הצעת חוק זו מבקשת להרחיב את הגדרת הגזענות כך שתכלול את שייכותו הדתית והאמונתית של הפרט. הרחבה זו תשלים את החסר בחוק ותעניק משמעות וערך נוסף לחופש הפרט, לכבוד האדם, לכבוד בין הדתות ובין ותרבויות השונות, וכן תערוך איזון נכון בינן לבין חופש הביטוי.
תיקון סעיף 144א:
1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977 , בסעיף 144א, בהגדרה "גזענות", במקום "או למוצא לאומי-אתני" יבוא "לגזע, למוצא לאומי-אתני, לקבוצה דתית או לקבוצת מאמינים;".
דברי הסבר
לאחרונה אנו עדים לתופעה המתרחבת והולכת בעולם בכלל, ובישראל בפרט, תופעת ההסתה והגזענות מקבוצות או יחידים המופנות כלפי קבוצות אחרות בעלות רקע דתי או אמונתי שונה.
המסיתים תוקפים את סמליהם או נביאיהם או כל מה שנחשב קדוש אצל הקבוצות המותקפות ומציגים אותם באופן הפוגע קשות ברגשות בני הקבוצה המותקפת.
העולם והמדינות מורכבים משעטנז של קבוצות שונות ובמקרים רבים בין חלקים מהן שרויים קונפליקטים. לפעמים, גילויי גזענות נגד דת או אמונה עלולים אף להחמיר את הסיטואציה ולהעמיק את השסעים.
מדינת ישראל היא רב תרבותית ורב דתית ורב אתנית עם אמונות שונות. הנושא הדתי-אמונתי רגיש מאוד אצל פרטים או בקרב קבוצות שונות, ולא אחת היו גילויי גזענות ועוינות קשים כלפי הנצרות והאסלאם וסמליהם בלי שננקט צעד משמעותי מצד המדינה למנוע זאת או להעניש את המסיתים.
הצעת חוק זו מבקשת להרחיב את הגדרת הגזענות כך שתכלול את שייכותו הדתית והאמונתית של הפרט. הרחבה זו תשלים את החסר בחוק ותעניק משמעות וערך נוסף לחופש הפרט, לכבוד האדם, לכבוד בין הדתות ובין ותרבויות השונות, וכן תערוך איזון נכון בינן לבין חופש הביטוי.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת מסעוד גנאים וקבוצת חברי הכנסת (פ/1821/18; הוסרה מסדר היום ביום י"ט בשבט התש"ע (3 בפברואר 2010)).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בסיוון התשע"ג – 27.5.13
