הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון) של ח"כ רם שפע.

היום, שני 7.12.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון) של ח"כ רם שפע (כחול לבן).

הצעת החוק מבקשת לתקן את הצעת חוק יסוד כבר האדם וחירותו.התיקון המוצע מבקש לבסס את עיקרון השוויון בין אזרחיה בזכויות הפרט – שוויון אזרחי ולא שוויון לאומי.

מספר פנימי: 2150537

הכנסת העשרים ושלוש

 

יוזמים:      חברי הכנסת         רם שפע
                                          הילה שי וזאן

______________________________________________

פ/2515/23

 

הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון)

 

הוספת סעיף 5א 1. בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו[1], אחרי סעיף 5 יבוא:
    "שוויון בפני החוק 5א. כל אזרח שווה בפני החוק; אין פוגעים בזכויות  הפרט של אדם מחמת דת, גזע ומין."

דברי הסבר

בשנת 1992 חוקקה הכנסת את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק-יסוד זה לא מעגן בצורה מפורשת את אחד העקרונות החשובים ביותר בכל משטר דמוקרטי – הזכות לשוויון. עם זאת, הפסיקה קבעה כי עיקרון השוויון נגזר מכבוד האדם.

בהכרזה על הקמת מדינת ישראל נאמר כי המדינה "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין…". עיגון הזכות לשוויון בחוק-יסוד יחזק את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כפי שהם מגולמים גם במגילת העצמאות.

כאמור, בפסיקה הוכרה הזכות לשוויון כנגזרת מכבוד האדם. כך, למשל בבג"צ 5394/92 אורי הופרט נגד "יד ושם" נקבע כי: "היום ניתן לעגן את עקרון השוויון בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. עיגון כזה משמעותו העלאת עקרון השוויון למדרגה נורמאטיבית חוקתית, על-חוקית".

אף בהצעת תנועת החירות לחוקת יסוד למדינת ישראל בהתייחסות לזכות החוקתית לכבוד האדם וחירותו בפרק ב' סעיף (1) נכתב: "במדינת ישראל שווים בני-האדם בפני החוק, ושווה כבודם האישי". בסעיף (2) נכתב שם: "בשום מקרה לא תהא המדינה מפלה אדם לטובה או לרעה, בשום מידה שהיא, מטעמי גזע, צבע, עור, דת, לשון, מין או מטעמי מוצא לאומי, חברתי או עדתי, או מטעמי השקפות פוליטיות או אחרות, או מטעמי רכוש וקנין".

יובהר, כי בתיקון המוצע אין כל פגיעה באופייה ובזהותה של ישראל כמדינה יהודית והוא מבקש לבסס את עיקרון השוויון בין אזרחיה בזכויות הפרט – שוויון אזרחי ולא שוויון לאומי.

כמו כן, התיקון המוצע יתרום לחיזוק הסולידריות והחוסן החברתי.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברי הכנסת גדעון סער וצבי האוזר (פ/2423/23).

הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אילן גילאון (פ/208/20), על ידי חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה וקבוצת חברי הכנסת (פ/2125/20; הוסרה מסדר היום ביום י"ח בשבט התשע"ו (28 בינואר 2016)), על ידי חברת הכנסת ציפי לבני (פ/5391/20) ועל ידי חבר הכנסת מוסי רז וקבוצת חברי הכנסת (פ/5781/20), על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי כנסת (פ/492/22), על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/772/22), על ידי חבר הכנסת אנטאנס שחאדה וקבוצת חברי הכנסת (פ/1163/22) ועל ידי חבר הכנסת ניצן הורביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/1240/22) ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ (פ/1113/23), על ידי חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת (פ/1728/23), על ידי חבר הכנסת אנטאנס שחאדה וקבוצת חברי הכנסת (פ/2215/23) ועל ידי חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח וקבוצת חברי הכנסת (פ/2372/23).

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"א בכסלו התשפ"א – 7.12.20

שינוי גודל גופנים