היום, שני 18.11.2019 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך לשוויון מגדרי חובה), התש"ף–2019 של ח"כ קרן ברק (הליכוד).
הצעת החוק מבקשת כי שר החינוך ידווח מדי שנה לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת על הנהגת התוכניות לחינוך מגדרי על מנת להגביר את השיח הציבורי בנושא ואת המודעות לחשיבות החינוך לשוויון מגדרי.
מספר פנימי: 2081577
הכנסת העשרים ושתיים
יוזמת: חברת הכנסת קרן ברק
______________________________________________
פ/635/22
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך לשוויון מגדרי חובה), התש"ף–2019
תיקון סעיף 2 | 1. | בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א) – | ||||
(1) בפסקה (2), אחרי "ולהשקפותיו של הזולת" יבוא "לחנך לשוויון מגדרי,"; | ||||||
(2) בפסקה (5), אחרי "כבני אדם" יבוא "שווים"; | ||||||
(3) בפסקה (8), בסופה יבוא "ולעודד שוויון מגדרי וחינוך רגיש מגדר;". | ||||||
הוספת סעיף 5א | 2. | אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא: | ||||
"תוכנית השלמה לחינוך מגדרי | 5א. | (א) השר יקבע לכל מוסד חינוך רשמי תוכנית השלמה לחינוך מגדרי שתונהג בו, שתכלול, בין השאר, מערכי הכשרה בנושא קידום שוויון מגדרי ורגישות מגדרית בחינוך (בחוק זה – תוכנית השלמה לחינוך מגדרי). | ||||
(ב) השר יגיש לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת את תוכניות ההשלמה לחינוך מגדרי וידווח על הנהגתן במוסדות החינוך בסיום כל שנת לימודים." | ||||||
תוכנית ראשונה | 3. | תוכנית ראשונה לפי סעיף 2 תוכן ותוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. | ||||
תחילה | 4. | תחילתו של חוק זה בשנת הלימודים ______*. | ||||
החלה בהדרגה | 5. | סעיף 5א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה יוחל בהדרגה החל בשנת הלימודים ______**, על פי קביעת שר החינוך, התרבות והספורט בצווים, ובלבד שהחלתו תושלם לא יאוחר מתחילת שנת הלימודים ______***. | ||||
דברי הסבר
חינוך לערכי השוויון מגיל צעיר הוא אמצעי חיוני ליצירת חברה שוויונית ולהבטחת שוויון בין המינים במשפחה, במרחב הציבורי, במקומות העבודה ובכל מסגרת באשר היא. לחינוך מגדרי יש חשיבות עליונה, ולמדינה האחריות והסמכות לדאוג לכך באמצעות מערכת החינוך בישראל.
בתקופה האחרונה, נחשפו אינספור אירועים מזעזעים בחומרתם שכללו אלימות מינית, פיזית ומילולית, החפצה והשפלה של בנות ונערות. הרקע לאירועים הללו מגיע גם מכשלים חינוכיים נקודתיים, אך גם משיח נרחב, פוגעני ולא מבוקר בתכנים טלוויזיונים, באינטרנט וברשתות החברתיות. לאור כל זאת, חובה עלינו ליצור איזון באמצעות הקניית תכנים ערכיים, משמעותיים ועמוקים שיוטמעו בקרב הילדים והנוער באמצעות מערכת החינוך מגילאי בתי הספר היסודי ועד השכבות העליונות בבית הספר התיכון.
כפי שעולה ממחקרים, במצב הקיים כיום, כבר בגיל 3 בנות ובנים מגבילים את עצמם בהתנהגות ובהבעת רגשות, בוחרים לבוש בהתאם למגדר שלהם ומעריכים את ההתנהגות שלהם כרצויה או לא רצויה בהתאם למגדר. "אחוז גבוה של תלמידות בבתי ספר על יסודיים מתלוננות על הצקות או הטרדות על רקע מגדרי מצד תלמידים, כאשר גישת בית הספר אינה מתייחסת תמיד בכובד ראש הראוי לטיפול בבעיה. נערה צעירה תהסס ללמוד מקצוע הנחשב "גברי" כיוון שתהיה בין הבודדות בכיתה ואז קיים חשש גדול יותר להיחשף להטרדות נוספות. בנוסף, רוב התלמידות והתלמידים בגיל זה יבחרו במקום שמוכר להם, שהם טובים בו, מאשר במקצוע שיתכן ויגרום להם בושה, או יציג אותם באור בעייתי. כיתה בה ישנו רוב של תלמידים תיתפס כמאיימת על תלמידה השוקלת להצטרף אליה, בלי יכולת להתרכז במהות העניין ובמקצוע עצמו. גישה זו מביאה לכך שבנות לומדות להצניע ולהוריד את יכולותיהן כשהן נמצאות בקבוצה מעורבת עם בנים, נוטות לוותר על תפקידי מנהיגות, ולפתח תחושה של מסוגלות נמוכה ביחס לאספקטים שונים בחייהן" (הדס רייס, "מחונכות לפחות – על פערים מגדריים ומערכת החינוך", הגיע זמן חינוך, מאי 2017).
הדרך לשנות את המצב היא להפוך את החינוך לשוויון מגדרי לערך יסוד במערכת החינוך ולעגנו ככזה בחקיקה ראשית. כך, למשל, מחקר שנערך בנציבות האירופית מלמד, כי במדינות רבות החינוך נתפס כאמצעי חשוב לחיברות, ועל כן חשוב במיוחד לעצב מדיניות חינוך המכוונת להגברת השוויון המגדרי. המטרה העיקרית של מדיניות שוויון מגדרי בחינוך היא לאתגר תפקידי מגדר מסורתיים ולנטרל סטריאוטיפים מגדריים, כלומר לספק לתלמידים הזדמנויות לפתח יכולות ותחומי עניין ללא קשר למגדר שלהם, ולעודד הערכה ביקורתית של מקרי חוסר שוויון. במסגרת מדיניות כזו השוויון המגדרי הוא עקרון-על של תוכניות הלימודים, ונקודת המבט המגדרית באה לביטוי בכל התחומים ובכל מקצועות הלימוד. רוב מדינות אירופה דיווחו לנציבות האירופית שבתוכניות הלימודים שלהן יש התייחסות לנושא המגדר ובחלק מהמדינות יש מדיניות של הטמעת חשיבה מגדרית gender mainstreaming)) בתחום החינוך.
הצעת חוק זו נועדה להפוך את עקרון השוויון המגדרי ואת הצורך בחינוך רגיש מגדר, לעקרון-על במערכת החינוך בישראל, אשר חובה לחנך לאורו כבר מגיל צעיר, זאת הן על ידי הכללתו במסגרת מטרות החינוך הממלכתי והן על ידי עיגון חובתו של שר החינוך להכין תוכניות השלמה לחינוך מגדרי אשר יונהגו בכל מוסדות החינוך הרשמיים. מוצע כי השר ידווח מדי שנה לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת על הנהגת התוכניות לחינוך מגדרי על מנת להגביר את השיח הציבורי בנושא ואת המודעות לחשיבות החינוך לשוויון מגדרי.
הצעת החוק נוסחה בסיוע ארגון נעמת.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בחשוון התש"ף – 18.11.19