הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית במוסדות חינוך תיכוניים), התשע"ד–2014
הגדרה:
תיקון סעיף 11 1. בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953 , בסעיף 11, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), תכנית הלימודים של כל מוסד חינוך תיכוני ששפת הלימוד בו היא עברית, תכלול גם לימודי ערבית; לעניין זה, "מוסד חינוך תיכוני" – מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות ט' עד י"ב או י' עד י"ב."
דברי הסבר
החלטת שר החינוך לצמצם את לימודי הערבית בבתי הספר התיכוניים ולהפוך אותם מלימודי חובה לרשות, פוגעת ביכולתם של בני הנוער היהודים להכיר את שכניהם הערבים, אף יותר מהמצב הקיים.
הערבית היא שפת אימם של כ-20% מאזרחי מדינת ישראל ומשמשת כשפה רשמית במדינה. כל בוגר של מערכת החינוך הישראלית צריך שידע ערבית, בדיוק כפי שחשוב שלא יהיו בוגרי בתי ספר ישראליים שלא ידעו לקרוא, לכתוב ולדבר בעברית.
אין זה טבעי שמרבית בוגרי מערכת החינוך בישראל לא יודעים לקרוא אפילו את הכיתוב בערבית על שלטי ההכוונה בדרכים, שלא לדבר על החשיבות שבהכרת השפה המדוברת בכל המדינות השכנות לנו.
הצעת חוק זו מטרתה לסייע בקידום ההבנה וההיכרות בין העמים, באמצעות לימוד שתי השפות, שחשוב ששתיהן יהיו שגורות בפי כל אזרחי מדינת ישראל.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ז באדר ב' התשע"ד – 18.3.14
