הצעת חוק: יום ראשון כיום המנוחה השבועי במקום יום שישי

מטרתה של הצעת חוק זו לעגן בחוק את יום הראשון כיום מנוחה נוסף, במקום יום השישי הנוהג היום. מוצע כי ביום הראשון תותר העסקת עובדים לצורך קיום פעילות תרבות, חינוך, תחבורה ומסחר קמעונאי. כן מוצע להתיר העסקה במפעלים שיקבע שר הכלכלה והתעשייה על מנת לאפשר פעילות תעשייתית רצופה.
עובד אשר יעבוד ביום ראשון, יהיה זכאי ליום מנוחה חליפי, נוסף על יום המנוחה שחל ביום השבת.

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – שינוי שבוע העבודה), התשע"ו–2016
 
תיקון סעיף 2
1.                
בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א), במקום "שמונה" יבוא "תשע".
תיקון סעיף 3
2.
בסעיף 3 לחוק העיקרי, במקום "ארבעים וחמש" יבוא "ארבעים ושלוש".
תיקון סעיף 4
3.
בסעיף 4(א) לחוק העיקרי, במקום "ארבעים וחמש" יבוא "ארבעים ושלוש".
תיקון סעיף 5
4.
בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, ברישה, במקום "מארבעים וחמש" יבוא "מארבעים ושלוש", ובפסקה (2), במקום "וארבעים וחמש" יבוא "וארבעים ושלוש".
תיקון סעיף 7
5.
בסעיף 7 לחוק העיקרי –
 
 
(1)       בסעיף קטן (א), במקום "שלושים ושש" יבוא "חמישים ושבע";
 
 
(2)       בסעיף קטן (ב) – 
 
 
 
(א)      בפסקה (1), אחרי "יום השבת" יבוא "ואת יום הראשון כיום מנוחה נוסף";
 
 
 
(ב)       במקום פסקה (2) יבוא: 
 
 
 
 
"(2)     לגבי מי שאינו יהודי – את יום השבת וכן את יום הראשון או את יום השישי בשבוע, לפי המקובל עליו כיום מנוחה נוסף." 
תיקון סעיף 8
6.
בסעיף 8 לחוק העיקרי, במקום "משלושים ושש" יבוא "מחמישים ושבע".
תיקון סעיף 9
7.
בסעיף 9 לחוק העיקרי –
 
 
(1)       האמור בו יסומן "(א)", ובסופו יבוא "או שהיא מותרת לפי סעיף
קטן (ב)";
 
 
(2)       אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
 
 
 
"(ב)     העסקת עובד ביום שהוא לגביו יום מנוחה נוסף מותרת לצורך קיום –
 
 
 
 
(1)       פעולות חינוך, תרבות ושירותים נלווים; 
 
 
 
 
(2)       שירותי תחבורה ושירותים נלווים; 
 
 
 
 
(3)       מסחר קמעונאי ושירותים נלווים; 
 
 
 
 
(4)       פעילותם של מפעלי תעשייה; 
 
 
 
 
 
בחוק זה, "מפעלי תעשיה" – מפעלי תעשיה או סוגים של מפעלים כאמור, שיקבע שר הכלכלה והתעשייה, לאחר התייעצות בארגוני המעבידים והעובדים. 
 
 
 
 
(5)       פעילות בתחומים נוספים שיקבע שר הכלכלה והתעשייה בצו.
 
 
 
(ג)       על העסקת עובד ביום שהוא לגביו יום מנוחה נוסף לא יחולו הוראות סעיף 26.".
תיקון סעיף 9א
8.
בסעיף 9א לחוק העיקרי –
 
 
(1)       בסעיף קטן (א), אחרי "1948" יבוא "וביום ראשון";
 
 
(2)       בסעיף קטן (ב), אחרי "בימי מנוחה כאמור" יבוא "וביום ראשון";
 
 
(3)       אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: 
 
 
 
"(ב1)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בימי ראשון מותרת עבודה לצורך קיום –
 
 
 
 
(1)       פעולות תרבות ושירותים נלווים; 
 
 
 
 
(2)       שירותי תחבורה ושירותים נלווים; 
 
 
 
 
(3)       מסחר קמעונאי ושירותים נלווים; 
 
 
 
 
(4)       פעילותם של מפעלי תעשייה." 
 
 
(4)       בסעיף קטן (ג), אחרי "המנוחה כאמור" יבוא "וביום ראשון", אחרי "וחגיו" יבוא "וביום השבת", ואחרי "לפי בחירתו" יבוא "ואולם ביום ראשון שנוסף לימי המנוחה או ביום השבת שנוסף לימי שבתו וחגיו, לפי העניין, מותרת עבודה לצורך קיום האמור בפסקאות (1) עד (4) לסעיף קטן (ב1)".
תיקון סעיף 10
9.
בסעיף 10(א), בפסקה (2), במקום "ארבעים וחמש" יבוא "ארבעים ושלוש".
תיקון סעיף 17
10.
בסעיף 17 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: 
 
 
"(ג)     הועסק עובד ביום שהוא לגביו יום מנוחה נוסף, לא יחולו לגבי העסקתו ביום המנוחה הנוסף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואולם אם הועסק כאמור בהתאם להוראות סעיף 9(ב), הוא יהיה זכאי ליום מנוחה נוסף חלופי, במקומו."
תיקון חוק עבודת הנוער
11.
בחוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953[2]
 
 
(1)       בסעיף 20 –
 
 
 
(א)      בסעיף קטן (א), במקום "משמונה שעות" יבוא "מתשע שעות";
 
 
 
(ב)       סעיף קטן (א1) – בטל;
 
 
(2)       בסעיף 21 –
 
 
 
(א)      בסעיף קטן (א), במקום "שלושים ושש" יבוא "חמישים ושבע", ואחרי "את יום השבת" יבוא "ואת יום ראשון כיום מנוחה נוסף";
 
 
 
(ב)       בסעיף קטן (ב), במקום "או את היום הראשון" יבוא "וכן את  היום הראשון", ובמקום "המנוחה השבועית שלו" יבוא "מנוחה נוסף".
תחילה
12.
תחילתו של חוק זה ביום _______.

דברי הסבר


חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, קובע כי מנוחה שבועית של יהודי תכלול את יום השבת. בשנים האחרונות הוחל שבוע עבודה מקוצר של חמישה ימים, במרבית המגזרים במשק יום השישי נקבע כיום מנוחה נוסף, בהיותו יום עבודה קצר הצמוד ליום השבת.
מטרתה של הצעת חוק זו לעגן בחוק את יום הראשון כיום מנוחה נוסף, במקום יום השישי הנוהג היום. מוצע כי ביום הראשון תותר העסקת עובדים לצורך קיום פעילות תרבות, חינוך, תחבורה ומסחר קמעונאי. כן מוצע להתיר העסקה במפעלים שיקבע שר הכלכלה והתעשייה על מנת לאפשר פעילות תעשייתית רצופה.
עובד אשר יעבוד ביום ראשון, יהיה זכאי ליום מנוחה חליפי, נוסף על יום המנוחה שחל ביום השבת.
מוצע לקבוע כי ההוראה בדבר תוספת לגמול העבודה במנוחה השבועית הקבוע בסעיף 17 לחוק לא יחול לעניין העסקה ביום ראשון. כן מוצע לקבוע כי העסקה ביום ראשון לא תחשב כהעסקה בניגוד לחוק. לפיכך, ההוראה העונשית שבסעיף 26 לא תחול על העסקה ביום ראשון.
במרבית מדינות המערב נהוגים שני ימי מנוחה מלאים למשק כולו. הדבר מועיל לתא המשפחתי ומאפשר לבני המשפחה לשהות יחד זמן רב יותר, תוך שהם נוטלים חלק בפעולות פנאי, לרבות פעילות בתחומי התרבות, החינוך והמסחר הקמעונאי.
שינוי זה עשוי להיות בעל משמעות גם בתחומים נוספים בעלי משמעות לחברה הישראלית. כך למשל עשוי השינוי לצמצם מחלוקות בין דתיים וחילונים, צמצום האבטלה והקטנת פערים חברתיים. כן יש לשינוי המוצע השפעות חיוביות על הכלכלה הישראלית והשתלבותה במסחר הבינלאומי.
על מנת ליישם השינוי האמור, מוצע לשנות את משך יום העבודה ומספר שעות העבודה השבועיות. חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, קובע בסעיף 3 כי "שבוע עבודה לא יעלה על ארבעים וחמש שעות עבודה". בפועל, מכוח הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, האגף לאיגוד מקצועי, ומכוח צו ההרחבה שפורסם בשנת 2000 (י"פ התש"ס, עמ' 4002), הוחל על העובדים והמעסיקים שבוע עבודה בן ארבעים ושלוש שעות עבודה. מוצע להתאים את החוק למצב המשפטי הקיים.
כן מוצע לקבוע כי יום עבודה שאינו חל לפני יום המנוחה יהיה בן תשע שעות במקום שמונה שעות הקבועות היום בחוק.
בסעיף 9א לחוק נעשתה התאמה באשר לעבודה של בעל בית מלאכה וחבר אגודה שיתופית בבית מלאכה או מפעל או במפעל תעשיה של האגודה. 
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/1670/18).
 
 
 
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח באדר ב' התשע"ו – 28.3.16
 
 
 
 
[1] ס"ח התשי"א, עמ' 204.
[2]  ס"ח התשי"ג, עמ' 115.

שינוי גודל גופנים