הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ייצוג הציבור באסיפה הבוחרת)

יום ו', 28 בינואר 2022, כ"ו בשבט תשפ"ב, על שולחן הכנסת הונחה הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ייצוג הציבור באסיפה הבוחרת).

יוזם ההצעה: ח"כ משה (קינלי) טור-פז (יש עתיד).

מטרת הצעת החוק הינה להביא לשינוי בהליך בחירת הרבנים הראשיים לישראל תוך דגש על חיזוק השקיפות בהליך הבחירה והייצוג הציבורי והמגדרי בו. כיום ההצבעה באסיפה הבוחרת היא חשאית ועל פי הצעת החוק ההצבעה תהפוך לגלויה. כמו כן, מספר החברים באסיפה יצומצם מ-150 חברים ל-120.
גם הרכב האסיפה ישתנה והחברים בה יהיו: רבני ערים, רבני ישובים, ראשי ערים, ראשי מועצות מקומיות ואזוריות, השר לשירותי דת, שר התפוצות, שרת העלייה והקליטה, שרה נוספת שתבחר הממשלה, חברי.ות הכנסת, יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית, יושב ראש הסוכנות היהודית לארץ ישראל, יושב ראש קרן היסוד, יושב ראש איגוד הסטודנטים היציג וסגנו, יושב ראש ההסתדרות העובדים הכללית החדשה, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, אנשי נשות ציבור מתחומי הרוח, החינוך והתרבות, נציגות ארגוני נשים הפועלות בתחומים הפועלים לתפקידיהם של הרבנים הראשיים ונציגי ועד ראשי האוניברסיטאות.

בנוסף עוד צוין בהצעת החוק כי:

"ובלבד שבהרכב הוועדה ישמר ייצוג הולם לבני שני המינים".

דברי ההסבר:

"מטרתה של הרבנות הראשית לישראל היא לתת שירותי הדת היהודיים, להוות הגוף הממלכתי שמייצג את הדת היהודית ולאפשר קירוב בין מסורת ישראל לבין החברה הישראלית. בכדי לממש את מטרתה, על הרבנות הראשית להיות מחוברת לכלל חלקי החברה הישראלית ולהיות מייצגת נאמנה שלה. במשך השנים, נבחרו לתפקיד הרבנים הראשיים פוסקי הלכה עם תפיסת עולם ציונית ואחריות ציבורית רחבה, שיוכלו לפסוק הלכה ברוח ממלכתית ולתת מענה הלכתי לאתגרי החברה הישראלית. בשנים האחרונות אנו עדים למגמת החמרה וניתוק, תוך העדפת שיקולים פוליטיים, באופן שפוגע במטרה שלשמה הוקמה הרבנות הראשית. אמון הציבור ברבנות הראשית נמצא בשפל חסר תקדים, כאשר סקרים מלמדים כי כ-80% מהציבור היהודי בישראל איננו נותן בה את אמונו.

האסיפה הבוחרת, שמטרתה להבטיח ייצוג של כלל הציבור, מורכבת בעיקר על ידי נציגים של הרבנות הראשית, כך שבפועל מדובר בגוף ציבורי שבוחר את עצמו על ידי נציגיו בזמן שקולו של הציבור בהליך הבחירה קטן. נוסף על כך, בחוק הקיים אין שום מנגנון שמבטיח ייצוג משמעותי לנשים במסגרת האסיפה הבוחרת ונציגי יישובי יהודי ושומרון אינם חלק מהאסיפה הבוחרת, כך שאין בה ייצוג למפעל ההתיישבות."

הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ייצוג הציבור באסיפה הבוחרת), התשפב-2022