן על עצמנו ולהילחם על חרותנו, השתתפותם של לוחמים האמונים על שמירת תורה ומצוות הינה נכס אסטרטגי. יש לוודא שחופש שמירת ההלכה לא יקופח ובודאי שלא ייענשו ויודחו ממסלולים פיקודיים דווקא אלו העושים כל שלאל ידם בשמירת התורה והמצוות. כמובן, שאין לפגוע גם בחופש הדת של נכרים השותפים עמנו בצה"ל.
על כן, הצעת חוק זו באה לקבוע כי חופש הדת יישמר לחיילים המשרתים בשירות הביטחון, בהתאם להלכת דתם.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בכסלו התשע"ב – 28.11.11

שינוי גודל גופנים