הכנסת העשרים
יוזמת: חברת הכנסתציפי לבני
______________________________________________
פ/5748/20
הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות
מטרה
1.
חוק-יסוד זה, מטרתו לעגן את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולקבוע את העקרונות החוקתיים של מגילת העצמאות כחוק יסוד.
עקרונות יסוד
2.
מדינת ישראל היא מדינת לאום שבה מממש העם היהודי את זכותו להגדרה עצמית, דמוקרטיה המחויבת לשוויון אזרחי, והכול ברוח עקרונות מגילת העצמאות אשר תשמש כמבוא לחוקה וכמקור השראה לפרשנות הוראות חוקי היסוד.
תוספת
(סעיף 1)
מבוא לחוקה
בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.
בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.
השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים.
שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם.
במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להמנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.
ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.
זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.
לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.
אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 – תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.
מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה.
אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים.
אנו קוראים – גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה לכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.
מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948.
אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו. אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.
מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948.
דברי הסבר
מגילת העצמאות מבטאת את ה"אני מאמין" של המדינה ואת הערכים ועקרונות היסוד החוקתיים העומדים בבסיסה. היא כוללת בתוכה הן את הנרטיב ההיסטורי של העם היהודי והן את העקרונות החוקתיים של מדינת ישראל. הסיפור ההיסטורי מתאים כמבוא לחוקה בעוד העקרונות החוקתיים יהיו חלק מהחוקה ויעוגנו מידית כחוק יסוד.
חוק יסוד זה נועד לקבוע כי מגילת העצמאות תהווה את המבוא לחוקה ויעגן את עקרונותיה החוקתיים של המגילה כחוק יסוד לאורו תפורש החקיקה בישראל. עיגון זה של עקרונות מגילת העצמאות נדרש כדי להבטיח ולהגן על ערכיה של מדינת ישראל שהיא גם מדינה יהודית וגם דמוקרטית, מדינת העם היהודי במובן הלאומי, בה העם היהודי מממש את זכותו הלאומית להגדרה עצמית והמחויבת לשוויון לאזרחיה ללא הבדלי דת, גזע ומין.
בצד הקביעה כי ישראל היא מדינת הלאום היהודי, המחויבות לשוויון צריכה לקבל מעמד חוקתי ולהיות מעוגנת בחוקה או בחוקי היסוד שלה, כך שתתקיים במדינת העם היהודי מערכת חוקתית המבטיחה זכויות אדם וזכויות מיעוט, שאליה יהיה כפוף גם הרוב שנבחר בבחירות.
הכרזת העצמאות שיקפה את המכנה המשותף הלאומי הרחב ונחתמה על ידי כל נציגי הנהגת היישוב עם הקמתה של המדינה. בימים בהם מוצבים סימני שאלה סביב ערכיה, יש חשיבות לאמירה נחרצת וחד משמעית של הכנסת בחקיקת חוק יסוד זה, לפיה כל הערכים על בסיסם הוקמה המדינה, הכוללים הן את הזכות הלאומית של העם היהודי והן את הזכויות האישיות של האזרחים, ימשיכו להיות "המגדלור החוקתי" גם בעתיד.
לכן נקבע בחוק זה, שכל יתר חוקי היסוד יפורשו לאור העקרונות החוקתיים שבמגילת העצמאות. זוהי מערכת חוקתית עליונה הניצבת ומנחה גם את הממשלה וגם את הכנסת. זהו הרעיון המסדר שישמש השראה לכל.
הצעת חוק-יסוד דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת רות קלדרון וקבוצת חברי הכנסת (פ/1539/19).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' בחשוון התשע"ט – 15.10.18
