הצעת חוק-יסוד: חופש הדת והמצפון

עקרון עליונות החוק האזרחי איננו מעוגן בחקיקתה ובמנהגה המשפטי של מדינת ישראל, ויחסי דת ומדינה לא מוסדרים בחוקתה. משברים רבים עברו על מדינת ישראל כתוצאה מהעמימות הקיימת בתחום זה. היום העדר הצבת גבולות ברורים בין התחום הציבורי לבין התחום של חופש המצפון והדת מאיים על יכולת קיומה של ישראל הן כמדינה דמוקרטית והן כמדינה בעלת צביון יהודי.
מטרת חוק-יסוד זה היא להסדיר את יחסי הדת והמדינה בישראל כדי להשיג שני יעדים מרכזיים:
הפרדת הדת מהמדינה על מנת לבסס את ערכי היסוד של ישראל כמדינה בעלת משטר דמוקרטי והשוואת הזכויות בין הזרמים השונים ביהדות הישראלית כדי להבטיח את צביונה היהודי הפלורליסטי של המדינה.

הצעת חוק-יסוד: חופש הדת והמצפון

עקרונות יסוד     1.     זכויות היסוד של האדם והאזרח בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

מטרה    2.    מטרתו של חוק-יסוד זה להגן על חופש הדת והמצפון כדי לעגן את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בחוק-יסוד.

חופש הדת וחופש מדת    3.    (א)    אין פוגעים בחופש הדת, האמונה והמצפון של כל אדם.
            (ב)    אין כופים על אדם להשתייך לדת, עדה דתית או זרם דתי.
        (ג)    אדם או ציבור של בני אדם זכאים לחופש פולחן ושמירת מצוות.

איסור הפליה מטעמי דת     4.     אין להפלות אדם לרעה או לטובה בשל דתו, אמונתו ואורח חייו, ואין לפגוע בזכויותיו כאדם או כאזרח בשל אחד מאלה.

חופש מכפייה דתית     5.     אין להגביל את זכותו של אדם או של ציבור בני אדם לנהל אורח חיים לפי מצפונם ואין לכפות על אדם או על ציבור בני אדם אורח חיים מטעמי דת או אמונה דתית, אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

פגיעה ברגשות דתיים     6.    אין לפגוע ברגשות דת ובמצפונו של אדם או של ציבור בני אדם אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

הזכות לנישואין וגירושין     7.     לכל אדם בוגר הזכות להינשא ולהקים משפחה בדרך שיבחר ללא הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת; לבני זוג יהיו זכויות וחובות שוות במעשה הנישואין, בתקופת הנישואין ובעת ביטולם או הפקעתם של הנישואין.

הזכות לחינוך ילדים קטינים     8.     הורים זכאים לבחור את דרך חינוך ילדם הקטין כל עוד אין היא גורמת לו נזק או פוגעת בזכויותיו.

הזכות לקבורה     9.     אדם זכאי לקבורה לפי בחירתו.

מימון שירותי דת     10.     המדינה תשתתף באופן שוויוני במימון שירותי דת לעדות דתיות ולזרמים דתיים; בסעיף זה, "שירותי דת" – לרבות ענייני הנהגה, שיפוט, פולחן, הוראה, הכשרה ומחקר הנוגעים לעדה דתית או לזרם דתי.

פגיעה בזכויות     11.     אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.
תחולה על רשויות השלטון     12.     כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה ולעשות לקיומן.

נוקשות     13.     אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שהתקבל ברוב של שמונים חברי כנסת.  

הוראת שעה     14.     הוראות חיקוק שהיו תקפות ערב תחילתו של חוק יסוד זה, יעמדו בתוקפן עד תום שנתיים מיום תחילתו, אם לא בוטלו קודם לכן, ואולם פירושן של ההוראות האמורות ייעשה ברוח הוראות חוק-יסוד זה.

דברי הסבר

עקרון עליונות החוק האזרחי איננו מעוגן בחקיקתה ובמנהגה המשפטי של מדינת ישראל, ויחסי דת ומדינה לא מוסדרים בחוקתה. משברים רבים עברו על מדינת ישראל כתוצאה מהעמימות הקיימת בתחום זה. היום העדר הצבת גבולות ברורים בין התחום הציבורי לבין התחום של חופש המצפון והדת מאיים על יכולת קיומה של ישראל הן כמדינה דמוקרטית והן כמדינה בעלת צביון יהודי.

מטרת חוק-יסוד זה היא להסדיר את יחסי הדת והמדינה בישראל כדי להשיג שני יעדים מרכזיים:
הפרדת הדת מהמדינה על מנת לבסס את ערכי היסוד של ישראל כמדינה בעלת משטר דמוקרטי והשוואת הזכויות בין הזרמים השונים ביהדות הישראלית כדי להבטיח את צביונה היהודי הפלורליסטי של המדינה.
סעיף 1 מציע לקבוע את עקרונות ערך האדם וחירותו, המושרשים במגילת העצמאות, כעקרונות יסוד בחוקה המתהווה של ישראל.

סעיף 2 מפרט את מטרות החוק: הגנה על חופש הדת והמצפון, כמקובל במדינות דמוקרטיות בעבר ובהווה (ראה תוספת מס' 1 לחוקת ארצות הברית משנת 1791 המפרידה בין הדת הנמצאת בתחום הפרט, לבין המדינה, האחראית על התחום הציבורי).

אפילו בחוקה הבלתי כתובה העתיקה ביותר, זאת של בריטניה הגדולה, על אף שהמלכה עומדת רשמית בראש הכנסייה האנגלית, אין למדינה זכות להכתיב או לפלוש לתחום אמונתו של הפרט. סעיפים דומים קיימים גם בחוקות כתובות, ובראשן בחוקה של הרפובליקה החמישית של צרפת.

סעיף 3 מעגן את עיקרי ההפרדה של הדת מהמדינה באמצעות שמירה על חופש הדת של כל אדם מחד, ועל חירותו מפני כל תכתיב דתי מאידך. חירויות אלו חלות גם על בודדים וגם על קבוצות מאורגנות.

סעיף 4 אוסר על אפליה כלשהי, לטובה או לרעה, בשל דת, אורח חיים או אמונה. עיקרון זה חיוני במדינה שבה חיים מיעוטים דתיים רבים.

סעיף 5 פוסל כפיה דתית כלשהי ומניח את התשתית לדו-קיום בין קבוצות דתיות שונות וכן בין זרמים שונים בדת היהודית.

סעיף 7 מתייחס לשוויון בתחום הנישואין והגירושין. הוא מאפשר חופש בבחירת בן או בת הזוג, במעשה הקידושין וכן בגירושין בלי לפסול נישואין וגירושין דתיים.

סעיף 8 נועד למנוע פגיעה בזכות הורים לחנך את ילדיהם על פי השקפתם המצפונית או הדתית.

סעיף 9 מבסס את זכותו של האזרח להיקבר על פי ראות עיניו.

סעיף 10 מבוסס על התקדימים האירופאים (במיוחד בצרפת וטורקיה), ומאפשר מימון ממלכתי למוסדות דת על בסיס שוויוני.

הסעיפים האחרונים (14-11) מסדירים פגיעה בזכויות המעוגנות בחוק היסוד בהתאם לפסקת הגבלה, משריינים את החוק, קובעים את תחולתו על רשויות השלטון, ומסדירים הוראת שעה לגבי הוראות חוק שהיו קיימות ערב תחילתו של חוק היסוד – כך שתוקפן יישמר למשך שנתיים.

נחיצות ההפרדה בין הדת למדינה והרב-גוניות של היהדות בישראל אינה מוטלת בספק. רק בדרך זו ניתן יהיה לשמר את יסודות הדמוקרטיה בישראל ולהבטיח חיים דתיים חופשיים בתוכה. חקיקת חוק-יסוד בתחום רגיש וסבוך זה משרתת את עניינם של כל הקבוצות והזרמים באוכלוסייה הישראלית, מבססת את עיקרון הממלכתיות ועליונות העל של סמכות המדינה, ומונעת פגיעה מיותרת בזכויות האדם וברגישות של ציבורים שונים במדינה.

הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/179) ועל ידי חברת הכנסת מרינה סולודקין (פ/722), ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/3909/17).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3193/18), ועל ידי חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת (פ/841/18).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13

שינוי גודל גופנים