הצעת חוק: טיפול בשוויון בנטל, הסדרת הפטור מטעמי לימודי דת והענקת הפטור ל4000 תלמידים עילויים בשנה

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – מתווה בן-גוריון לשירות המדינה ולדחייה ופטור משירות מטעמי לימודי דת), התשע"ב–2012

מטרת הצעת חוק זה היא בקידום שוויון שירות המדינה ועיגון חובת השירות בשירות צבאי, לאומי או אזרחי, מתוך הכרה בחשיבות התרומה למדינה ובערבות ההדדית כערכי יסוד בחברה הישראלית.

בעניין שירות חרדים בצה"ל הצעת החוק מכירה בחשיבותו ותרומתו של עולם הישיבות לעם היהודי ולמדינת ישראל. לפיכך, לפי ההסדר המוצע, עדיפות השירות הראשונה תהיה שירות צבאי ושר הביטחון יוכל לפטור משירות עד 4000 תלמידים עילויים בשנה, וזאת ברוח ההסדר ההיסטורי שפורט לעיל, סעיף זה נקבע כהוראת שעה לחמש שנים מיום תחילתו של החוק.

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – מתווה בן-גוריון לשירות המדינה ולדחייה ופטור משירות מטעמי לימודי דת), התשע"ב–2012
תיקון סעיף 1:
1. בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986  (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
   (1) אחרי ההגדרה "ועדה רפואית" יבוא:
""ועדת פטור משירות" – ועדת פטור משירות צבאי ואזרחי מטעמי לימודי דת, שהוקמה לפי סעיף 36ב(ב);";
   (2) אחרי ההגדרה "חוק שירות המילואים" יבוא:
""חייל" – מי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל לפי חוק זה;
"חייל לוחם" – כהגדרתו בפקודות הצבא;";
   (3)אחרי ההגדרה "חייל מילואים" יבוא:
""חייל תומך לחימה" – כהגדרתו בפקודות הצבא;";
   (4) אחרי ההגדרה "מיועד לשירות ביטחון" יבוא:
""מכינה קדם אקדמית" – מוסד להכנה ללימודים אקדמיים או להשלמת השכלה תיכונית עד לקבלת תעודת בגרות;";
   (5) אחרי ההגדרה "רופא שיניים" יבוא:
""שירות אזרחי" – שירות קהילתי במוסדות חינוך, מחלקות רווחה של רשויות מקומיות, שירותי כיבוי אש, שירותי חירום והצלה, והכל בהתאם לתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;";
   (6) אחרי ההגדרה "שירות ביטחון" יבוא:
""שירות לאומי" – כהגדרתו בפסקה (3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 ;"
תיקון סעיף 16א:
2. בסעיף 16א לחוק העיקרי בסופו יבוא:
(ד) "גיוס יוצאי צבא לשירות סדיר והשירות בו יהיו תוך שמירה על אופיו של צה"ל ותוך התחשבות בעיקרון השוויון בין נשים לגברים ככל הניתן ומבלי לפגוע במעמדן של המשרתות בצבא."
הוספת סעיפים 26ב עד 26ד:
3. אחרי סעיף 26א לחוק העיקרי יבוא:
קריאה לשירות אזרחי ותחומי השירות:
26ב. (א) "אזרח ישראל או תושב קבוע בגיל 18 עד 25, שלא נקרא לשירות סדיר לפי חוק זה או שנקרא לשירות סדיר וקיבל פטור משירות שלא מתוקף סעיפים 36א או 39 לחוק – חייב בשירות אזרחי.
        (ב) משך תקופת השירות האזרחי יהא כאמור בסעיף 15(1) או 16(1), לפי העניין.
        (ג) השירות האזרחי יתבצע במשך חמישה ימים בשבוע לפחות, ובמשך שמונה שעות ביום לפחות.
        (ד) מי ששירת בשירות אזרחי או בשרות לאומי לפי הוראות סעיף זה, יהא פטור משירות סדיר.
        (ה) שירות אזרחי יתבצע בגופים ממלכתיים, ברשויות מקומיות ובגופים ציבוריים שיקבע השר, על פי אמות מידה שייקבעו בתקנות בנוגע לגודל הארגון וליכולת הפיקוח והבקרה על ביצוע השירות. 
        (ו) שירות אזרחי יכלול, ככל הניתן, פעולות ועיסוקים אשר לא היו מתבצעים אלמלא השירות האזרחי, ולא יפגע בעובדים הקבועים בגוף בו מתבצע השירות האזרחי.
        (ז) סוג ותחום השירות האזרחי אשר יבצע מיועד לשירות ביטחון יבחר תוך התחשבות באמונות הדתיות ובהתאם לדתו של המיועד לשירות ביטחון.
תנאי שירות:
26ג. (א) השכר החודשי שישולם לחייל לוחם במהלך שירותו הסדיר, יהיה גבוה בעשרים וחמישה אחוזים מהשכר החודשי שישולם לחייל תומך לחימה וכפול מהשכר החודשי שישולם לחייל שאינו לוחם ואינו תומך לחימה. 
       (ב) חייל לוחם אשר שירת למעלה מעשרים וארבעה חודשים או חייל תומך לחימה אשר שירת למעלה משלושים חודשים יהיה זכאי למימון מלא של לימודים במכינה קדם אקדמית עד שנתיים מתום שירותו הצבאי; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתשלום או מענק הניתן לחייל משוחרר לפי כל דין.
       (ג) שכר משרת בשירות אזרחי יהיה כשכר משרת שירות לאומי.   
       (ד) כל הטבה, הניתנת מכוח חיקוק למי ששירת שירות סדיר או שירות לאומי, תינתן אף למי ששירת שירות אזרחי במשך תקופה שלא תפחת מתקופת שירות סדיר לפי סעיף 15(1) או 16(1), לפי העניין. 
       (ה) משרת שירות אזרחי זכאי בתקופת שירותו לדמי כלכלה ודיור, בהתאם לכללים ומבחנים שקבע השר.
        (ו) משרת שירות סדיר פטור מדמי נסיעה בתחבורה ציבורית.
        (ז) הוראות סעיף 3 לחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ"ח–1998  יחולו על משרת שירות אזרחי, בשינויים המחויבים.
שלילת זכויות:  
26ד. (א) נקרא אדם לשירות סדיר, שירות אזרחי או שירות לאומי, ולא התייצב לביצוע השירות הנדרש ממנו, מבלי שניתן לו פטור או דחייה כקבוע בחוק זה, לא ישולמו לו כל קצבה, מענק או כל תשלום אחר הניתנים על פי דין, בין אם במישרין ובין אם באמצעות מוסד או גוף אחר שהוא נמנה עליו, למעט שכר עבודה בגין עבודה שביצע על פי כל דין, וזאת למשך שלוש שנים.
        (ב) מי שנדחה מועד התייצבותו לשירות ביטחון מטעמי לימוד דת או שהוענק לו פטור משירות ביטחון מטעמי לימוד דת והגיע לגיל 21, תוכר זכאותו לתשלומי הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980  וביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995ולא תשולם לו קצבה, מענק או כל תשלום אחר שמטרתו הבטחת הכנסת מינימום בגין לימודיו."
הוספת סעיף 36ב:
4. אחרי סעיף 36א לחוק העיקרי יבוא:
פטור ודחיית שירות מטעמי לימודי דת:
36ב. (א) בסעיף זה –
"שירות בטחון" – לרבות שירות לאומי או שירות אזרחי;
"תלמיד דת עילוי" – תלמיד המצטיין הצטיינות יתרה בלימודי דת, ואשר הוכר ככזה על ידי ועדת פטור משירות, והלומד באופן סדיר ובהיקף שלא יפחת מארבעים וחמש שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שיקבע השר.
        (ב) השר יקים ועדת פטור משירות הביטחון והשירות האזרחי מטעמי לימודי דת; בוועדה יישבו נציגים ממשרד הביטחון, משרד החינוך, העדות הדתיות, איגוד ישיבות ההסדר, ועד הישיבות בארץ ישראל ונציגי ציבור; הוועדה תקבע מי יוכר כ"תלמיד דת עילוי" ותמליץ על הענקת פטורים ודחיות שירות, בהתאם למכסה האמורה בסעיף קטן (ה), ותפקח כי אותם תלמידים אכן מקיימים את לימודיהם.
        (ג) השר רשאי לדחות שירות או לפטור משירות, מיועד לשירות ביטחון, אם יש טעם מיוחד במניעת הפסקת  רציפות לימודי הדת אותם הוא לומד וזאת על פי המלצת ועדת הפטור משירות; פטור או דחיה כאמור יינתנו לתלמידי דת עילויים, בני כל הדתות, שתורתם אומנותם.
        (ד) מיועד לשירות ביטחון שקיבל פטור או דחיית שירות כאמור בסעיף זה ונמצא כי אינו עומד בתנאי הפטור יגויס לשירות סדיר בהקדם האפשרי.
        (ה) מספר הפטורים משירות ביטחון או דחיות השירות שיינתנו על פי חוק זה מטעמי לימודי דת לא יעלה על ארבעת אלפים בשנה; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד חמש שנים מיום תחילת תוקפו של חוק זה."
הוספת סעיפים 45א ו-45ב:
5. אחרי סעיף 45 לחוק העיקרי יבוא:
לימוד בישיבות הסדר:
45א. (א) בסעיף זה –
"ישיבת הסדר" – ישיבה המיועדת למשרתים בשירות משולב, שנקבעה בהמלצת איגוד ישיבות הסדר וועד הישיבות בארץ ישראל או על פי אמות מידה שקבע השר;
"שירות משולב" – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות ללא תשלום;
        (ב) יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב ובלבד שבקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא.
        (ג) מיועד לשירות ביטחון שבקשתו לשרת בשירות משולב אושרה, ייקרא לשירות משולב לתקופה שלא תפחת מתקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, בתוספת של 12 חודשים.
        (ד) השר יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה.
יעדים ומדדים לשירות:
45ב. (א) השר יקבע בתקנות, בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, יעדים לגיוס לצבא ולהצטרפות לשירות אזרחי והשירות הלאומי, כך שבתוך 12 שנים מיום תחילתו של חוק זה כל אזרח ישראלי המתגורר בארץ ותושב קבע בגיל 18 ישרתו את מדינת ישראל על פי חוק זה, בין אם בשירות צבאי ובין אם בשירות אזרחי; בקביעת היעדים רשאי השר להתחשב באמונות הדתיות ובדתות השונות של המיועדים לשירות ביטחון."

דברי הסבר

מטרת הצעת חוק זה היא בקידום שוויון שירות המדינה ועיגון חובת השירות בשירות צבאי, לאומי או אזרחי, מתוך הכרה בחשיבות התרומה למדינה ובערבות ההדדית כערכי יסוד בחברה הישראלית.
ביום כ"ח באדר א' התש"ח (9 במרץ 1948) הודיע ראש המטה הארצי של ארגון ההגנה (הרמ"א) כי "נתקבלה החלטה כי בני הישיבות, לפי רשימות מאושרות, פטורים משירות בצבא. לתלמידים המסוגלים יינתן אימון להגנה עצמית במקום תלמודם". עוד נקבע שם כי "החלטה זו כוחה יפה למשך שנת תש"ח ובסוף השנה תבחן הבעיה מחדש". בשנת 1949 קיבל ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, הסדר אשר עוגן בתקנה זמנית למתן דחיית שירות בצה"ל למספר קטן של בחורי ישיבה בתנאי שיקדישו את כל זמנם ללימוד תורה ולא לכל עיסוק אחר, אף לא חינוכי או התנדבותי. בהסדר זה נכללו כ-400 בחורי ישיבות ביחס ל-600,000 תושבים שחיו אז במדינה, דהיינו 0.07 אחוזים מכלל אוכלוסיית היהודים במדינה. הסדר זה אשר החל כמענה אישי וללא כל חקיקה לבקשה של הרב יצחק מאיר לוין, אשר שימש כשר הסעד, הוכר כמתווה בן-גוריון לשחרור בחורי ישיבה מחובת השירות הסדיר.
נכון להיום, רוב מוחלט, העומד על אלפים רבים, של בחורי הישיבות אינם משרתים את המדינה בשירות צבאי, לאומי או אזרחי ומשימת שירות המדינה נופלת על אזרחים אשר אינם מוגדרים כתלמיד ישיבה, וזאת בחסות חוק דחיית שירות ביטחון לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (המוכר כ"חוק טל").
ביום כ"ח בשבט התשע"ב (21 בפברואר 2012) פסק בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק כי חוק טל אינו חוקתי ודינו להתבטל.
בעקבות החלטה זו מוצע לקבוע בחוק הסדר אשר יבוסס על מתווה בן-גוריון אשר בבסיסו כל אזרחי המדינה חייבים בשירות המדינה למעט מספר מועט וקבוע של תלמידי דת, מכל הדתות, המוגדרים כעילויים בדתם ש"תורתם אומנותם". ההסדר המוצע מכיר בחשיבות לימודי הדת ועל כן בא לקבוע באופן שוויוני אפשרות לדחייה או פטור משירות לאותם אלה אשר מוגדרים כעילויים בדתם וזאת על פי המלצת ועדה ייעודית שתבחן בקשות לדחייה או פטור משירות.
בעניין שירות חרדים בצה"ל הצעת החוק מכירה בחשיבותו ותרומתו של עולם הישיבות לעם היהודי ולמדינת ישראל. לפיכך, לפי ההסדר המוצע, עדיפות השירות הראשונה תהיה שירות צבאי ושר הביטחון יוכל לפטור משירות עד 4000 תלמידים עילויים בשנה, וזאת ברוח ההסדר ההיסטורי שפורט לעיל, סעיף זה נקבע כהוראת שעה לחמש שנים מיום תחילתו של החוק.
מעבר לאותה מכסה והגבלת פטורים, מוצע כי כל מי שקיבל פטור משירות צבאי יחויב בשירות לאומי או אזרחי בתחומי רווחה, חינוך, שירותי כיבוי, הצלה וחירום אשר יעשה במסגרות ממלכתיות ורשמיות אשר יוכרו על ידי השר הממונה.
הצעת החוק מעגנת בחוק את מסלולי השירות המשולב המוכר בשם "ישיבות ההסדר", וזאת מתוך הבנה עמוקה בחשיבות לימוד התורה, כפי שהומלץ בפסיקת בית המשפט העליון אשר הבהיר כי ביטול חוק טל אינו בא לבטל את מסלולי "ישיבות ההסדר" וכי יש מקום לעגן מסלולים אלו בחוק.
פטור משירות אזרחי יינתן רק בשל נסיבות הקבועות בחוק; טעמים רפואיים, היותה של המועמדת לשירות אישה נשואה או הרה או אם לילד ואי התאמה על רקע פלילי.
הצעת החוק קובעת את תנאי השירות של המשרתים, בהתאם למשך השירות ואופי השירות, תוך מתן תנאים מועדפים לאלו המשרתים שירות ארוך יותר ומשמעותי יותר.
בנוסף, מוצע לקבוע סנקציה לפיה מי שלא שנקרא לשירות המדינה, ולא התייצב ללא קבלת דחייה או פטור כדין, לא יהיה זכאי לקבל תשלומים מענקים או קצבאות מהמדינה, לפי רשימה שתאושר על ידי השר, לתקופה מוגבלת הקבועה בחוק.
מתוך הבנת המציאות הישראלית מוצע כי שר הביטחון יקבע בתקנות מדדים ויעדים הדרגתיים לשירות כך שבאופן הדרגתי, עד שנת 2025, כל תושב או אזרח מעל גיל 18 ישרת את המדינה בין אם בשירות צבאי ובין אם בשירות לאומי או אזרחי. עם זאת, למען הסר כל ספק, הצעת החוק מבהירה כי מי שימצא שאינו לומד בישיבה יגויס לאלתר  לשירות צבאי. עוד קובעת הצעת החוק כי שירותם של יוצאי צבא ממגזר כלשהו לא תפגע באופיו של צה"ל ובמעמדן של נשים המשרתות בו.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת גילה גמליאל (פ/90), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1537 ו-פ/2381), על ידי חבר הכנסת אילן שלגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1761), על ידי חברת הכנסת נעמי בלומנטל וקבוצת חברי הכנסת (פ/1865), על ידי חבר הכנסת דני יתום וקבוצת חברי הכנסת (פ/1950), על ידי חברי הכנסת מתן וילנאי ועמרם מצנע (פ/2091), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן (פ/2972), ועל ידי חברי הכנסת דני יתום ואהוד יתום (פ/3303), ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מתן וילנאי (פ/644/17), על ידי חבר הכנסת דני יתום (פ/1276/17) ועל ידי חבר הכנסת יצחק בן ישראל (פ/3195/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/113/18) (ההצעה הוסרה מסדר יומה של הכנסת ביום י"ד בשבט התשע"א (19 בינואר 2011)), על ידי חבר הכנסת איתן כבל (פ/1045/18), על ידי חבר הכנסת משה (מוץ) מטלון וקבוצת חברי הכנסת (פ/2007/18), על ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/2052/18), על ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי (פ/2177/18), על ידי חבר הכנסת עתניאל שנלר (פ/2554/18(, על ידי חברת הכנסת עינת וילף (פ/4038/18), על ידי חברת הכנסת ציפי לבני (פ/4137/18), על ידי חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי כנסת (פ/4238/18), על ידי חבר הכנסת אברהם דיכטר וקבוצת חברי כנסת (פ/4283/18),על ידי חברת הכנסת יואל חסון (פ/4288/18), על ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/4299/18),על ידי חברי הכנסת אורי אריאל ויעקב כץ (פ/4300/18), על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ (פ/4301/18) ועל ידי חבר הכנסת יוחנן פלסנר וקבוצת חברי הכנסת (פ/4313/18); הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/3149/18) ועל ידי חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3742/18) והוסרו מסדר היום ביום  כ"ט בשבט התשע"ב (22 בפברואר 2012).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ה' בתמוז התשע"ב – 25.6.12      

שינוי גודל גופנים