הצעת חוק: יש לעגן את חובת שירות המדינה בחקיקה מתוך הכרה בחשיבות התרומה למדינה ובערבות ההדדית כערכי יסוד

הצעת חוק חובת השירות, התשע"ב–2012

מטרת החוק:
1.  חוק זה מטרתו לקדם את השוויון בנשיאה בנטל שירות המדינה ולעגן את עקרון חובת שירות המדינה בשירות צבאי או אזרחי, מתוך הכרה בחשיבות התרומה למדינה ובערבות ההדדית כערכי יסוד בחברה הישראלית.
הגדרות:
2. בחוק זה –
"אזרח" – אזרח ישראלי או תושב קבוע מגיל 18 ועד הגיל האמור בסעיף 13(1) או 13(2) לחוק שירות ביטחון לפי העניין;
"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 ;
"שירות אזרחי" – שירות קהילתי במוסדות לקליטת העלייה, טיפול רפואי, מוסדות לאוכלוסיה מבוגרת, בתי אבות, מחלקות רווחה ברשויות מקומיות, ביטחון הפנים, הגנת הסביבה וארגוני מתנדבים;
"שירות המדינה" – שירות סדיר או שירות אזרחי;
"שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון;
"השר" – חבר הממשלה, שהממשלה הסמיכה אותו לעניין חוק זה.
קריאה לשירות:
3. כל אזרח ייקרא לשרת בשירות המדינה.
עדיפות לשירות סדיר:
4. אזרח שנקרא לשירות סדיר ולא קיבל פטור לפי חוק שירות ביטחון, לא ייקרא לשירות אזרחי.
קריאה לשירות אזרחי:
5. (א) אזרח שלא נקרא לשירות סדיר או שקיבל פטור לפי חוק שירות ביטחון, ולא התנדב לשירות סדיר, ייקרא לשירות אזרחי.
    (ב) אזרח שהחל בשירות סדיר ולא השלים אותו, ייקרא לשירות אזרחי.
    (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שקיבל פטור לפי הוראות סעיף 36ב לחוק שירות ביטחון.
פטור משירות אזרחי:
6. השר לא יעניק פטור משירות אזרחי, אלא מהטעמים המפורטים להלן:
       (1) אי כשירות בשל סיבות רפואיות;
       (2) היותה של המועמדת לשירות אזרחי אישה נשואה או הרה או אם לילד;
       (3) אי התאמה על רקע עבר פלילי.
משך השירות האזרחי:
7. (א) משך תקופת השירות האזרחי יהא כאמור בסעיף 15(1) או 16(1) לחוק שירות ביטחון, לפי העניין.
    (ב) משך השירות האזרחי למי שלא השלים את השירות הסדיר יהיה כמספר החודשים שנותרו לו להשלמת השירות הסדיר לפי חוק שירות ביטחון.
תחומי השירות האזרחי:
8. (א) השירות האזרחי יתבצע בתחומים הבאים; ביטחון הפנים, חינוך, רווחה, בריאות, הצלה וחירום וקליטת עליה.
    (ב) השירות האזרחי יתבצע בגופים ממלכתיים, ברשויות מקומיות ובגופים ציבוריים שיקבע השר.
תנאי שירות:
 9. (א) השר יקבע בתקנות, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, את תנאי השירות של המשרתים בשירות אזרחי. 
     (ב) שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יקבע בתקנות תנאי שירות למשרתים בשירות סדיר, כך שהתגמול למשרתים בשירות סדיר יהיה מדורג, תוך התחשבות במשך השירות ובאופי השירות. 
שלילת זכויות ממי שלא התייצב לשירות המדינה:
10. נקרא אזרח לשירות המדינה, ולא התייצב לביצוע השירות מבלי שקיבל פטור או דחיית שירות כדין, לא יהיה זכאי לקבל קצבה, תשלום או מענק מהמדינה, המפורטים ברשימה שיקבע השר לעניין זה, למשך תקופת השירות שהוא חייב בה. 
תיקון חוק שירות ביטחון:
11. בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 , אחרי סעיף 36א יבוא:
דחיית שירות ופטור לתלמידי ישיבות:
36ב. (א) בסעיף זה –
"ישיבה" – ישיבה או כולל, שמתקיימים בהם לימודים תורניים בלבד, והכלולים ברשימה שקבע לעניין זה השר;
"תלמיד ישיבה מצטיין" – תלמיד המצטיין הצטיינות יתרה בלימודים בישיבה, והלומד באופן סדיר ובהיקף שלא יפחת מארבעים וחמש שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שיקבע השר.
        (ב) שר הביטחון רשאי לדחות לתקופה של שנה את מועד התייצבותו של מיועד לשירות ביטחון, לשם לימודי הדת היהודית, ורשאי הוא לשוב ולדחות את מועד ההתייצבות לתקופות נוספות של שנה כל אחת, ובלבד שסך התקופות המצטבר לא יעלה על שמונה שנים.
        (ג) שר הביטחון רשאי לפטור משירות ביטחון תלמיד ישיבה מצטיין בהתאם להוראות סעיף זה.
        (ד) מספר הפטורים שיינתנו לפי סעיף קטן (ג) לא יעלה על אלף בשנה.
        (ה) שר הביטחון יקבע בתקנות כללים להענקת דחיות שירות ופטורים על פי סעיף זה, והוראות לביצוע בקרה ופיקוח על עמידה בכללים, הכל בכפוף לעמידה ביעדי הגיוס שיקבעו לפי סעיף 12 לחוק חובת השירות, התשע"ב–2012.".
יעדים כמותיים למימוש הדרגתי של החוק:
12. שר הביטחון, בהתייעצות עם השר, יקבע בתקנות, בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, יעדים כמותיים לגיוס לצבא ולשירות האזרחי, כך שבתוך חמש שנים מיום תחילת החוק ייושם החוק במלואו. 
ביטול חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם:
13. חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002  – בטל.
ביצוע ותקנות:
14. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. 

דברי הסבר

הצעת חוק זו מטרתה לקדם את השוויון בנשיאה בנטל שירות המדינה ולעגן את עקרון חובת שירות המדינה בשירות צבאי או אזרחי, מתוך הכרה בחשיבות התרומה למדינה ובערבות ההדדית כערכי יסוד בחברה הישראלית.
בעקבות החלטת בית המשפט העליון כ"ח בשבט התשע"ב (21 בפברואר 2012)  על ביטול "חוק טל" במתכונתו הנוכחית, מוצע לקבוע בחוק הסדר חלופי מקיף שהעיקרון העומד בבסיסו הוא החלת חובת שירות המדינה על כלל האזרחים והתושבים המגיעים לגיל 18.
ההסדר המוצע יחייב את שר הביטחון לקבוע יעדים כמותיים ברורים לגיוס לצבא ולשירות האזרחי, ולצד זה יאפשר לו לפטור תלמידי חכמים ש"תורתם אומנותם", במכסה מוגבלת (עד אלף פטורים בשנה), ובכפוף לעמידה ביעדי הגיוס שיקבעו.
ההסדר המוצע קובע עדיפות ראשונה לשירות המדינה בשירות ביטחון בצבא ההגנה לישראל, לפי שיקול דעת הצבא.
לצד זאת, מוצע לקבוע כי מי שאיננו נקרא לשירות הביטחון, וכן מי שקיבל פטור משירות ביטחון, ייקרא לשרת בשירות אזרחי, בתחומים של ביטחון הפנים, חינוך, רווחה, בריאות, הצלה וחירום וקליטת עליה.
השירות האזרחי ייעשה במסגרות ממלכתיות ואחרות שיוכרו לשם כך ע"י השר הממונה על ביצוע החוק, כאשר משך השירות האזרחי יהיה מקביל למשך השירות הסדיר בו היה חייב המשרת אילו התגייס לשירות ביטחון.
פטור משירות אזרחי יינתן רק בשל נסיבות הקבועות בחוק; טעמים רפואיים, היותה של המועמדת לשירות אישה נשואה או הרה או אם לילד ואי התאמה על רקע פלילי.
הצעת החוק מסמיכה את שר הביטחון ואת השר הממונה על השירות האזרחי לקבוע את תנאי השירות של המשרתים, בהתאם למשך השירות ואופי השירות, תוך הסמכת שר הביטחון לקבוע תנאים מועדפים לאלו המשרתים שירות ארוך יותר ומשמעותי יותר.
בנוסף, מוצע לקבוע סנקציה לפיה מי שלא שנקרא לשירות המדינה, ולא התייצב ללא קבלת דחייה או פטור כדין, לא יהיה זכאי לקבל תשלומים מענקים או קצבאות מהמדינה, לפי רשימה שתאושר על ידי השר, לתקופה מוגבלת הקבועה בחוק.
כאמור לעיל, הצעת החוק מכירה בחשיבות לימודי התורה, ומסמיכה את שר הביטחון להעניק דחיות שירות ופטורים משירות לתלמידי חכמים ש"תורתם אומנותם".
עם זאת, הצעת החוק מחייבת את שר הביטחון לקבוע יעדי גיוס כמותיים ברורים, מגבילה את מספר הפטורים שיינתנו לעד אלף בשנה, ומכפיפה את כמות דחיות השירות שיינתנו לעמידה ביעדי הגיוס.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת  הכנסת גילה גמליאל (פ/90), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1537 ו-פ/2381), על ידי חבר הכנסת אילן שלגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1761), על ידי חברת הכנסת נעמי בלומנטל וקבוצת חברי הכנסת (פ/1865), על ידי חבר הכנסת דני יתום וקבוצת חברי הכנסת (פ/1950), על ידי חברי הכנסת מתן וילנאי ועמרם מצנע (פ/2091), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן (פ/2972), ועל ידי חברי הכנסת דני יתום ואהוד יתום (פ/3303), ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מתן וילנאי (פ/644/17), על ידי חבר הכנסת דני יתום (פ/1276/17) ועל ידי חבר הכנסת יצחק בן ישראל (פ/3195/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/113/18) (ההצעה הוסרה מסדר היום ביום י"ד בשבט התשע"א (19 בינואר 2011)), על ידי חבר הכנסת איתן כבל (פ/1045/18), על ידי חבר הכנסת משה (מוץ) מטלון וקבוצת חברי הכנסת (פ/2007/18), על ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/2052/18), על ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי (פ/2177/18), על ידי חבר הכנסת עתניאל שנלר (פ/2554/18(, על ידי חברת הכנסת עינת וילף (פ/4038/18), על ידי חברת הכנסת ציפי לבני (פ/4137/18), על ידי חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי כנסת (פ/4238/18), על ידי חבר הכנסת אברהם דיכטר וקבוצת חברי כנסת (פ/4283/18), על ידי חברת הכנסת יואל חסון (פ/4288/18), על ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/4299/18), על ידי חברי הכנסת אורי אריאל ויעקב כץ (פ/4300/18) ועל ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ (פ/4301/18), על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/3149/18) ועל ידי חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3742/18; והוסרו מסדר היום ביום  כ"ט בשבט התשע"ב (22 בפברואר 2012)).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באייר התשע"ב – 14.5.12