היום, שני 21.12.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות של ח"כ תמר זנדברג (מרצ).
הצעת החוק מבקשת להבטיח, בנוסף לשוויון הזכויות את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.
מספר פנימי: 2085830
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמת: חברת הכנסת תמר זנדברג
______________________________________________
פ/2591/23
הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות
| מטרה | 1. | חוק-יסוד זה, מטרתו להבטיח ולהגן על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, באמצעות מתן תוקף של חוק לעקרונות היסוד שנקבעו במגילת העצמאות[1], אשר מובאת כלשונה בתוספת לחוק יסוד זה. |
| יציבות | 2. | אין בכוחן של תקנות שעת-חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים. |
| נוקשות | 3. | אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שקיבלה הכנסת ברוב חבריה. |
| תוספת | ||
| (סעיף 1) | ||
| הכרזה על הקמת מדינת ישראל | ||
| בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל- אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. | ||
| לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. | ||
| מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית. | ||
| בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו. | ||
| זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי. | ||
| השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים. | ||
| שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם. | ||
| במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להמנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות. | ||
| ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה. | ||
| זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית. | ||
| לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל. | ||
| אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 – תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל. | ||
| מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה. | ||
| אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים. | ||
| אנו קוראים – גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה לכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים. | ||
| מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948. | ||
| אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו. אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל. | ||
| מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948. |
דברי הסבר
הכרזת העצמאות היא מסמך יסודי ומשפטי מוכר המעגן עקרונות יסוד בסיסיים וחשובים ביותר הנוגעים לזהותה של המדינה. זו גם הסיבה שבית המשפט פונה למסמך זה כבר במשך עשרות שנים, בבואו להכריע בסוגיות שונות. במסגרת חוק זה מוצע לעגן את מגילת העצמאות, המבטאת את ה"אני מאמין" של המדינה, ואת עקרונות היסוד העומדים בבסיסה, ולתת לה תוקף של חוק יסוד. עיגון זה של מגילת העצמאות נדרש על מנת להבטיח ולהגן על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
משעה שלמדינת ישראל אין חוקה, חוקי-היסוד הם אלו שקובעים את אופייה וזהותה של המדינה, ומצויים במדרג הנורמטיבי הגבוה ביותר. כיום, קיימים מספר חוקי-יסוד חשובים ביותר, לאורם מפורשים דברי חקיקה אחרים. יחד עם זאת, דווקא חוק-יסוד כה בסיסי, הנוגע לזהותה של המדינה מעולם לא נחקק. לפיכך, קיים צורך אמיתי בחקיקת חוק-יסוד, אשר יאשרר את מגילת העצמאות ויתן למסמך בסיסי זה תוקף של חוק-יסוד.
חוק-יסוד זה קובע, בדומה לחוקי-יסוד קודמים, כי מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי. חשוב להדגיש, כי המושג מדינה יהודית אינו מתייחס ליהדות כדת, אלא למדינת הלאום והתרבות היהודית, המשמשת כביתם של היהודים בעולם כולו. לצד זאת, מדינת ישראל מחויבת לשמור ולהגן על זכויות האדם של כל אזרחיה ותושביה, ללא הבדל מוצא, דת ומין. במסגרת מגילת העצמאות קיים ביטוי מפורש, כבר בעת הקמת המדינה, לרצון ולכוונה להקים מדינה בעלת אופי יהודי מחד ובעלת מחויבות לשוויון זכויות מאידך. כאמור, מטרת החוק הינה להבטיח, בנוסף לשוויון הזכויות את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת ציפי לבני (פ/5748/20) ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/386/22).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' בטבת התשפ"א – 21.12.20
