הצעת חוק: חובת שירות אזרחי לכל בן 18 שלא מתגייס לצה"ל

הצעת חוק השירות האזרחי, התשע"ג–2013

בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע להנהיג חובת שירות אזרחי לכל בן 18 שלא יתגייס לצה"ל. השירות האזרחי יהיה למטרות בריאות, רווחה, קליטת עליה, שמירת הסביבה, ביטחון הפנים ושירותי הצלה, ונוכח החשיבות הלאומית-חברתית שבהסדר המוצע יהיה כפוף לראש הממשלה. תקופת השירות תהיה זהה לתקופת השירות הסדיר – שלוש שנים לגבר ושנתיים לאשה. כן מוצע לקבוע כי מי ששוחרר מצה"ל בטרם הסתיימה תקופת השירות, ישלים את יתרת התקופה במסגרת השירות האזרחי. 

הגדרות:
1. בחוק זה –
"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 ;
"מיועד לשירות אזרחי" – מיועד לשירות ביטחון שמלאו לו 18 שנה וקיבל פטור משירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר לפי אותו החוק;
"מיועד לשירות ביטחון" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון;
"שירות אזרחי" – כמשמעותו בסעיף 2;
"שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון.
חובת שירות אזרחי:
2. (א) מיועד לשירות אזרחי ייקרא לשרת שירות אזרחי לתקופה כאמור בסעיף 15(1) או 16(1) לחוק שירות ביטחון, לפי העניין.
    (ב) שירות אזרחי יהיה למטרות בריאות, רווחה, קליטת עליה, שמירת הסביבה, ביטחון הפנים ושירותי הצלה, בהתאם לתקנות שקבע ראש הממשלה בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
    (ג) ראש הממשלה רשאי, בצו, לקרוא למיועד לשירות אזרחי להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות ביטחון; מיועד לשירות אזרחי שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שנקבעו בצו ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות אזרחי, וכן להיבדק כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי לשירות אזרחי, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות אזרחי.
פטור ודחיית שירות:
3. (א) ראש הממשלה רשאי לפטור מיועד לשירות אזרחי בהתקיים אחד מאלה:
        (1) ועדה רפואית קבעה כי הוא אינו כשיר לשירות אזרחי;
        (2) ועדה שהוקמה מקרב עובדי משרד ראש הממשלה קבעה כי הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה ונסיבותיה אין הוא מתאים לשרת בשירות אזרחי.
    (ב) ראש הממשלה רשאי להורות על דחיית שירותו של מיועד לשירות אזרחי אם ועדה רפואית קבעה כי הוא אינו כשיר לשירות אזרחי באופן ארעי.
חובת שירות אזרחי למי שלא השלים את שירותו הצבאי:
4. שוחרר חייל משירות סדיר לפני חלוף התקופה שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, יתייצב החייל לשירות אזרחי למשך יתרת התקופה, אלא אם כן התקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 3.
שירות מילואים:
5. (א) מי ששוחרר משירות אזרחי חייב בשירות מילואים במסגרת שמתקיים בה שירות אזרחי, עד גיל 40.
    (ב) משך שירות המילואים לא יעלה על התקופה האמורה בסעיף 7(א)(1)(א) לחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008 .
    (ג) סעיפים 41 עד 43 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949 , יחולו, בשינויים המחויבים, על מי ששירת שירות מילואים לפי סעיף זה.
עונשין:
6. (א) מי שעשה אחת מאלה – דינו מאסר שנתיים:
        (1) לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;
        (2) מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;
        (3) השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי סעיף 3, על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב.
    (ב) מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
        (1) עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות אזרחי;
        (2) חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות אזרחי.
ביצוע ותקנות:
7. ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. 
תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים:
8. בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994 , בסעיף 1, בהגדרה "שירות אזרחי", בסופה יבוא "או שירות אזרחי כהגדרתו בחוק השירות האזרחי, התשע"ג–2013."
תיקון חוק הביטוח הלאומי:
9. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 , בסעיף 270, בהגדרה "מילואים", בסופה יבוא "וכן שירות מילואים כמשמעותו בסעיף 5 לחוק השירות האזרחי, התשע"ג–2013;".
תיקון חוק זכויות הסטודנט:
10. בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007 , בסעיף 19א, אחרי "2008" יבוא "או שירות מילואים כמשמעותו בסעיף 5 לחוק השירות האזרחי, התשע"ג–2013." 

דברי הסבר
מנתונים שהוצגו בפני ועדת המשנה לענייני כוח אדם של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בכנסת השמונה-עשרה, עולה כי שיעור המתגייסים עומד על כמחצית מבני הנוער. מגזרים שלמים באוכלוסייה אינם נושאים בנטל, אחרים פטורים מהשירות הצבאי מסיבות רפואיות או מאי התאמה, ויש גם מי שמשתמטים מהשירות.
מדברים שנשא הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף גבי אשכנזי, עולה כי בעשורים הקרובים צפוי שיעור המתגייסים לרדת עוד יותר. הרמטכ"ל לשעבר אף עמד על החשיבות החברתית שבגיוס. הוא צידד בהקמת מערך של שירות אזרחי, שבו יהיו חייבים כולם, תוך שמירה על קדימות לשירות בצבא.
בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע להנהיג חובת שירות אזרחי לכל בן 18 שלא יתגייס לצה"ל. השירות האזרחי יהיה למטרות בריאות, רווחה, קליטת עליה, שמירת הסביבה, ביטחון הפנים ושירותי הצלה, ונוכח החשיבות הלאומית-חברתית שבהסדר המוצע יהיה כפוף לראש הממשלה. תקופת השירות תהיה זהה לתקופת השירות הסדיר – שלוש שנים לגבר ושנתיים לאשה. כן מוצע לקבוע כי מי ששוחרר מצה"ל בטרם הסתיימה תקופת השירות, ישלים את יתרת התקופה במסגרת השירות האזרחי. ועדות שיוקמו במשרד ראש הממשלה יהיו רשאיות לפטור משירות אזרחי את מי שמצאו כי הוא אינו מתאים לכך מסיבות רפואיות או בנסיבות מסוימות של הרשעה בפלילים, לפי שיקול דעתן.
בנוסף, מוצע לקבוע הנהגת שירות מילואים בשירות האזרחי, בדומה לשירות המילואים בצה"ל. לפי ההצעה, ניתן יהיה לקרוא לשירות מילואים בשירות האזרחי עד גיל 40, ולתקופה שלא תעלה על 54 ימים במשך 3 שנים, כשם שקובע חוק המילואים, התשס"ח–2008.
כן מוצע לקבוע כי מי ששירת בשירות האזרחי ייהנה מהזכויות שמגיעות לחייל משוחרר מכוח חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994, וכי מעמדו של משרת מילואים בשירות האזרחי יהיה כמעמדו של חייל מילואים לעניין תגמולי ביטוח לאומי וזכויותיו כעובד וכסטודנט.

הצעת חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/113/18; פ/4283/18), על ידי חבר הכנסת איתן כבל (פ/1045/18), על ידי חברי הכנסת משה (מוץ מטלון) ורוברט אילטוב (פ/2007/18), על ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי (פ/2177/18), על ידי חבר הכנסת עתניאל שנלר (פ/2554/18(, על ידי חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3742/18), על ידי חברת הכנסת עינת וילף (פ/4038/18), על ידי חברת הכנסת ציפי לבני (פ/4137/18), על ידי חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת (פ/4238/18) ועל ידי חבר הכנסת אברהם דיכטר וקבוצת חברי הכנסת (פ/4283/18); הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/2052/18).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13

שינוי גודל גופנים