הצעת חוק: יש לקבוע תעריף ולבצע פיקוח על מחירי תעודות הכשרות

הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – פיקוח על מחירי תעודת הכשר), התשע"א–2011

הוספת סעיף 2א:  
1. בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983  (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 2 יבוא:
 שלילת הסמכה:
2א. נוכחה מועצת הרבנות הראשית לישראל כי רב שהסמיכה לתת תעודת הכשר או רב מקומי, גבה תעריף הגבוה מהתעריף שנקבע לפי סעיף 17(ג) עבור מתן תעודת הכשר, תורה על שלילת הסמכתו לתת תעודות הכשר, ובלבד שבטרם תחליט כאמור, נתנה לו הזדמנות להביא את טענותיו בפניה.".
תיקון סעיף 14  :
2. בסעיף 14 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
   (ב) "גבה מוסמך לתת תעודת הכשר סכום העולה על התעריף המירבי שנקבע לפי סעיף 17(ג) עבור מתן תעודת הכשר, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 .".
תיקון סעיף 17:
3. בסעיף 17 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
   (ג)  "השר לשירותי דת יקבע, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, תעריף מרבי שאותו רשאי לגבות מי שמוסמך לתת תעודת הכשר מבעל בית אוכל, יצרן של מצרך או ממי שעוסק במכירת מצרך עבור מתן תעודת הכשר.".

דברי הסבר

כיום אין כלל פיקוח על מחירים אותם גובים משגיחי כשרות עבור מתן תעודת הכשר לבתי עסק. בפועל, לעיתים מתנהגים משגיחי הכשרות כמונופול וגובים תעריפים גבוהים יתר על המידה ביחס לשירותים אותם הם מעניקים. בכך הם מנצלים לרעה את תלותם המוחלטת של בתי העסק בהם לצורך מחייתם. לפיכך, תיקון זה מציע שהשר לשירותי דת יחויב לקבוע תעריפים מרביים למתן השירות של הענקת תעודת כשרות על ידי משגיחי כשרות. בנוסף, תיקון זה מציע לנקוט בסנקציה של שלילת הרשאות להעניק תעודות הכשר ממשגיח אשר יגבה תעריף גבוה מזה שייקבע על ידי השר.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אופיר פינס-פז (פ/3056/17). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אופיר פינס-פז (פ/486/18) ועל ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ (פ/2036/18).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' באב התשע"א – 3.8.11