הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התש"ף–2020

מספר פנימי: 2087891

הכנסת העשרים ושלוש

 

יוזמים:      חברי הכנסת           ינון אזולאי
                                                 משה ארבל
                                     מיכאל מלכיאלי
                                                 משה אבוטבול
                                                 קטי קטרין שטרית

______________________________________________

פ/1382/23

 

הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי חולים), התש"ף–2020

הוספת סעיף 3א 1. בחוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ"ו–1986[1] (להלן – החוק העיקרי) אחרי סעיף 3 יבוא:
    "איסור הכנסת חמץ למתחם בית חולים 3א. (א)         בית חולים רשאי לקבוע כי מצהרי יום י"ד בניסן עד עשרים דקות אחרי שקיעת החמה של יום כ"א בניסן, לא יוכנסו מוצרי חמץ, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק העיקרי, למתחם בית החולים כולו או חלקו. קבע בית חולים כאמור, יחולו עליו הוראת סעיף קטן (ב).
        (ב)          השר לשירותי דת בהסכמת שר הבריאות ושר המשפטים יקבע הוראות לעניין צריכת מזון שהוא מוצר חמץ, כמשמעותו בסעיף 1 לחוק העיקרי, למאושפזים בבית החולים הרוצים בכך בדרך שתשמור על כבודם ולא תפגע בהם במידה העולה על הנדרש."

דברי הסבר

חג הפסח הוא חג בעל חשיבות גדולה לעם היהודי, הראשון מבין שלוש הרגלים ונחגג במשך שבעה ימים, מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן. המחוקק הכיר במעמדו הייחודי של חג הפסח, בצורך הנובע בין השאר מאופיים המיוחד של דיני הכשרות בפסח ובאחוז הגבוה של אזרחי המדינה השומרים על הלכות הפסח  וחוקק את חוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ״ו–1986. החוק קובע כי יש להימנע מחמץ בפסח, אך זאת במסגרת עיצוב המרחב הציבורי המסחרי ולא קיים בו איסור על הימנעות מחמץ במסגרת המרחב הפרטי ולשימוש האישי.

בשנים האחרונות נהגה מדיניות בקרב בתי חולים ברחבי הארץ שלפיה נאסר על חולים ומבקרים בבית החולים להכניס מזון לשטחי בית החולים במהלך חג הפסח. מדיניות זו נקבעה על רקע נוהל הרבנות הראשית אשר חייב את בתי החולים לאסור על הכנסת חמץ לבית החולים כתנאי למתן תעודת כשרות בשל אופיים המיוחד של דיני הכשרות לפסח וכן בשל רצונם של בתי החולים להימנע מפגיעה ברגשות הציבור שאחוזים גבוהים ממנו שומרים על מנהגי הפסח. סיבה נוספת למדיניות זו היה החשש כי הכנסת מוצרי חמץ לבתי החולים תמנע מחולים מסוימים הזקוקים לכך להגיע לבית החולים.

על מדיניות זו הוגשה עתירה לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל את העתירה וקבע כי לא קיימת הסמכה בחוק אשר מאפשרת איסור הכנסת חמץ לשטחי בית החולים ועל כן על בתי החולים לאפשר הכנסת חמץ לשטחיהם בתקופת חג הפסח תוך קביעת הסדרים מתאימים אשר יאפשרו שמירה על כשרות המזון המוגש על ידי בית החולים.

לפיכך, מוצע להסמיך בחוק את בתי החולים הרוצים בכך לקבוע כי במהלך חג הפסח לא יוכנסו מוצרי חמץ למתחם בית החולים, כולו או חלקו.  בכך יימנע החשש כי חולים רבים השומרים על הלכות הכשרות בפסח יימנעו מהגעה לבתי החולים בתקופה זו ובכך תיפגע בריאותם וכן יימנע החשש מאי עמידה בהלכות הכשרות לפסח בבתי החולים.

יחד עם זאת, על מנת לצמצם את הפגיעה בזכותם של חולים המאושפזים בבתי החולים ואשר מעוניינים לצרוך מזון שאינו כשר, מוצע לקבוע כי השר לשירותי דת בהסכמת שר הבריאות והמשפטים יקבע הוראות אשר יאפשרו לציבור זה להמשיך ולצרוך מזון שאינו כשר לפסח בדרך שתשמור על כבודם ולא תפגע בהם במידה העולה על הנדרש.

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ז' בתמוז התש"ף – 29.6.20

 

 

[1] ס"ח התשמ"ו, עמ' 220.

שינוי גודל גופנים