הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) של ח"כ יואב קיש.

היום, שני 25.11.2019 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) של ח"כ יואב קיש (הליכוד).

הצעת החוק מבקשת לעגן בחקיקה, לראשונה, כי רק לבית המשפט העליון סמכות לדון בתוקפם של חוקים ובהתאמתם לחוקי היסוד השונים, ולהבהיר כי שימוש בסמכות זו אינו דבר של מה בכך.

מספר פנימי: 2082208

הכנסת העשרים ושתיים

 

יוזם:          חבר הכנסת            יואב קיש

 

______________________________________________

פ/708/22

 

הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה)

 

תיקון חוק-יסוד: השפיטה 1. בחוק-יסוד: השפיטה[1], בסעיף 15, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
  "(ו)     על אף האמור בסעיף 15(ג) או בכל חוק-יסוד או חוק אחר, הסמכות הייחודית ליתן פסק דין או החלטה אחרת המשנה חוק, מבטלת חוק או מגבילה את תוקפו, נתונה לבית המשפט העליון.
    (ז)       בית המשפט העליון לא יוכל ליתן פסק דין או החלטה כאמור בסעיף קטן (ו) אלא בהרכב הכולל את כל שופטי בית המשפט העליון, ובלבד שכל שופטי ההרכב הסכימו כי החוק סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק-יסוד.
    (ח)      על אף האמור בכל חוק-יסוד או חוק אחר, לא תינתן החלטה המשנה חוק, מבטלת חוק או מגבילה את תוקפו של חוק שהתקבל בהתאם להוראות סעיף 25א לחוק-יסוד: הכנסת."
תיקון חוק-יסוד: הכנסת 2. בחוק-יסוד: הכנסת[2], אחרי סעיף 25 יבוא:
    "הוראת חוק גוברת 25א. (א)      הכנסת תהיה רשאית לקבוע כי חוק יהיה תקף אם קבועה בו הוראה שנאמר בה במפורש כי החוק "תקף על אף האמור בחוקי היסוד" (בסעיף זה – הוראת חוק גוברת).
            (ב)      הוראת חוק גוברת תהיה בתוקף אם נתקבלה ברוב של חברי הכנסת.
            (ג)       תוקפה של הוראת חוק גוברת יפקע בתום שנתיים מיום תחילת כהונתה של הכנסת שהחלה את כהונתה לאחר הכנסת שחוקקה את החוק הכולל את ההוראה הגוברת, אלא אם כן תבחר אותה הכנסת, בהחלטה שתתקבל ברוב חבריה, להאריך את תוקפה של ההוראה הגוברת.
            (ד)      הוראת חוק גוברת שתוקפה הוארך בהתאם לסעיף קטן (ג) תעמוד בתוקפה ללא הגבלת זמן או עד שתבוטל בחוק אחר.
            (ה)      הוראות סעיף זה לא יחולו על חוקים שלשם חקיקתם נדרש רוב הגדול מהרוב הקבוע בסעיף קטן (ב)."

דברי הסבר

בשנים האחרונות חל כרסום במעמדם של הכנסת ושל בית המשפט העליון. חוקים שחוקקו על ידי הכנסת נפסלו פעם אחר פעם על ידי בתי המשפט, וזאת מבלי שהסמכות לפסילת חוקים מוסדרת בחוק-יסוד, מבלי שנקבעה פרוצדורה או הרכב לדיון בעניין פסילת חוקים ומבלי שעוגנה בחוק-יסוד עליונותו של המחוקק, כמייצג את ריבונות העם, לקבוע חוקים וחוקי-יסוד שאינם נתונים לביקורת שיפוטית ואשר שופטי בית המשפט מחויבים לפעול על פיהם כחלק מהצהרת האמונים שלהם למדינת ישראל ולחוקיה.

מוצע לעגן בחקיקה, לראשונה, כי רק לבית המשפט העליון סמכות לדון בתוקפם של חוקים ובהתאמתם לחוקי היסוד השונים, ולהבהיר כי שימוש בסמכות זו אינו דבר של מה בכך, ועל כן החלטה בעניינים אלה חייבת להיות כאשר הדיון מתקיים בהרכב הכולל את כל שופטי בית המשפט העליון וההחלטה מתקבלת פה אחד. באופן זה ניתן יהיה לוודא ששימוש באמצעי הקיצוני של פסילת חקיקה ראשית של הכנסת, יתבצע רק במקרים בהם מצאו כל שופטי בית המשפט סתירה ברורה וחדה בין הוראה ששוריינה בחוק-יסוד לבין הוראותיו של החוק הרגיל.

מאחר ולישראל אין כיום חוקה שהתקבלה בהליך מיוחד ומסודר, אין הצדקה שחוקי יסוד שנחקקו ברוב רגיל, ואפילו ברוב חברי הכנסת, יגבילו את שיקול הדעת של המחוקקים, שכן כידוע "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" (תלמוד בבלי, כתובות, דף כ"ב). לכן, מוצע לקבוע שחברי הכנסת רשאים לקבוע בכל חוק הוראת חוק גוברת לפיה החוק יחול על אף הוראות חוקי היסוד. חוק שנכללה בו הוראת חוק גוברת, שהתקבלה ברוב חברי הכנסת, יהיה חסין מפני ביקורת שיפוטית במשך כל תקופת כהונתה של הכנסת שחוקקה אותו וכן עד שיחלפו שנתיים מיום שתיבחר הכנסת שנבחרה לאחר חקיקתו. ככל שתבחר הכנסת החדשה להאריך את הוראת החוק הגוברת, תוכל לעשות זאת בהחלטה שגם היא תתקבל ברוב חבריה.

במקרה בו שתי כנסות רצופות סברו שמדובר בחוק שיש להעמידו מעל הוראות חוקי היסוד האחרים ולחסנו מביקורת שיפוטית, תעמוד הוראת החסינות בתוקפה עד שהכנסת תבטלה בחוק, שכן ניתן להניח שמדובר בחוק הנהנה מתמיכה ציבורית רחבה ומתמשכת, ואשר הריבון, העם, מעוניין בקיומו.

אם תתקבל הצעת החוק, תימנע כניסתו של בית המשפט העליון אל תוך הוויכוח הפוליטי במדינת ישראל וכך יתחזק העיקרון הדמוקרטי לפיו כל רשויות השלטון במדינה כפופות לרצונו של הריבון, העם, ועקרון שלטון החוק בכל רשויות השלטון.

קבלת הצעת חוק היסוד אף תוביל לחיזוק מעמדו הציבורי של בית המשפט העליון, הסובל בשנים האחרונות מירידה חדה באמון הציבורי בו בשל התערבותו בנושאי הליבה המצויים במחלוקת ציבורית בישראל והכרעותיו המנוגדות לחוקי הכנסת ולרצון העם.

הצעת חוק היסוד הוכנה בסיוע התנועה למשילות ודמוקרטיה.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת יואב קיש ויואב בן צור (פ/5794/20).

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חברת הכנסת מאי גולן וקבוצת חברי הכנסת (פ/530/21).

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ז בחשוון התש"ף – 25.11.19

 

[1] ס"ח התשמ"ד, עמ' 78.

[2] ס"ח התשי"ח, עמ' 69.

שינוי גודל גופנים