הצעת חוק: ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות

הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לנשים בחברות ציבוריות), התשע"א–2011

מטרת הצעת חוק זו היא להרחיב את ייצוגן של הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, הן מכוח עיקרון השוויון והן מתוך הכרה בחשיבותן ותרומתן של נשים בהשאת הרווחים של חברות מסחריות אלו.
הצעת החוק באה לתת ביטוי נוסף ולהשלים חוליה חסרה של ייצוג הולם לנשים בחברות ציבוריות.

הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לנשים בחברות ציבוריות), התשע"א–2011

הוספת סעיף 219א:
1. בחוק החברות, התשנ"ט–1999  (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 219, יבוא:
ייצוג הולם לנשים בדירקטוריון:
219א. (א) בהרכב דירקטוריון של חברה ציבורית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, כמפורט להלן:
               (1) אם הדירקטוריון מונה בין שניים לשלושה חברים, יינתן ייצוג לבני שני המינים;
               (2) אם הדירקטוריון מונה בין ארבעה לחמישה חברים, לכל אחד מהמינים יהיו לפחות שני נציגים;
               (3) אם הדירקטוריון מונה בין שישה לשמונה חברים, לכל אחד מהמינים יהיו לפחות שלושה נציגים;
               (4) אם הדירקטוריון מונה תשעה חברים, לכל אחד מהמינים יהיו לפחות ארבעה נציגים;
               (5) אם הדירקטוריון מונה למעלה מתשעה חברים, לכל אחד מהמינים יינתן ייצוג של לפחות 40% מכלל החברים.
           (ב) ועדת הביקורת תבדוק אם מינוי המועמד לכהונת דירקטור עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף קטן (א) וסעיף 239, ותאשר בחתימת יושב ראש הוועדה את מינוי המועמד, כתנאי לכניסת המינוי לתוקף.
           (ג) הדירקטוריון יפרסם בכל דין וחשבון המוגש על ידו את מספר הנשים המכהנות כחברות דירקטוריון ואת מספר הדירקטורים שמונו בשנה החולפת, בחלוקה לפי מין הדירקטור."
תיקון סעיף 117:
2. בסעיף 117 לחוק העיקרי, בפסקה (2), אחרי "סעיפים" יבוא "219א,".
תחילה ותחולה:
3. תחילתו של חוק זה מיום פרסומו והוא יחול –
    (1) על מינוי דירקטורים בחברות ציבוריות שקמו לאחר תחולתו של סעיף זה ויהווה תנאי לרישומן של חברות אלה;
    (2) בתום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה על כל הדירקטורים של חברות ציבוריות.

דברי הסבר

אף שעיקרון השוויון הינו "נשמת אפה" של שיטת המשפט הנהוגה בארצנו, קיים תת ייצוג בולט לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה.
מטרת הצעת חוק זו היא להרחיב את ייצוגן של הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, הן מכוח עיקרון השוויון והן מתוך הכרה בחשיבותן ותרומתן של נשים בהשאת הרווחים של חברות מסחריות אלו.
כיום קיימים מגוון חוקים הנוגעים לעולם העבודה ולייצוג הולם לנשים: התיקון לחוק שיווי זכויות האשה, התשי"א–1951, בעניין ייצוג הולם, נחקק בשנת תש"ס ובו הוראה מקיפה הקובעת כי בגוף ציבורי ובוועדות המכרזים והמינויים של גוף ציבורי, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים (סעיף 6ג); בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, ישנה הוראה ספציפית בדבר ייצוג הולם בחברות ממשלתיות, לפיה בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים (סעיף 18א); מכוח סעיף 60א לחוק זה הורחבה הוראה זו גם על דירקטוריונים של תאגידים אשר הוקמו על פי דין; אף בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959,‏ נקבע בסעיף 15א כי בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידות סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של בני שני המינים; בחוק החברות, התשנ"ט–1999, בסעיף 239 לחוק, נקבע כי במידה ובמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני.
הצעת החוק הנוכחית באה לתת ביטוי נוסף ולהשלים חוליה חסרה של ייצוג הולם לנשים בחברות ציבוריות. התערבות זו נדרשת לאור המחסומים המסכלים קידום נשים לעמדות ניהול בישראל: ראשית, במגזרים רבים במשק הגישה לעמדות בכירות מבוססת במידה רבה על רשתות של קשרים חברתיים ומחויבויות הדדיות כגון קשרים המבוססים על השתייכות פוליטית, שירות צבאי משותף, ניסיון קודם בעבודה וקשרי משפחה. עד מחצית שנות ה-90 הובילו קריטריונים אלו ליתרון יחסי של גברים על נשים בגישה לתפקידי ניהול. שנית, ניהול נתפס כעיסוק ה"מעדיף" את אורח החיים הגברי, בהיותו תובעני מאוד. בחברה בה הטיפול במשפחה עדיין נתפס במידה רבה כתפקידה של האישה, קשה יותר לנשים להגיע לתפקידי ניהול. לאור כל זאת, יש צורך בהתערבות המחוקק, שתבטיח שוויון הזדמנויות אמיתי ומהותי לנשים בעמדות מפתח.
הצעת החוק קובעת כי בהרכב דירקטוריון של חברה ציבורית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים כמפורט בסעיף 1 להצעת החוק. כמו כן, מוצע כי יו"ר ועדת הביקורת של החברה יצטרך לאשר בחתימתו, כתנאי לכניסת המינוי לתוקף, כי מינוי מועמד לכהונת דירקטור תואם את דרישות האמור בסעיף 1 להצעה ולאמור בסעיף 239 לחוק. לאור האמור לעיל מוצע להוסיף לסעיף 117 לחוק, העוסק בתפקידי ועדת הביקורת, את סמכותה של ועדת הביקורת להחליט אם לאשר את ביצוע המינויים בהתאם להצעת החוק. בנוסף, על מנת לאפשר פיקוח ואכיפה של סעיף 1 להצעת החוק, מוצע להוסיף חובת דיווח לגבי מין הדירקטורים ומספר הדירקטורים החדשים שמונו באותה שנה, כמו גם מספר הנשים שמונו מתוך סך הדירקטורים החדשים.
להצעת חוק זו ישנה חשיבות רבה כיוון שחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה משפיעות רבות על הציבור בכללותו: הן מקבלות מהמדינה שירותים והגנות אשר מבטיחים את קיומן ועל כן זכותה וחובתה של המדינה להחיל גם על חברות אלה את עקרון היסוד של שיטת המשפט במדינתנו, הוא עקרון השוויון. להצעת חוק זו יש גם חשיבות כלכלית לא מבוטלת, שכן ממחקרים של ארגון Catalyst"" עולה שחברות שלהן יש שיעור השתתפות גבוה של נשים בתפקידי הנהלה בכירים, השיגו תוצאות עסקיות טובות יותר מחברות שהיה בהן ייצוג נמוך לנשים בהנהלה.
הצעת חוק זו מבוססת על חוק החברות הציבוריות הנורבגי, Public Limited Companies, אשר אושר על ידי הפרלמנט הנורבגי בשנת 2003.
הצעת חוק זו היא פרי יוזמה של שדולת הנשים בישראל ורו"ח אירס שטרק, חברת הנהלת עמותת כ"ן.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת (פ/1999/18).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ב באייר התשע"א –  16.5.11

שינוי גודל גופנים