היום, שני 6.7.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק השירות הצבאי (שוויון הנטל) (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 של ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו).
הצעת החוק מבקשת למנוע את ההשתמטות משירות למדינה וקובעת כי כל אזרח ישראלי המגיע לגיל 18 ישרת שירות צבאי. תלמידי ישיבות ובני מיעוטים (למעט הדרוזים) יוצבו לשרות בפיקוד העורף, אלא אם ירצו לשרת ביחידה אחרת או אם הצבא יחליט להפנות אותם לשירות לאומי-אזרחי.
מספר פנימי: 2087651
הכנסת העשרים ושלוש
יוזם: חבר הכנסת אביגדור ליברמן
______________________________________________
מצטרפים: חברי הכנסת עודד פורר
יבגני סובה
אלי אבידר
יוליה מלינובסקי קונין
חמד עמאר
אלכס קושניר
______________________________________________
פ/1472/23
הצעת חוק השירות הצבאי (שוויון הנטל) (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020
| פרק א': עקרונות חובת השירות | ||||||||
| תכליות החוק | 1. | התכליות המנויות להלן הן מתכליות חוק זה: | ||||||
| (1) הבטחת שוויון בנטל השירות לכלל אזרחי המדינה; | ||||||||
| (2) יצירת הסדר לפיו כל אזרח במדינה ישרת בשירות צבאי, לאומי או אזרחי; | ||||||||
| (3) הכרה בנשיאה שווה בנטל כערך חשוב במדינת ישראל; | ||||||||
| (4) יצירת אפשרות שירות למדינה בהתחשב באופי ובייחוד המגזרים השונים בישראל ומתן אפשרות לשמירה על הוראות הדתות השונות ומנהגיהן תוך כדי השירות. | ||||||||
| תיקון חוק שירות ביטחון | 2. | בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986[1] – | ||||||
| (1) בסעיף 13 – | ||||||||
| (א) הרישה – תימחק; | ||||||||
| (ב) בפסקה (1), לפני "ליוצא-צבא" יבוא "פוקד יקרא, בצו,"; | ||||||||
| (ג) בפסקה (2), לפני "ליוצא-צבא" יבוא "פוקד רשאי לקרוא, בצו"; | ||||||||
| (2) אחרי סעיף 15 יבוא: | ||||||||
| "הוראות מיוחדות לעניין בני מיעוטים ובוגרי מוסדות החינוך החרדים | 15א. | (א) יוצא צבא גבר שחייב בשירות סדיר לפי סעיף 15, והוא בן מיעוטים או בוגר מוסד חינוך חרדי יוצב לשירות בפיקוד העורף, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: | ||||||
| (1) הוא נתן את הסכמתו לשרת ביחידה אחרת; | ||||||||
| (2) הפוקד הפנה אותו לשירות לאומי–אזרחי והוא נתן את הסכמתו לכך. | ||||||||
| (ב) בסעיף זה – | ||||||||
| "בוגר מוסד חינוך חרדי" – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה: | ||||||||
| (1) מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס"ח–2008[2], המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת בפסקה (1) להגדרה "קבוצה תרבותית ייחודית" בחוק האמור; | ||||||||
| (2) מוסד לימוד חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע, בצו, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החינוך או שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת; | ||||||||
| "בן מיעוטים" – למעט דרוזי". | ||||||||
| (3) פרק ג'1 – בטל; | ||||||||
| (4) אחרי סעיף 36א יבוא: | ||||||||
| "דחיית שירות ופטור לתלמידים, ספורטאים ואומנים מצטיינים | 36ב. | שר הביטחון רשאי לפטור משירות ביטחון או לדחות את מועד התייצבותם של תלמידים מצטיינים באוניברסיטאות, ספורטאים מצטיינים ואומנים מצטיינים, ובלבד שלא יינתנו יותר מאלף וחמש מאות פטורים או דחיות שירות לפי סעיף זה בכל שנה." | ||||||
| תיקון חוק שירות לאומי-אזרחי | 3. | בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014[3] – | ||||||
| (1) בסעיף 1, בהגדרה "חוק שירות לאומי-אזרחי", במקום "פרק ג'1" יבוא "סעיף 15א(א)(2)"; | ||||||||
| (2) בסעיף 2, במקום "פרק ג'1" יבוא "סעיף 15א(א)(2)"; | ||||||||
| (3) בסעיף 23(ג), המילה "על" – תימחק, ובמקום הסיפה החל במילים "יחולו" יבוא "והפוקד יקרא לו להתייצב לשירות סדיר". | ||||||||
דברי הסבר
צה"ל חזק הוא תנאי בסיסי לקיומה של מדינת ישראל והיותו של צה"ל צבא העם, בו משרתים כל חלקי העם, הוא תנאי הכרחי להיותו של צה"ל צבא חזק הנשען על חברה מאוחדת וחזקה.
הצעת חוק זו באה למנוע את ההשתמטות משירות למדינה וקובעת כי כל אזרח ישראלי המגיע לגיל 18 ישרת שירות צבאי. תלמידי ישיבות ובני מיעוטים (למעט הדרוזים) יוצבו לשרות בפיקוד העורף, אלא אם ירצו לשרת ביחידה אחרת או אם הצבא יחליט להפנות אותם לשירות לאומי-אזרחי.
מי שלא יתייצב לשירות צבאי כאמור, יחולו עליו העונשים הקבועים בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בתמוז התש"ף – 6.7.20
