הצעת חוק: יש למנוע כפיה ובזבוז משאבים אנושיים של עשרות אלפי מגוייסים מדי שנה, כל אזרח רשאי יהיה להתגייס באם הצבא ימצא ערך מקצועי בגיוסו

הצעת חוק השירות הצבאי, הלאומי או האזרחי, התשע"ב–2012

הצעת חוק זו נועדה למנוע כפיה ובזבוז משאבים אנושיים וכלכליים אדירים, של עשרות אלפי מגוייסים מדי שנה, ללא בדיקה אישית וכללית, על הצורך המקצועי בגיוסו של האזרח והחזקתו ומימון הוצאותיו למשך שלש שנים. ההסדר לפיו לימוד התורה מכתיב איסור יציאה לעבודה, פוגע אף הוא בכלכלת המדינה ובזכות חופש העיסוק של האזרח המבקש להתפרנס מעמלו.
לפיכך, מוצע שכל אזרח יהיה רשאי להתגייס בשירות מדינת ישראל, בתנאי שהצבא מצא צורך מקצועי בגיוסו.

הצעת חוק השירות הצבאי, הלאומי או האזרחי, התשע"ב–2012

פרק א': עקרונות חובת השירות:
תכליות החוק:
1. התכליות המנויות להלן הן מתכליות חוק זה:
    (1) הבטחת שוויון בנטל השירות לאזרחי המדינה, זאת בתנאי שהאזרח חפץ בכך והצבא מעוניין בשירותו;
    (2) יצירת הסדר לפיו כל אזרח במדינה ישרת בשירות צבאי, לאומי או אזרחי בהתנדבות או בשכר;
    (3) הכרה בלימוד תורה בישיבות כערך חשוב במדינת ישראל ויצירת מסלול המשלב לימודים ושירות לחפצים בכך;
    (4) הכרה בנשיאה שווה בנטל ההתנדבות כערך חשוב במדינת ישראל;
    (5) יצירת אפשרות שירות למדינה בהתחשב באופי ובייחוד המגזרים השונים בישראל ומתן אפשרות לשמירה על הוראות הדתות השונות ומנהגיהן תוך כדי השירות.
הגדרות:
2. בחוק זה –
"הוועדה המשותפת" – ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 ;
"חייל" – כל מי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל לפי חוק שירות בטחון;
"מיועד לשירות ביטחון" – אזרח ישראלי או תושב קבע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי והביע את רצונו להתגייס לשירות סדיר והצבא הסכים לגייס אותו;
"מכינה קדם אקדמית" – מוסד בו מכינים אזרחים ללימודים אקדמאיים או להשלמת השכלה תיכונית ועמידה במבחני הבגרות;
"פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955 ;
"שירות אזרחי" – שירות קהילתי במוסדות לקליטת העלייה, טיפול רפואי, מוסדות לאוכלוסיה מבוגרת, בתי אבות, מחלקות רווחה ברשויות מקומיות, שירותי כיבוי אש, משטרת ישראל, הגנת הסביבה וארגוני מתנדבים;
"שירות לאומי" – שירות לאומי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרת "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ;
"שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון;
"השר" – שר הביטחון.
פרק ב': זכות השירות:
זכות השירות:
3. אזרח ישראלי או תושב קבוע שביקש להתגייס, והצבא מוכן לקבלו, זכאי להתגייס לשירות סדיר או שירות אזרחי לטובת המדינה.
פטור משירות:
4. אזרח שלא הביע רצונו להתגייס לשירות סדיר או שירות אזרחי – פטור מכך.
פרק ג': תנאי השירות:
תגמול למשרת שירות צבאי:
5. חייל ששירת למעלה מעשרים וארבעה חודשים יהיה זכאי למימון מלא של לימודים במכינה קדם אקדמית או למימון מלא של שנת לימודים ראשונה במוסד להשכלה גבוהה, עד שנתיים מתום שירותו הצבאי.
משכורת, קצבאות ותנאי שירות:
6. (א) שכר משרת בשירות אזרחי יהיה כשכר חייל בשירות סדיר.
    (ב) משרת בשירות סדיר, שירות לאומי או שירות אזרחי יהיה זכאי במהלך שנת שירותו האחרונה להשלמת השכלה תיכונית עד לקבלת תעודת בגרות.
דיור וכלכלה:   
7. משרת שירות אזרחי זכאי בתקופת שירותו לדמי כלכלה ודיור, בהתאם לכללים ותבחינים שייקבעו בתקנות.
דמי נסיעה:
8. (א) משרת שירות סדיר פטור מדמי נסיעה בתחבורה ציבורית.
    (ב) הוראות סעיף 3 לחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ"ח–1998  יחולו על משרת שירות אזרחי, בשינויים המחויבים.
הטבות לאחר השירות:
9. כל הטבה, הניתנת מכוח חיקוק למי ששירת שירות סדיר או שירות לאומי, תינתן אף למי ששירת שירות אזרחי במשך תקופה שלא תפחת מתקופת שירות סדיר לפי סעיף 15(1) או 16(1) לחוק שירות ביטחון, לפי העניין. 

דברי הסבר

השירות הצבאי במדינת ישראל והיותו של הצבא צבא מקצועי העונה לצרכי הביטחון של המדינה הוא הכרח קיומי בישראל. הצעת חוק זו נועדה למנוע כפיה ובזבוז משאבים אנושיים וכלכליים אדירים, של עשרות אלפי מגוייסים מדי שנה, ללא בדיקה אישית וכללית, על הצורך המקצועי בגיוסו של האזרח והחזקתו ומימון הוצאותיו למשך שלש שנים.
ההסדר לפיו לימוד התורה מכתיב איסור יציאה לעבודה, פוגע אף הוא בכלכלת המדינה ובזכות חופש העיסוק של האזרח המבקש להתפרנס מעמלו.
לפיכך, מוצע שכל אזרח יהיה רשאי להתגייס בשירות מדינת ישראל, בתנאי שהצבא מצא צורך מקצועי בגיוסו.
מוצע להקים רשות לשירות אזרחי אשר תהיה במשרד ראש הממשלה ותחת אחריותו הישירה, ושתתוקצב באופן שתאפשר מימוש תכלית החוק ופיקוח על המשרתים בהסדר זה.
הסמכות לביצוע החוק תופקד בידי שר הביטחון, אשר יתקין תקנות בכל הנוגע לדרכי יישומו של החוק.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באייר התשע"ב – 14.5.12

שינוי גודל גופנים