הצעת חוק: יש למנוע השתמטות משירות למדינה – מי שאינו יכול לשרת בשירות צבאי ישרת שירות אזרחי

הצעת חוק השירות הצבאי, הלאומי או האזרחי, התשע"ב–2012

פרק א' – עקרונות חובת השירות:
תכליות החוק:
1.התכליות המנויות להלן הן מתכליות חוק זה:
     (1) הבטחת שוויון בנטל השירות לאזרחי המדינה;
     (2) יצירת הסדר לפיו כל אזרח במדינה ישרת בשירות צבאי, לאומי או אזרחי;
     (3) הכרה בלימוד תורה בישיבות כערך חשוב במדינת ישראל ויצירת מסלול המשלב לימודים ושירות;
     (4) הכרה בנשיאה שווה בנטל כערך חשוב במדינת ישראל;
     (5) יצירת אפשרות שירות למדינה בהתחשב באופי ובייחוד המגזרים השונים בישראל ומתן אפשרות לשמירה על הוראות הדתות השונות ומנהגיהן תוך כדי השירות.
הגדרות:
2. בחוק זה –
       "הוועדה המשותפת" – ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
        "חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 ;
        "חייל" – כל מי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל לפי חוק שירות בטחון;
        "מכינה קדם אקדמית" – מוסד בו מכינים אזרחים ללימודים אקדמאיים או להשלמת השכלה תיכונית ועמידה במבחני הבגרות;
        "פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955 ;
        "שירות אזרחי" – שירות קהילתי במוסדות לקליטת העלייה, טיפול רפואי, מוסדות לאוכלוסיה מבוגרת, בתי אבות, מחלקות רווחה ברשויות מקומיות, שירותי כיבוי אש, משטרת ישראל, הגנת הסביבה וארגוני מתנדבים;
        "שירות לאומי" – שירות לאומי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרת "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 ;
"שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון;
"השר" – שר הביטחון.
פרק ב' – חובת השירות:
חובת שירות:
3. (א) אזרח ישראלי או תושב קבוע חייב בחובת שירות למדינה.
    (ב) מי שמטעמי בריאות או מטעמים אחרים שקבע השר באישור הממשלה   והוועדה המשותפת, לא יוכל לשרת בשירות סדיר, ישרת את המדינה בשירות לאומי או שירות אזרחי.
    (ג) מי ששירת בשירות אזרחי או בשרות לאומי לפי הוראות חוק זה תקופה כאמור בסעיף 15(1) או 16(1) לחוק שירות ביטחון, לפי העניין, יהא פטור משירות סדיר.
    (ד) מי שנקרא לשירות אזרחי או שירות לאומי חייב להתייצב ולבצע את השירות הנדרש ממנו. 
פרק ג' – פטור משירות:
פטור משירות אזרחי:
4. אלה לא יקראו לשרת שירות אזרחי:
    (1) אדם שאינו כשיר לכך בשל סיבות רפואיות;
    (2) אישה נשואה או הרה;
    (3) אדם שהשר או מי שהוא מינה לשם כך קבע כי לא יקרא לשירות, בהתאם לאמות מידה שקבע השר באישור הממשלה והוועדה המשותפת.
פרק ד' – קריאה לשירות אזרחי ותחומי השירות:
קריאה לשירות אזרחי:
5. אזרח ישראל או תושב קבוע, שלא נקרא לשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון או שנקרא לשירות סדיר וקיבל פטור משירות סדיר – חייב בשירות אזרחי. .
משך השירות האזרחי:
6. (א) משך תקופת השירות האזרחי יהא כאמור בסעיף 15(1) או 16(1) לחוק שירות ביטחון, לפי העניין.
    (ב) השירות האזרחי יתבצע במשך חמישה ימים בשבוע לפחות, ובמשך שמונה שעות ביום לפחות. 
    (ג) המסיים שירות אזרחי של לפחות עשרים וארבעה חודשים, יזומן לשירות אזרחי מדי שנה לתקופה של עד עשרה ימים בשנה עד גיל 45. 
תחומי השירות האזרחי:
7. (א) שירות אזרחי יתבצע בגופים ממלכתיים, ברשויות מקומיות, בגופים ציבוריים וארגוני מתנדבים שיקבע השר, על פי אמות מידה שייקבעו בתקנות בנוגע לגודל הארגון וליכולת הפיקוח והבקרה על ביצוע השירות. 
    (ב) שירות אזרחי יכלול, ככל הניתן, פעולות ועיסוקים אשר לא היו מתבצעים אלמלא השירות האזרחי, ולא יפגע בעובדים הקבועים בגוף בו מתבצע השירות האזרחי. 
פרק ה' – תנאי השירות:
תגמול למשרת שירות צבאי:
8. חייל ששירת למעלה מעשרים וארבעה חודשים יהיה זכאי למימון מלא של לימודים במכינה קדם אקדמית או למימון מלא של שנת לימודים ראשונה במוסד להשכלה גבוהה, עד שנתיים מתום שירותו הצבאי.
משכורת, קצבאות ותנאי שירות:
9. (א) שכר משרת בשירות אזרחי יהיה כשכר חייל בשירות סדיר.
    (ב) משרת בשירות סדיר, שירות לאומי או שירות אזרחי יהיה זכאי במהלך שנת שירותו האחרונה להשלמת השכלה תיכונית עד לקבלת תעודת בגרות.
דיור וכלכלה:
10. משרת שירות אזרחי זכאי בתקופת שירותו לדמי כלכלה ודיור, בהתאם לכללים ותבחינים שייקבעו בתקנות.
דמי נסיעה:
11. (א) משרת שירות סדיר פטור מדמי נסיעה בתחבורה ציבורית.
      (ב) הוראות סעיף 3 לחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ"ח–1998  יחולו על משרת שירות אזרחי, בשינויים המחויבים.
הטבות לאחר השירות:
12. כל הטבה, הניתנת מכוח חיקוק למי ששירת שירות סדיר או שירות לאומי, תינתן אף למי ששירת שירות אזרחי במשך תקופה שלא תפחת מתקופת שירות סדיר לפי סעיף 15(1) או 16(1) לחוק שירות ביטחון, לפי העניין. 
פרק ו' – ישיבות הסדר:
לימוד בישיבת הסדר:
13. (א) בסעיף זה – 
"ישיבת הסדר" – ישיבה המיועדת למשרתים בשירות משולב, שנקבעה בהמלצת איגוד ישיבות הסדר אועל פי אמות מידה שקבע השר;
"שירות משולב" – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות ללא תשלום;
     (ב) יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב ובלבד שבקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא. 
     (ג) מיועד לשירות ביטחון שבקשתו לשרת בשירות משולב אושרה, ייקרא לשירות משולב לתקופה שלא תפחת מתקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, בתוספת של 12 חודשים.
     (ד) השר יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה. 
פרק ז' – הוראות כלליות:
רשות לשירות אזרחי:
14. (א) מוקמת בזה רשות לשירות אזרחי במשרד ראש הממשלה אשר תתוקצב  ותרכז את המשאבים הנדרשים לשירות האזרחי על פי תכליות החוק, לרבות פיקוח על יישומו.
      (ב) ראש הממשלה ממונה על סעיף זה, והוא יתקין תקנות לביצועו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. 
מדדים ויעדים ליישום החוק:
15. השר יקבע בתקנות, בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, יעדים לגיוס לצבא ולהצטרפות לשירות אזרחי, באופן שתוך חמש שנים מיום תחילת החוק כל אזרח ישראל המתגורר בארץ ותושב קבע בגיל 18 ישרת את מדינת ישראל.
שלילת זכאויות:
16. אזרח החייב שירות על פי חוק זה ואשר לא קיים את חובת השירות לא יהא זכאי לקצבה, מענק או הנחה הניתנים לפי כל דין לאזרח ישראלי, לרבות זכות לקבלת משכנתא מהמדינה ורכישת זכויות מקרקעין מהמדינה.
תיקון חוק שירות ביטחון:
17. בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 , אחרי סעיף 36א יבוא:
"דחיית שירות ופטור לתלמידי ישיבות:
36ב. (א) שר הביטחון רשאי לדחות את מועד התייצבותו של מיועד לשירות ביטחון, לשם לימודי הדת היהודית.
        (ב) שר הביטחון רשאי לפטור משירות ביטחון תלמיד ישיבה מצטיין, לפי המלצת ראש הישיבה.
        (ג)  מספר דחיות השירות והפטורים שיינתנו לפי סעיף זה לא יעלה על אלף בשנה.
דחיית שירות ופטור לתלמידים, ספורטאים ואומנים מצטיינים:
36ג. שר הביטחון רשאי לפטור משירות ביטחון או לחדות את מועד התייצבותם של תלמידים מצטיינים באוניברסיטאות, ספורטאים מצטיינים ואומנים מצטיינים, ובלבד שלא יינתנו יותר מאלף פטורים או דחיות שירות לפי סעיף זה בכל שנה.".
ביטול חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם:
18. בחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002 – בטל. 
ביצוע ותקנות:
19. שר הביטחון ממונה על חוק זה, והוא יתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר דרכי הזימון והמיון של המשרתים בשירות אזרחי, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

דברי הסבר

השירות הצבאי במדינת ישראל והיותו של הצבא צבא העם הוא הכרח קיומי בישראל. הצעת חוק זו באה למנוע את ההשתמטות משירות למדינה ויוצרת מצב בו מי שאינו יכול לשרת בשירות צבאי ישרת שירות אזרחי או לאומי. הצעת החוק תחול על כלל אזרחי ישראל, יהודים, מוסלמים ונוצרים, וכן תחול על דתיים, חרדים ומי שאינם כאלה.
ההסדר לפיו לימוד התורה מכתיב איסור יציאה לעבודה מנוגד גם לאמונתם של מי שנדחה שירות הביטחון מטעמי "תורתו אומנותו". הרמב"ם קבע במפורש: "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה – הרי זה חילל השם וביזה את התורה וכיבה את מאור הדת, וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא – לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה". (הלכות תלמוד תורה, פרק ג').
לפיכך, מוצע שכל אזרח יהיה חייב בשירות מדינת ישראל. מי ששירת שירות אזרחי מלא, יהיה פטור מחובת השירות הצבאי, ותנאיו בזמן השירות ולאחריו יושוו לתנאים של מי ששירת בשירות לאומי, אשר תנאיו מוסדרים בחקיקה.
החוק קובע כי מי שלא התייצב לשירות המדינה, בין אם שירות צבאי או שירות אזרחי, לא יוכל לקבל כל קצבה, מענק או תשלום כלשהו מהמדינה. סעיף זה נקבע על מנת לא לאפשר לאלה המשתמטים משירות להסתמך על תקצוב מדינתי אלא יהיה חייב להתפרנס למחייתו כחוק.
מוצע לקבוע כי משך השירות האזרחי יהיה מקביל למשך שירות צבאי סדיר, וכי השירות יבוצע בגופים ממלכתיים וציבוריים, ולצורך מטרות ציבוריות.
עוד מוצע להגביל את מספר הפטורים ודחיות השירות המוענקות מטעמי "תורתם אומנותם" עד אלף בחורי ישיבות בשנה, כהמשך טיפוחם של העילויים שבקרב תלמידי הישיבות, ברוח ההסדר ההיסטורי שפורט לעיל.
מוצע להקים רשות לשירות אזרחי אשר תהיה במשרד ראש הממשלה ותחת אחריותו הישירה, ושתתוקצב באופן שתאפשר מימוש תכלית החוק ופיקוח על המשרתים בהסדר זה.
הסמכות לביצוע החוק תופקד בידי שר הביטחון, אשר יתקין תקנות בכל הנוגע לדרכי יישומו של החוק.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת גילה גמליאל (פ/90), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1537 ו-פ/2381), על ידי חבר הכנסת אילן שלגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1761), על ידי חברת הכנסת נעמי בלומנטל וקבוצת חברי הכנסת (פ/1865), על ידי חבר הכנסת דני יתום וקבוצת חברי הכנסת (פ/1950), על ידי חברי הכנסת מתן וילנאי ועמרם מצנע (פ/2091), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן (פ/2972), ועל ידי חברי הכנסת דני יתום ואהוד יתום (פ/3303), ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מתן וילנאי (פ/644/17), על ידי חבר הכנסת דני יתום (פ/1276/17) ועל ידי חבר הכנסת יצחק בן ישראל (פ/3195/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/113/18) (ההצעה הוסרה מסדר יומה של הכנסת ביום י"ד בשבט התשע"א (19 בינואר 2011)), על ידי חבר הכנסת איתן כבל (פ/1045/18), על ידי חבר הכנסת משה (מוץ) מטלון וקבוצת חברי הכנסת (פ/2007/18), על ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/2052/18), על ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי (פ/2177/18), על ידי חבר הכנסת עתניאל שנלר (פ/2554/18(, על ידי חברת הכנסת עינת וילף (פ/4038/18) ועל ידי חברת הכנסת ציפי לבני (פ/4137/18); הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/3149/18) ועל ידי חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3742/18) והוסרו מסדר יומה ביום  כ"ט בשבט התשע"ב (22 בפברואר 2012).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז באדר התשע"ב – 21.3.12