הצעת חוק: חוק יישוב סכסוכי משפחה בדרכי שלום

חוק זה נועד לעודד שימוש בדרכים חלופיות ליישוב סכסוכים משפחתיים, באמצעות מסירת מידע לצדדים לסכסוך משפחתי בדבר קיומם של הליכים חלופיים ליישוב הסכסוך ביניהם, סיוע לבני זוג ולהורים וילדיהם הנמצאים בסכסוך משפחתי, ליישב את הסכסוך שביניהם ועידוד הורים לילדים הנמצאים בסכסוך משפחתי להתחשב במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך, לרבות היבטים ארוכי-טווח, וליישבו בהסכם המבטיח את טובתם של כל ילדה וילד.

עם זאת, נשמעות קריאות כי  החקיקה המוצעת לאור המציאות המשפטית הקיימת תרע באופן משמעותי את מצבן של נשים בישראל ותהווה הרחבה של סמכויות בית הדין הרבני. קואליציית "עיקר" שיגרה מכתב לחברי הכנסת, בטענה כי החוק יפגע בנשים וזאת מהסיבות להלן:

 

הצעת החוק הופכת את הליך הבקשה ליישוב סכסוך לשער הכניסה היחידי להיכל המשפט בעת פרידה. צד אשר ימהר להגיש את הבקשה יזכה באמצעות החקיקה בזכות הראשונים לקבוע את הערכאה להגשת תביעותיו. מאחר ונוסח הצעת החוק אינו כולל כעת מענה בסוגיית מרוץ הסמכויות המהותי, התוצאה הצפויה היא העתקת מרוץ הסמכויות משלב הגשת התובענה לשלב הגשת הבקשה ליישוב סכסוך באופן אשר יחייב למעשה הגשת בקשות ליישוב סכסוך כצעד טקטי לצורך תפיסת הזכות לקביעת סמכות השיפוט.

 

 

ללא מתן פתרון ראוי למרוץ הסמכויות עצמו, לא תהיה לצדדים יכולת להתייחס לבקשות ליישוב סכסוך באופן המנותק מרצונם "לתפוס" את הערכאה העדיפה בעיניהם (הדבר משול לניהול מו"מ כשיש אקדח טעון על השולחן, ברקע הליך הגישור יעמוד איום כבד של התדיינות בערכאה שאינה רצויה) על מנת שתתמלא מטרת המחוקק של הורדת עצימות העימות בין הצדדים יש לטפל בסוגיות הליבה: מרוץ הסמכויות והדין המהותי. במודל הישראלי בו הצדדים משחקים משחק "סכום אפס" בין ערכאות בעלות גישות שונות מהותית, וכל עוד נותרים פערי כוחות מהותיים בין הצדדים ונשים חוששות מפני התדיינות בבית הדין הרבני עקב דין בלתי שוויוני במהותו, ההסדר המוצע בהצעת החוק הוא קוסמטי. על המחוקק להימנע מהחמרת מצבן של נשים על ידי הקלה משמעותית בתפיסת סמכות לערכאה הדתית. אין ליצור שוויון פורמלי במקום בו אין שוויון מהותי. תזכיר החוק המקורי של משרד המשפטים סיפק מענה כולל יותר לסוגיה וכן ההסדר המוצע בהצעתה של חברת הכנסת עליזה לביא.

 

ברקע הדברים, יש לזכור שנכון להיום עדיין האגרות בבתי המשפט גבוהות יותר מהאגרות בבתי הדין הרבניים עובדה המעניקה יתרון נוסף לבתי הדין בתפיסת הסמכות.

 


 

בנוסף, החוק יגרום להחרפת מרוץ הסמכויות וריבוי התדיינויות בשאלת הסמכות: לאור העובדה שהצעת החוק מעבירה את מרוץ הסמכויות מעת הגשת התובענה לעת הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, צפויות התדיינויות רבות סביב השאלה מי הקדים להגיש בקשה ליישוב סכסוך, למי ניתנת עדיפות במצב בו הוגשה בקשה ליישוב סכסוך ל-2 ערכאות במקביל (בייחוד מאחר והצעת החוק יוצרת שוויון בין סמכות כל אחת מהערכאות לדון בבקשה ליישוב סכסוך באופן אשר מאיין את עדיפותו של בית המשפט האזרחי להכריע בסכסוכי משפחה) והאם ניתן לגבור על מועד הגשת הבקשה בטענות לחוסר תום לב באופן הגשת הבקשה או בהתנהלות של הצד המגיש לאחר הגשתה. למעשה, קבלתה של הצעת החוק, תביא להחרפת העימות והכפלת ההתדיינויות. בכל מקרה, מצב זה לא יאפשר ניהול הליך גישור בתום לב, ולא יאפשר הגעה לפתרון מיטבי עבור הצדדים.

להלן הצעת החוק המלאה:

הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך), התשע"ד–2014

 

מטרת החוק

1. חוק זה נועד לעודד שימוש בדרכים חלופיות ליישוב סכסוכים משפחתיים, באמצעות –

        (1)    מסירת מידע לצדדים לסכסוך משפחתי בדבר קיומם של הליכים חלופיים ליישוב הסכסוך ביניהם, טרם נקיטת הליך משפטי, תוך עידודם לבחור באחד מהתהליכים הללו במקום בהליך המשפטי, לטובת כל הצדדים המעורבים בדבר;

        (2)    סיוע לבני זוג ולהורים וילדיהם הנמצאים בסכסוך משפחתי, ליישב את הסכסוך שביניהם, תוך צמצום הצורך בקיום התדיינות משפטית, לטובתם ורווחתם של כל הצדדים;

        (3)    עידוד הורים לילדים הנמצאים בסכסוך משפחתי להתחשב במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך, לרבות היבטים ארוכי-טווח, וליישבו בהסכם המבטיח את טובתם של כל ילדה וילד בהתאם לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, 1989 (להלן – האמנה).

הגדרות

2.    בחוק זה –     

        "בני זוג" – לרבות ידועים בציבור, בני זוג לשעבר ובני זוג שנישואיהם פקעו;

        "גירושין" – גירושין, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם או פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין;

        "גירושין בשיתוף פעולה" – הליך חסוי שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי טיפול ויועצים מקצועיים נוספים, במידת הצורך, במטרה להביאם ליישוב הסכסוך בדרך של ניהול משא ומתן חופשי בהתאם להסכם השתתפות בהליך, ובלבד שאותם עורכי דין כפופים לכללים המפורטים בתוספת השנייה לחוק, ולא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, במידה והמשא ומתן יכשל;

        "גישור" – כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 ;

        "דרכים חלופיות ליישוב סכסוך משפחתי" – הליך חסוי שבו נועד מומחה ליישוב סכסוך משפחתי עם בעלי הדין, כדי להביאם ליישוב הסכסוך בדרך של ניהול משא ומתן חופשי, בלי שיש בידי המומחה סמכות להכריע בסכסוך; ובלבד שאין למומחה עניין או זיקה אישית או מקצועית כלשהי למי מבעלי הדין או לסכסוך ביניהם;

        "חוק הסיוע המשפטי" – חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972 ;

        "יחידת הסיוע" – יחידות הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה בהתאם לסעיף 5 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, ויחידות הסיוע שליד בתי הדין הדתיים, כמשמעותן בסעיף 2 לחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011 .

        "יועץ משפטי" – עורך דין בעל ניסיון של 5 שנים לפחות בתחום דיני המשפחה, לרבות גישור משפחתי או יישוב סכסוכי משפחה בדרכים חלופיות;

        "ילד" – מי שגילו פחות מעשרים ואחת שנה או בגיר חסוי, לרבות ילדו של בן הזוג;

        "מומחה ליישוב סכסוך משפחתי" – עורך דין או עובד סוציאלי או פסיכולוג או מטפל משפחתי מוסמך בעל ניסיון של 5 שנים לפחות בתחום הגישור או בתחום יישוב סכסוכים משפחתיים בדרכים חלופיות, המקיים הליך חסוי עם בעלי הדין וחב כלפיהם בסודיות ונאמנות, במטרה להביאם ליישוב הסכסוך בהסכמה באמצעות ניהול משא ומתן חופשי, בלי שיש בידו סמכות להכריע בסכסוך, תוך שימוש במנגנונים ושיטות שונות, לרבות גישור וגירושין בשיתוף פעולה, בהתאמה למאפיינים הייחודיים של הסכסוך המשפחתי;

        "ממונה" – שופט או רשם שנשיא בית המשפט לענייני משפחה הסמיך אותו לממונה מטעמו לנושא יישוב סכסוך משפחתי, ובלבד שהוא בעל ניסיון של 10 שנים לפחות בתחום יישוב סכסוכי משפחה;

        "סכסוך משפחתי" – כל תובענה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, כמשמעותה בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995 , למעט תובענה בענייני ירושה, אימוץ, אבהות או אמהות, ולמעט תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991 , חוק למניעת הטרדה מאיימת התשס"ב–2001 , חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א–1991 , חוק גיל הנישואין, התש"י–1950 , חוק קביעת גיל, התשכ"ד–1963 , חוק השמות, התשט"ז–1956 , חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996 וחוק תרומת ביציות, התש"ע–2010 ;

        "ערכאה שיפוטית" – בית המשפט לענייני משפחה; בית דין דתי כמשמעותו בדבר-המלך – במועצתו, 1922-1947 ; בית דין רבני כמשמעותו בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 ובית דין כהגדרתו בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג–1962 ;

        "פגישת מהו"ת בענייני משפחה" – פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישוב הסכסוך המשפחתי בדרכים חלופיות בהתאם להוראות חוק זה;

        שופט" – שופט, דיין, קאדי, קאדי מד'הב או בעל תפקיד שיפוטי מקביל בבית דין דתי;

        "תובענה" – תביעה, בקשה ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית באחת הדרכים שנקבעו לכך למעט ערעור ובקשת רשות ערעור, שנושאה הוא סכסוך משפחתי ושהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם (להלן – הצדדים), למעט תובענה לאישור הסכם בענייני משפחה;

        "תסקיר" – כמשמעותו בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), התשט"ו–1955 .

פתיחת תובענה ראשונה בענייני משפחה בהליך מקדמי

3.      (א)    כל תובענה המוגשת לערכאה שיפוטית בסכסוך משפחתי תפתח בהליך מקדמי ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, ובלבד שמדובר בתובענה ראשונה בין בני זוג או בין הורה לילדו, או שחלפו 18 חודשים מאז הגשת התובענה האחרונה בין אותם בני משפחה.

        (ב) תובענה ראשונה בענייני משפחה תהיה ערוכה לפי טופס 1 בתוספת הראשונה לחוק זה; הטופס יכלול את פרטי הצדדים, ללא פירוט טענות או עובדות הקשורות בסכסוך המשפחתי או לסוגיית הערכאה השיפוטית המוסמכת.

        (ג)    הגשת תובענה לפי טופס 1 בתוספת הראשונה תיחשב כהגשת כתב תביעה בכל ענייני המשפחה, היכולים להימצא בסמכותה של אותה ערכאה שיפוטית לפי כל דין ומועד הגשת התובענה יהיה המועד הקובע לעניין פתיחת ההליכים בערכאה שיפוטית זו, למעט במקרה שבו יוכח כי נעשה שימוש לרעה בהגשת התובענה – וזאת לפי שיקול דעת הערכאה השיפוטית המוסמכת להכריע בשאלת הסמכות העניינית.

        (ד) הערכאה השיפוטית לא תדון בתובענה בענייני משפחה כהגדרתם בחוק זה בהיעדר דיווח של יחידת הסיוע על קיומו ותוצאותיו של ההליך המקדמי, ערוך לפי טופס 2 שבתוספת הראשונה לחוק זה (להלן – דיווח יחידת הסיוע).

        (ה) יחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית רשאית להמליץ, בכל שלב, על העברת הסכסוך להכרעת הערכאה השיפוטית באופן מיידי, לפי שיקול דעתה המקצועי, ובכפוף לזיהוי או אבחון מצבי סיכון ואלימות במשפחה.

מתכונת פגישות מהו"ת בענייני משפחה

4.   (א)    הוגשה תובענה לפי טופס 1 שבתוספת הראשונה, תומצא לבעלי הדין, בתוך שבעה ימים, הזמנה לשתיים עד ארבע פגישות מהו"ת בענייני המשפחה ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לפי טופס 3 שבתוספת הראשונה (להלן – הזמנה לפגישת מהו"ת); דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת בענייני משפחה כדין הזמנה לדיון בערכאה שיפוטית; היתה יחידת סיוע ליד אותה ערכאה שיפוטית, יוזמנו הצדדים לפגישת מהו"ת ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה של אותו מחוז שיפוט.

        (ב)    פגישות מהו"ת בענייני משפחה תכלולנה לפחות שתיים עד ארבע פגישות, בנות שעה וחצי כל אחת, שייערכו ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית שבה הוגשה התובענה הראשונה; ליחידת הסיוע יהיה שיקול דעת לקיים פגישות נוספות.

        (ג) פגישות מהו"ת בענייני משפחה יתקיימו במתכונת של פגישות אישיות, זוגיות או משפחתיות, לרבות שיתוף הילדים בהליך בהתאם לשיקול הדעת המקצועי של הממונה, ובלבד שתתקיים לפחות פגישה אישית אחת עם כל אחד מהצדדים לסכסוך.

        (ד) פגישת מהו"ת ראשונה בענייני משפחה תתקיים בתוך 14 ימים מיום הגשת התובענה, בליווי יועץ משפטי העונה על תנאי הכשירות של מומחה ליישוב סכסוך משפחתי, כהגדרתו בחוק זה, במינוי מכוח חוק הסיוע המשפטי.

        (ה) הצדדים בעצמם חייבים להתייצב לפגישות המהו"ת בענייני משפחה, ללא באי כוחם.

        (ו)    לא התייצב בעל דין לפגישת מהו"ת בענייני משפחה, תדווח על כך יחידת הסיוע לממונה; הממונה רשאי להורות על משלוח הזמנה לפגישת מהו"ת נוספת או על העברת התובענה להתדיינות משפטית, תוך חיוב בעל הדין שלא התייצב בהוצאות לקופת המדינה.

תוכן פגישות מהו"ת בענייני משפחה    

5.    (א) פגישת המהו"ת הראשונה תכלול מתן מידע לצדדים אודות הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודד עם השלכותיו, לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, מנגנונים חלופיים אחרים ליישוב הסכסוך המשפחתי וכן אודות השירותים הקיימים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי.

        (ב) פגישות המהו"ת השנייה ואילך יכללו –

            (1)    מתן מידע על השלכות ההליך המשפטי או על השפעות הגירושין על הצדדים ועל ילדיהם, מהיבטים שונים, לרבות השלכות רגשיות, חברתיות וכלכליות;

            (2)    היכרות עם הצדדים על מנת להעריך יחד איתם את צורכיהם ורצונותיהם ולסייע להם לבחון אילו דרכים ושירותים עשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך;

            (3)    קביעת הסדרים זמניים בהסכמה לתקופת ההליך המקדמי או מתן המלצה לצדדים ולגורם אליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לעריכת הסדרים כאלה.

דיווח יחידת הסיוע

6.     (א)    בתום פגישות המהו"ת או בתוך ארבעה עשר ימים מיום קיומה של פגישת המהו"ת האחרונה, לכל המאוחר, תודיע יחידת הסיוע על המלצתה בדבר התאמת העניין ליישוב הסכסוך בדרכים חלופיות, לצדדים, לממונה או לערכאה השיפוטית, לפי העניין.

        (ב) לאחר קבלת עמדת הצדדים להמלצת יחידת הסיוע בהתאם לסעיף 7, תדווח יחידת הסיוע בטופס 2 שבתוספת הראשונה – לממונה או לערכאה השיפוטית, לפי העניין – על קיום פגישות המהו"ת עם הצדדים, על הסכמתם לפנות להליך החלופי או על צורך בהתדיינות משפטית, כאמור בסעיף 3(ד).

        (ג) יחידת הסיוע תדווח לממונה על עמדת הצדדים, לרבות היעדר הודעה של מי מהצדדים, לא יאוחר מתום 30 ימים ממועד פגישת המהו"ת האחרונה; במקרה של חוסר התייצבות מי מהצדדים לפגישת המהו"ת בענייני המשפחה, תדווח יחידת הסיוע כאמור לא יאוחר מתום 7 ימים מהמועד שבו היתה אמורה להתקיים.

        (ד)    דיווח יחידת הסיוע יכלול הערכה של התאמת הסכסוך המשפחתי בין הצדדים ליישובו בדרכים חלופיות, תוך ציון המנגנון המומלץ ליישוב הסכסוך: ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי ועוד מנגנונים חלופיים ליישוב הסכסוך המשפחתי (להלן – ההליך החלופי).

הסכמת הצדדים להפניית הסכסוך להליך חלופי

7.    (א)    הצדדים יודיעו ליחידת הסיוע בתוך 14 ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה אם הגיעו לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, כולו או מקצתו, או על רצונם להפנות את הסכסוך להליך חלופי, או שהם או מי מהם מעוניינים להגיש תובענה לערכאה השיפוטית.

        (ב) הצדדים רשאים להודיע ליחידת הסיוע על רצונם להפנות את הסכסוך להליך חלופי במסגרת פרטית במקום ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, ואם כל הצדדים לתובענה הסכימו לכך, הם יוזמנו לפגישה ראשונה, אשר תתקיים בתוך 21 עד 30 ימים, לכל המאוחר, מיום קבלת המלצת יחידת הסיוע.

        (ג) ההליך החלופי יתקיים באמצעות מומחה ליישוב סכסוכי משפחה, כהגדרתו בחוק זה.

תקופת הניסיון ליישוב הסכסוך

8.     (א) הוגשה תובענה לפי סעיף 3(א), לא יגישו הצדדים תובענה בסכסוך המשפחתי בכל ערכאה שיפוטית, ולא תדון ערכאה שיפוטית בסכסוך כאמור, לרבות בשאלת הסמכות לדון בו, במשך תקופה של 90 ימים מיום הגשת התובענה כאמור (להלן – תקופת הניסיון ליישוב הסכסוך), והכל בכפוף לאמור בסעיף 12 לעניין הסעדים הזמניים.

        (ב) הודיעו יחידת הסיוע או המומחה ליישוב סכסוך משפחתי לערכאה השיפוטית כי הצדדים הסכימו להמשיך בהליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, תוארך תקופת הנסיון ליישוב הסכסוך ב-45 ימים נוספים או במשך תקופה ארוכה יותר בהתאם לקביעת הערכאה השיפוטית בהסכמת הצדדים (להלן – תקופת הנסיון ליישוב הסכסוך), והכל בכפוף לאמור בסעיף 12 לעניין הסעדים הזמניים.

        (ג) יחידת הסיוע או המומחה ליישוב סכסוך משפחתי ידווחו לממונה על סיום ההליך החלופי, בין באמצעות הגעה להסכם ובין בהפסקתו מסיבה כלשהי ביוזמת מי מהצדדים, לרבות במצב של נתק ממי מהצדדים למשך 60 ימים רצופים.

קיום התדיינות משפטית

9.    (א)    לא הושגה הסכמה בין הצדדים להמשיך בהליך ליישוב הסכסוך או חלפה תקופת הניסיון ליישוב הסכסוך, יודיעו יחידת הסיוע או המומחה ליישוב סכסוך משפחתי לצדדים ולערכאה השיפוטית לפי טופס 2 שבתוספת הראשונה, כי רשאי כל אחד מבעלי הדין להגיש כתב תביעה לאחר 14 ימים מיום קבלת ההודעה, ובתוך 90 ימים, לערכאה שיפוטית אליה הגיש את התובענה הראשונה, ויראו את מועד הגשת התובענה, לפי סעיף 3, כמועד הקובע לכל דבר ועניין, לרבות בשאלת סמכות השיפוט.

        (ב)    כתב תביעה יכלול את תיאור העובדות נכון ליום הגשת התובענה הראשונה, לפי סעיף 3, בצירוף שינויים והתפתחויות שחלו עד למועד הגשתו.

        (ג)    לא הגיש מי מהצדדים כתב תביעה בתוך התקופה שנקבעה כאמור בסעיף קטן (א), תימחק התובענה.

מזונות זמניים

10.    הוגשה תובענה לפי סעיף 3 לעיל, ולאחר שהתקיימו שלוש פגישות מהו"ת לא נקבעו הסדרי מזונות זמניים בהסכמה, תשקול יחידת הסיוע, בין היתר עניין זה, במסגרת שיקוליה להפניית הסכסוך להתדיינות משפטית.

שמירת המצב הקיים

11.    (א) הוגשה תובענה לפי סעיף 3 לעיל, תצורף אליה התחייבות עצמית של מגיש התובענה, ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה לחוק, להימנע מלהוציא נכסים מרשותם או מרשות מחזיק, למכרם, לשעבדם או לשנות את מצבם או את זכויותיהם בהם, למעט בהסכמה מפורשת ובכתב של כל הצדדים להליך המקדמי (להלן – התחייבות עצמית להימנע מפעולות חד צדדיות).

        (ב) לעניין סעיף זה, ההוראה לא תחול על חשבון עו"ש או משכורת או על ניהול שוטף של עסק מסחרי או חברה בע"מ, וזאת בלי לגרוע מזכותו של כל אחד מהצדדים לעתור לבית המשפט לקבלת סעדים זמניים, כמפורט בסעיף 12 להלן.

        (ג) ההתחייבות העצמית להימנע מביצוע פעולות חד-צדדיות תקבל תוקף של צו שיפוטי על ידי הערכאה השיפוטית שליד יחידת הסיוע, האוסר על כל הצדדים לתובענה לבצע פעולות חד-צדדיות באמצעות רישום הערה בכל מרשם ופנקס המתנהלים על פי דין ביחס לזכויות הצדדים להליך המקדמי (להלן – הערה בדבר שמירת המצב הקיים).

סעדים זמניים

12.    (א)    כל אחד מהצדדים להליך בתובענה לפי סעיף 3 רשאי לבקש סעד זמני מאותה ערכאה אליה הוגשה התובענה.

        (ב)    הבקשה לסעד זמני תיערך בצורה קצרה ותמציתית ותכלול אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בה.    

        (ג)    ככל שיידרש, תקיים ערכאת השיפוט אליה הוגשה התובענה הראשונה בענייני משפחה, כהגדרתה בסעיף 3 לעיל, דיון בסעד הזמני בלבד.

        (ד) ערכאה שיפוטית לא תתן צו לסעד זמני בעניין שבו ניתן קודם לכן סעד זמני על ידי ערכאה שיפוטית אחרת ולא תדון בשאלת הסמכות לדון בתובענה.

        (ה)    אין בדיון לסעד זמני או במתן סעד זמני כדי לקבוע בשאלת הסמכות לדון בתובענה.

        (ו)    צו לסעד זמני שניתן לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעניינו על ידי הערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית, לאחר שהוגשו כתבי בי דין לפי סעיף 9.

        לעניין סעיף זה ¬–

        "סעד זמני" – סעד שניתן להבטחת קיומו התקין של ההליך המקדמי;

        "תקופת ההליך המקדמי" – התקופה שמיום הגשת התובענה הראשונה ועד למועד שהחל ממנו ניתן להגיש כתב תביעה לפי סעיף 7(א).

ביצוע ותקנות

 13.  שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת –

        (1)    להתקין תקנות לצורך הקמת רשות ציבורית אשר תפקח על ביצוע הוראות חוק זה, לרבות הקמת מסגרות ציבוריות ליישוב סכסוכים משפחתיים ליד הערכאות השיפוטיות הדנות בענייני משפחה;

        (2) לקבוע בצו גופים נוספים אשר יהיו רשאים לקיים הליכים חלופיים ליישוב סכסוך משפחתי, ובלבד שכללי ההפניה לאותם גופים, כישוריהם המקצועיים של עובדיהם ודרכי הפיקוח המקצועי עליהם ייקבעו בהתאם לדרישות המפורטות בחוק זה;

        (3)    לקבוע בצו עניינים נוספים מבין ענייני המשפחה, כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, אשר תובענה בהם תיפתח בדרך של הליך מקדמי, כאמור בסעיף 3.

שמירת דינים

14.    חוק זה אינו בא לגרוע מסמכויות יחידות הסיוע שליד הערכאות השיפוטיות לפי כל חוק.

תיקון חוק בית המשפט לענייני משפחה   

15.  בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995 , בסעיף 5(א), במקום "וגישור", יבוא "ויישוב סכסוכים בדרכים חלופיות, לרבות גישור וגירושין בשיתוף פעולה".

תיקון חוק הסיוע המשפטי

16.    בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972 , בתוספת, אחרי פרט 6 יבוא:

        "7.    לאיש, אישה או קטין – לפי סעיף 4 לחוק הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך), התשע"ד–2014".

 

שינוי גודל גופנים