היום, שני 20.7.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק-יסוד: משאל עם – שוויון בנישואין וגירושין של ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ).
הצעת החוק מבקשת לבצע משאל עם בכדי לבחון את עמדת הציבור בנוגע לנישואים אזרחיים על מנת להכריע בנושא ולקבל החלטות בהתאם.
מספר פנימי: 2141837
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמים: חברי הכנסת ניצן הורוביץ
תמר זנדברג
יאיר גולן
______________________________________________
פ/1573/23
הצעת חוק-יסוד: משאל עם – שוויון בנישואין וגירושין
| משאל עם | 1. | (א) ועדת הבחירות המרכזית תערוך משאל עם שבו ישאלו אזרחי המדינה אם הם תומכים או מתנגדים להצעת החוק בעניין שוויון בנישואין וגירושין כנוסחה בתוספת. | |
| (ב) תמכו רוב המצביעים במשאל העם בנוסח הצעת החוק המפורטת בתוספת – תהפוך הצעת החוק לחוק ותיכנס לתוקף ביום קבלת התוצאות הרשמיות של משאל העם, כפי שייקבע על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת; פרטים נוספים שיידרשו להפעלת החוק כנוסחו במשאל העם ייקבעו בחוק. | |||
| הזכות להשתתף במשאל עם | 2. | זכאי להשתתף במשאל העם מי שהיה זכאי להשתתף בבחירות לכנסת לו היו מתקיימות במועד עריכת משאל העם. | |
| החלת הוראות | 3. | על עריכת משאל העם יחולו הוראות הדין בעניין הבחירות לכנסת, בשינויים המחויבים ובשינויים שנקבעו בחוק. | |
| מועד משאל העם | 4. | משאל העם ייערך במועד שתקבע הכנסת, ובלבד שייערך החל מ-90 ימים ולא יאוחר מ-120 ימים מיום תחילתו של חוק זה. | |
| יציבות | 5. | אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים. | |
| תוספת
(סעיף 1(א)) |
|||
| האם אתה תומך או מתנגד לנוסח הצעת החוק שלהלן: | |||
| (1) על אף האמור בכל דין, בני זוג בני כל הדתות וחסרי הדת, מכל מין ומגדר, אזרחי מדינת ישראל או תושביה, המבקשים להינשא, רשאים להירשם לנישואין באחד ממסלולים אלה, על פי בחירתם; | |||
| (א) מסלול דתי – הנישואין ייערכו על פי החוק הדתי ובאמצעות בתי הדין הדתיים השייכים לעדות הדתיות השונות בישראל; | |||
| (ב) מסלול אזרחי – הנישואין ירשמו אצל רשם הזוגיות, כהגדרתו בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע–2010[1]; | |||
| (2) גירושין של אזרחי המדינה או תושביה כאמור לעיל, ייערכו בהתאם למסלול שבחרו בעת נישואיהם; אם נישאו בני הזוג טרם חקיקת חוק זה או אם נישאו בני הזוג מחוץ לישראל, יוכלו לבחור בין שני המסלולים. | |||
דברי הסבר
אחד מחסרונותיה של שיטת המשטר בישראל, הוא היתכנותו של מצב בו קיימת אי הלימה בין עמדת הציבור לבין הפעולות שמבצעים נבחריו, כתוצאה מאילוצים פוליטיים וקואליציוניים. קרי, במקרים מסוימים יקבל בית המחוקקים החלטות הנוגדות את עמדתו של רוב הציבור, מתוקף רצונה של הקואליציה לשמור על שלמותה. פגיעה מסוג זה ביסוד הדמוקרטי הבסיסי, "הכרעת הרוב", מתרחשת סביב היחס בין הדת למוסדות המדינה בישראל, בייחוד בכל הנוגע לדיני הנישואין והגירושין.
הזכות להינשא מוכרת בעולם כזכות יסוד. בסעיף 16 בהכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם מדצמבר 1948 של האו"ם נקבע כי "כל איש ואשה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה, ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. הם זכאים לזכויות שוות במעשה הנישואין, בתקופת הנישואין ובשעת ביטולם". כמו כן, ברוב מדינות המערב הזכות להינשא מוכרת כזכות אדם בסיסית, ובשנים האחרונות היא הוקנתה במספר רב של מדינות גם לזוגות חד-מיניים. על-פי נייר עמדה של ארגון מציל"ה ("מסגרת אזרחית לנישואין וגירושין בישראל", 2012), הזכות להינשא בנישואים אזרחיים נתונה לתושבי כל הדמוקרטיות המערביות מלבד מדינת ישראל, ללא הגבלה לעניין דתם או שיוכם האתני. במדינות אלה ניתנת אפשרות לערוך טקס נישואים דתי לצד הנישואים האזרחיים.
כיום, מדינת ישראל מאפשרת נישואין וגירושין בתחומה אך ורק על-פי הדין הדתי. הכפפת חוקי הנישואין והגירושין בישראל לדין זה משפיעה על אוכלוסיות רבות, ובהן "פסולי חיתון", בני-זוג מדתות שונות או עדות דתיות שונות המנועים לעתים מלהינשא, זוגות חד-מיניים ועוד. נוסף על כך, כפי שעולה מסקירה משווה שערכה מחלקת המידע והמחקר של הכנסת בשנת 2015 ישנם אזרחים אשר מסיבות שונות אינם מעוניינים להיות כפופים למערכת החוקים והערכים הדתית, אולם מחויבים לכך בעל כורחם, אם ברצונם להינשא בישראל. בשנים האחרונות עשרות אלפי זוגות ישראלים נמנעים מהליך הנישואים הדתיים, אם מכורח ואם מבחירה, ובוחרים באמצעים חלופיים למיסוד הזוגיות, ובהם, נישואים אזרחיים בחו"ל, ולחלופין חיים במסגרת לא פורמלית של "ידועים בציבור". במחקר טקסי נישואין יהודיים בישראל מחוץ לרבנות הראשית שערך ופרסם ארגון "פנים" באפריל 2018, נמצא כי לפחות 2,434 טקסי נישואים יהודיים פרטיים נערכו בשנת 2017 בישראל; גידול של כ-8% לעומת שנת 2016, וזאת במקביל לירידה של 8% במספר הזוגות הנישאים ברבנות. מן הממצאים עולה כי למעלה ממחצית הנישאים בחתונה פרטית בוחרים בדרך זו, על אף שמצד הרבנות והחוק אין מניעה שיינשאו באמצעות הרבנות.
מקורות שונים מעידים על כך שרוב הציבור הישראלי תומך בנישואים אזרחיים. כך עולה למשל מסקר שביצע מכון סמית בשנת 2016, המראה כי 72% מהציבור הישראלי תומך במתן אפשרות לנישואין וגירושין אזרחיים. כמו כן, מחקר של הוועד היהודי אמריקאי שנערך בשיתוף עם העיתון "ג'רוזלם פוסט" בשנת 2016, מציג את יחסם של יהודי ישראל והתפוצות לשאלות מפתח בעניין יהדות וישראל. גם כאן עולה תמונה לפיה העולם היהודי מצפה מממשלת ישראל ליישם את ערכי הפלורליזם והשוויון בישראל הלכה למעשה. על פי המחקר כ-62% מיהודי ישראל מאמינים כי על מדינת ישראל להכיר באופן רשמי בזרמים הקונסרבטיביים והרפורמים, ולאפשר לזרמים לערוך טקסי נישואים וגיור בישראל. בנוסף, עולה מהמחקר כי כ-54% מיהודי ישראל מתנגדים לשליטה אורתודוקסית על תחום הדת בישראל.
חוק-יסוד מוצע זה נועד לתקן את המעוות באמצעות שימוש בכלי הדמוקרטי המתאים ביותר לכך – משאל עם. בעזרת אמצעי זה, יזכו אזרחי ואזרחיות ישראל להביע את עמדתם באופן רשמי בפני נציגיהם, ונציגי הציבור ישתחררו ממגבלות ואילוצים קואליציוניים אשר בעטיים נבצר מהם לפעול בהתאם לרצון הציבור. היטיב לבטא זאת חבר הכנסת לשעבר פרופ' אמנון רובינשטיין, בהתייחסותו למשאלי עם בנושא דת ומדינה: "השיטה הישירה מוצלחת יותר ומאפשרת הכרעה ישירה בשאלות הקשות, בלי לכרוך אותן בשיקולים קואליציוניים אחרים הקיימים בשיטה הייצוגית היחסית, אשר לפעמים אינם רלבנטיים להכרעה בשאלה הספציפית".
ראוי לציין כי במדינות רבות בעולם נקבע כי ניתן לקיים משאלי עם מכריעים או ממליצים כדי לשתף את הציבור בקבלת ההחלטות. כך הדבר במדינות בעלות שיטה דמוקרטית שונה משלנו כמו בריטניה וארצות הברית ואף במדינות בעלות שיטה דמוקרטית דומה יותר כמו אוסטריה, הולנד, איטליה ויוון. על פי רוב, מדובר במשאלי עם בנושאים מהותיים ומשמעותיים לאזרחים, זאת גם בהתאם לזכות הטיעון של הציבור, שהיא זכות מוכרת בממשל הדמוקרטי באופן כללי ובדמוקרטיה הישראלית בפרט מכורח דיני ההגינות. חשוב להדגיש כי גם ישראל נמנית עם המדינות אשר מכירות בצורך של משאל עם בנושאים מסוימים. בשנת 2010 אישרה הכנסת את חוק משאל עם, שקבע כי יש לבצע משאל עם בכל הנוגע להעברת שטחים ואישור הסכמי שלום, ובשנת 2014 נחקק חוק-יסוד: משאל עם. מדינת ישראל מכירה במשאל העם ככלי דמוקרטי קביל ונכון עבור הממשל והציבור בנושאים מסוימים, ובשלו התנאים לערוך בו שימוש לראשונה.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין (פ/5588/20).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח בתמוז התש"ף – 20.7.20
