הצעת חוק: ישיבות הסדר יוכרו ויתוגמלו לפי אחוזי הגיוס של תלמידיהן לצה"ל

חוק שירות ביטחון מסדיר את שירות החובה והקבע בצבא הגנה לישראל, במהלך הדיונים בממשלה ובכנסת בחוק שירות ביטחון 2014, הוחלט להסדיר בתיקון לחוק גם את המסלולים המיוחדים של ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הציוניות.

מטרת הצעת חוק זאת, היא לטפל בהפליה העולה מן החוק ביחס לישיבות ההסדר ולתקן את הגדרתן של הישיבות הגבוהות הציוניות.
לפי ההצעה,יבוטל השירות ללא תשלום לתלמידי הישיבות, וכך בזמן שהייתם בישיבה לא יוכרו כחיילי צה"ל ויזכו להטבות הנלוות. בנוסף, ישיבות ההסדר יוכרו ויתוגמלו לפי אחוזי הגיוס לצה"ל וכמו כן, יקוצרו החופשות של תלמידי ישיבות ההסדר כך שיתאמו לחופשות החיילים מצה"ל.

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שירות תלמידי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הציוניות), התשע"ד–
2014

תיקון סעיף 22א 
1. בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 22א –
        (1)    בסעיף קטן (א), בהגדרה "ישיבת הסדר", אחרי "בשירות משולב" יבוא "שהיא אינה ישיבה כהגדרתה בסעיף 26ב או ישיבה גבוהה ציונית כהגדרתה בסעיף22ב";
        (2)    בסעיף קטן (א), בהגדרה "שירות משולב", המילים "בתנאים של שירות בלא תשלום" – יימחקו;
        (3)    בסעיף קטן (ב), במקום "בתנאים שנקבעו בפקודות הצבא ובקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות אלה" יבוא "בתנאים המפורטים בסעיף 26כג, בשינויים המחויבים ובקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא";
        (4)    אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
            "(ג1)     השירות המשולב יחולק לפרקים כמפורט להלן:
                (1)    לימוד בישיבת הסדר;    לימוד בישיבת הסדר;
                (2)    שירות צבאי פעיל לתקופה של 16 חודשים;    
                (3)    לימוד בישיבת הסדר לתקופה של 4 חודשים;    
                (4)    לימוד בישיבת הסדר או שירות צבאי פעיל לתקופה של 16 חודשים, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג2).    
            (ג2)     עלה מספר המבקשים להמשיך ללמוד בישיבת הסדר בתקופה האמורה בסעיף קטן (ג1)(4) על 600, רשאי שר הביטחון לאפשר את המשך לימודיהם כאמור של 600 מבקשים בלבד, בהתאם לאמות מידע שקבע.";
        (5)    בסעיף קטן (ו), המילים "ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ-17 חודשים" – יימחקו.

תיקון סעיף 22ד 
2.בסעיף 22ד לחוק העיקרי –
        (1)    בסעיף קטן (א), במקום פסקה (1) יבוא:
            "(1)    50% לפחות מתלמידיה התגייסו לשירות סדיר עד גיל 21, במהלך שלוש שנות פעילות הישיבה שקדמו להחלטת השר בדבר הכללתה ברשימת הישיבות;";
        (2)    אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
            "(א1)     על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), שר הביטחון רשאי לכלול ישיבה חדשה ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות אף אם לא התקיים בה התנאי האמור באותו סעיף קטן, לתקופה שלא תעלה על שנתיים; בסעיף קטן זה, "ישיבה חדשה" – ישיבה שפועלת במשך תקופה שאינה עולה על שנתיים."

תיקון סעיף 26כג 
3.בסעיף 26כג(א)(1) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ובלבד שתקופות החופשה האמורות לא יעלו על 35 ימים בשנה".

הוספת סעיף 37א
 4. אחרי סעיף 37 לחוק העיקרי יבוא:
        "הוראות לעניין דחיית שירות    37א.    (א)    החל יוצא צבא לשרת בשירות משולב לפי סעיף 22א, לא יהיה רשאי שר הביטחון לדחות את שירותו לפי סעיף 22ב או לפי פרק ג'1.
                        (ב)    נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי סעיף 22ב, לא יהיה רשאי המיועד לשרת בשירות משולב לפי סעיף 22א, ושר הביטחון לא יהיה רשאי לדחות את שירותו לפי פרק ג'1.
                        (ג)    נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי פרק ג'1, לא יהיה רשאי המיועד לשרת בשירות משולב לפי סעיף 22א, ושר הביטחון לא יהיה רשאי לדחות את שירותו לפי סעיף 22ב."

דברי הסבר
חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, מסדיר את שירות החובה והקבע בצבא הגנה לישראל. במסגרת בג"ץ 6298/07 יהודה רסלר ואחרים נ' כנסת ישראל קבע בית המשפט העליון כי אין להאריך את חוק דחיית השירות לבני הישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002, ועל כן חייב הלכה למעשה את הכנסת להסדיר מחדש בחקיקה את מעמדם של בני הישיבות. בהמשך, במהלך הדיונים בממשלה ובכנסת בחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד–2014, הוחלט להסדיר בתיקון לחוק גם את המסלולים המיוחדים של ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הציוניות.

באשר לישיבות ההסדר, נוסף חודש אחד לפרק הצבאי שעומד לאחר התיקון על 17 חודשים לכל הפחות, לעומת 24 חודשי שירות שיידרשו מבני הישיבות החרדיות במסגרת תקופת הקבע שנקבעה בתיקון. מצב עניינים זה מביא להפליה מובנית בחוק בין תלמידי ישיבות ההסדר ותלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות לתלמידי הישיבות החרדיות. כמו כן, נקבע כי ההגדרה של ישיבה גבוהה ציונית תהיה בין היתר על פי מקום הלימודים התיכוניים של התלמידים שבה. הגדרה זו, שאינה לוקחת בחשבון אחוזי גיוס מהישיבה, אינה מייצרת תמריץ לישיבות להביא לכך שתלמידיהם יתגייסו, ולמעשה מאפשרת לכל בוגר חינוך ממלכתי-דתי להיכנס למסלול. מטרת הצעת חוק זו היא לטפל בהפליה העולה מן החוק ביחס לישיבות ההסדר ולתקן את הגדרתן של הישיבות הגבוהות הציוניות.

סעיף 1 להצעת החוק עוסק במספר עניינים: ראשית, ביטול השירות ללא תשלום (להלן – של"ת) לתלמידי ישיבות ההסדר. של"ת הוא פרק זמן במסלול ישיבות ההסדר שבו נחשבים התלמידים לחיילים לכל דבר ועניין. הדבר מתבטא בחובות וזכויות החלות עליהם גם בזמן שבו הם לומדים בישיבה ואינם משרתים בצבא בפועל, כמו למשל זכאות לתשלומי משפחה מצה"ל. מוצע לבטל את מעמד השל"ת ולהגדיר כי תלמידי ישיבות ההסדר, תחת המכסה שתוצע, ישרתו כ-16 חודשים של שירות צבאי בפועל בצה"ל, אך בזמן שהותם בישיבה לא ייחשבו לחיילים ותגרע מהם הזכות להטבות מהם נהנים חיילים. שנית, בדומה למגבלות המספריות שנקבעו במסלול הישיבות הגבוהות הציוניות ובהסדר תלמידי הישיבה המתמידים, מוצע להגביל את מכסת תלמידי ישיבות ההסדר הזכאים לשירות מקוצר ל-600. מכסה זו תחול רק לאחר פרק נוסף של לימוד בישיבה בן ארבעה חודשים, אם יבחרו בכך.
בסעיף 2 מוצע להגדיר ישיבה ציונית גבוהה על בסיס אחוזי גיוס בישיבות. כדי לתמרץ את הישיבות להגיע למצב שבו תלמידיהם מתגייסים לצה"ל באופן אופטימאלי. זאת, בדומה לדרישה להכרה במכינה קדם-צבאית מכוח תקנות המכינות הקדם-צבאיות (הכרה במכינה קדם-צבאית), התש"ע–2009.
בתקנות דחיית שירות תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ה–2005, נקבע כי חופשות תלמידי הישיבות לא יעלו על סך של 76 ימים בשנה (כולל שבתות וחגים), זאת לעומת זכאות לסף של 15-20 ימים בלבד למשרת בצה"ל שאינו תלמיד ישיבה. מכיוון שבשנית ניתנה הסמכות לשר הביטחון להתקין תקנות הנוגעות לעניין חופשות תלמידי הישיבות, סעיף 3 להצעת החוק קובע מגבלה של 35 ימי חופשה בשנה.
בסעיף 4 מוצע למנוע מעבר של תלמידים בין מסלולים שונים, כך שעל כל תלמיד בהגיעו לגיל גיוס יהיה לבחור את המסלול אליו הוא בוחר להצטרף.

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט' בתמוז התשע"ד – 7.7.14

שינוי גודל גופנים