אתמול, שני 4.11.2019 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות רב ראשי והרכב האסיפה הבוחרת),
התש"ף–2019 של ח"כ אלעזר שטרן (כחול לבן).
הצעת החוק מבקשת לקבוע ייצוג הולם גם לרבני מושבים ולרבני קיבוצים, בהיות יישובים אלה מקיימים משקים חקלאיים המעוררים שאלות הלכתיות ייחודיות שיש לרבנים הראשיים ולעמדתם ההלכתית השלכות רבות משמעות לגביהם.
הכנסת העשרים ושתיים
יוזם: חבר הכנסת אלעזר שטרן
______________________________________________
פ/196/22
הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות רב ראשי והרכב האסיפה הבוחרת),
התש"ף–2019
| תיקון סעיף 1 | 1. | בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "השר", בסופה יבוא "ושר המשפטים". | |
| תיקון סעיף 5 | 2. | בסעיף 5 לחוק העיקרי – | |
| (1) בסעיף קטן (א), במקום פסקה (2) יבוא: | |||
| "(2) הוא מכהן או כיהן 5 שנים כדיין ויש לו כשירות לכהן כרב עיר, או שהוא מכהן או כיהן 5 שנים כרב עיר או כרב מועצה מקומית ויש לו כשירות לכהן כדיין."; | |||
| (2) בסעיף קטן (ב), במקום פסקה (2) יבוא: | |||
| "(2) הוא מכהן או כיהן בישראל לפחות 5 שנים כדיין או כרב עיר, או רב מועצה מקומית." | |||
| תיקון סעיף 6 | 3. | בסעיף 6 לחוק העיקרי – | |
| (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: | |||
| "(א) האסיפה הבוחרת תהיה בת 200 חברים, מהם 105 רבנים ו-95 נציגי ציבור."; | |||
| (2) בסעיף קטן (ב), במקום "פחת מ-80" יבוא "פחת מ-100". | |||
| תיקון סעיף 7 | 4. | בסעיף 7 לחוק העיקרי – | |
| (1) בפסקה (3), במקום "2" יבוא "9", ובמקום "משתי המועצות האזוריות הגדולות" יבוא "מתשע המועצות האזוריות הגדולות, כולל האזור כמשמעותו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007[2]."; | |||
| (2) במקום פסקה (4) יבוא: | |||
| "(4) שבעה רבני מושבים מכל אחד משבעת המושבים הגדולים שבהם מכהן רב, ושבעה רבני קיבוצים מכל אחד משבעת הקיבוצים הגדולים שבהם מכהן רב;"; | |||
| (3) במקום פסקה (5) יבוא: | |||
| "(5) רב שכונה הוותיק בכל אחת מן הערים ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה, באר שבע ושתי ערים נוספות שייקבעו על ידי השר ובבעלי ותק שווה – הקשיש שבהם; "רב שכונה" – מי שנתמנה לרב שכונה בידי המועצה הדתית, באישור השר;"; | |||
| (4) בפסקה (8), בסופה יבוא "בהיעדר רבנים ראשיים נבחרים, ימונו רבנים אלה על ידי הממשלה, בהתייעצות עם השר;"; | |||
| (5) בסופו יבוא: | |||
| "(9) 10 רבנים שימנה השר, בהתייעצות עם הרבנים הראשיים ובאישור הממשלה." | |||
| תיקון סעיף 8 | 5. | בסעיף 8 לחוק העיקרי – | |
| (1) בפסקה (1), במקום "25" יבוא "21"; | |||
| (2) בפסקה (3), בסופה יבוא "ובלבד שאחת מהם אישה"; | |||
| (3) במקום פסקאות (4) עד (6) יבוא: | |||
| "(4) 10 ראשי המועצות הדתיות של הערים הגדולות, ובלבד שיהיו ראשי מועצות נבחרים ולא ממונים; | |||
| (5) 4 ראשי המועצות הדתיות של המועצות המקומיות הגדולות, ובלבד שיהיו ראשי מועצות נבחרים ולא ממונים; | |||
| (6) 4 שרים או סגני שרים, בהם שתי נשים, שתבחר הממשלה, וביניהם ראש הממשלה ושר המשפטים;"; | |||
| (4) בפסקה (7), במקום "5 חברי הכנסת" יבוא "10 חברי הכנסת", ובסופה יבוא "מתוכם 5 נשים;"; | |||
| (5) במקום פסקה (8) יבוא: | |||
| "(8) 30 אנשי ציבור שתמנה הממשלה, מתוכם 25 נשים ובהן 7 נשים שהן טוענות רבניות או עורכות דין, שימנה שר הדתות, באישור הממשלה;"; | |||
| (6) בסופו יבוא: | |||
| "(9) 6 נשים שהן נציגות משלושה ארגוני נשים הפועלים בתחומים הנוגעים לתפקידיהם של הרבנים הראשיים, שתמונינה על ידי הממשלה, בהתייעצות עם שר המשפטים." | |||
דברי הסבר
הרבנים הראשיים לישראל נושאים בתפקיד כפול: התפקיד הראשון, הממונה על רבני הערים ושירותי הדת המקומיים, והתפקיד השני, נשיא בית הדין הגדול. לפיכך, ראוי שרב ראשי לישראל יהיה בעל ידע וניסיון הדרושים להתמודדות עם תפקידים מורכבים אלה. לפיכך, מוצע לקבוע שרק מי שרכש ניסיון כדיין ובנוסף עבר בחינות הסמכה לרב עיר או שרכש ניסיון כרב עיר או כרב מועצה מקומית ועבר בחינות הסמכה לדיינות, יוכל לכהן כרב ראשי לישראל.
חברי מועצת הרבנות הראשית מקבלים החלטות בנושאים מורכבים ועליהם להיות בעלי ניסיון מעשי בתחום הרבנות או הדיינות. לפיכך, מוצע שרק מי שכיהן כדיין, כרב עיר או רב מועצה מקומית יוכל להיות חבר במועצת הרבנות.
מאז נחקק חוק הרבנות הראשית, התש"ם–1980, גדלה האוכלוסייה במדינת ישראל באופן ניכר. בשל כך, מוצע להגדיל את מספרם הכולל של חברי האסיפה הבוחרת.
בנוסף, בעבר לא זכו הנשים לכל ייצוג באסיפה הבוחרת וגם כיום מספרן קטן ביותר, כ-2% בלבד, בעוד שחלקן באוכלוסייה הוא כ-50%. מעבר לעקרון היסוד של השוויון המגדרי, קיימת באסיפה הבוחרת בהרכבה הנוכחי הפליה מובנית של נשים, כיוון שלמעלה מ-50% מהאסיפה מורכבת מרבנים, ונשים מודרות באופן גורף מחלק זה באסיפה. בית המשפט העליון חוזר בעקביות על החובה לעשות מאמץ להביא למצב בו יהיה ייצוג הולם לנשים, כשהדבר אינו נוגד את הדין הדתי. כך ראוי לעשות גם במקרה דנן. לפיכך, מוצע לקבוע בחוק הוראות שיבטיחו כי הייצוג המינימלי של נשים לא יפחת מ-20% מחברי האסיפה הבוחרת. למשל, הממשלה תמנה 6 נציגות של ארגוני נשים, ו-25 נשים מבין 30 אנשי הציבור שמתוכן ימונו שבע טוענות רבניות או עורכות דין; מבין 10 נציגי הכנסת ימונו 5 חברות הכנסת.
תיקון נוסף לחוק נדרש לאור העובדה שבעת בחירת הרבנים הראשיים, ייתכן ולא יכהנו בתוקף רבנים ראשיים שנבחרו. לפיכך, מוצע שבמקום בו נדרש מינוי רבנים לוועדה הבוחרת על ידי הרבנים הראשיים ובאותה עת לא יכהנו רבנים ראשיים נבחרים, ימונו הרבנים לוועדה הבוחרת על ידי הממשלה בהתייעצות עם השר. אין זה ראוי שרב שלא נבחר לתפקידו ומונה, כממלא מקום בלבד, לכהן כנשיא מועצת הרבנות הראשית או כנשיא בית הדין למשך תקופה מוגבלת יכריע בזהות האנשים שיקבעו את זהות הרבנים הראשיים למשך עשר שנים.
כמו כן, מוצע שכנציגי ציבור מכוח תפקיד יכהנו רק נציגים מכוח בחירה ולא מכוח מינוי (כך, לדוגמה, לא יוכל לכהן בגוף הבוחר ראש מועצה דתית ממונה שלא נבחר לתפקיד), כדי לעגן את העיקרון שגלום בחוק לפיו יכהנו באסיפה הבוחרת אנשים המייצגים את הציבור שנזקק לשירותי הרבנות.
כיוון שעל פי חוק הרבנות כפופה בו זמנית למשרד ראש הממשלה (הרבנות הראשית) ולמשרד המשפטים (בכל הנוגע לבתי הדין הרבניים), מוצע לתקן את החוק כך שבכל מקום בו נכתב "השר" המשמעות תהיה ראש הממשלה ושר המשפטים.
הצעת החוק מבקשת לקבוע ייצוג הולם גם לרבני מושבים ולרבני קיבוצים, בהיות יישובים אלה מקיימים משקים חקלאיים המעוררים שאלות הלכתיות ייחודיות שיש לרבנים הראשיים ולעמדתם ההלכתית השלכות רבות משמעות לגביהם (דוגמת סוגיית שנת השמיטה ו"היתר המכירה", משק החלב והעבודה בשבת).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן (פ/2388/20; הוסרה מסדר היום ביום ח' באדר א' התשע"ו (17 בפברואר 2016); פ/3373/20; הוסרה מסדר היום ביום ב' בטבת התשע"ח (20 בדצמבר 2017)).
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' בחשוון התש"ף – 4.11.19