הכנסת העשרים
יוזמת: חברת הכנסתעליזה לביא
פ/960/20
הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרכב האסיפה הבוחרת), התשע"ה–2015
תיקון סעיף 8
1.
בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980[1], בסעיף 8 –
(1) בפסקה (1), במקום "25" יבוא "13";
(2) בפסקה (2), במקום "6" יבוא "4";
(3) בפסקה (3), במקום "4" יבוא "3";
(4) בפסקה (4), במקום "14" יבוא "13";
(5) במקום פסקה (6) יבוא:
"(6) 2 חברי ממשלה שתבחר הממשלה, לרבות סגני שרים, מתוכם לפחות אישה אחת;";
(6) בפסקה (7), בסופה יבוא "מתוכם לפחות 3 חברות הכנסת";
(7) בפסקה (8) במקום "אנשי ציבור" יבוא "נציגות ציבור";
(8) בסופו יבוא:
"(9) 8 נציגות ארגוני נשים שתמנה הממשלה, בהתייעצות עם ראש הרשות לקידום מעמד האישה, מקרב הארגונים והגופים הלא ממשלתיים כמשמעותם בסעיף 9(ב)(4) לחוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ח–1998[2], הפועלים בתחומים הנוגעים לתפקידי הרבנות;
(10) 8 טוענות רבניות או עורכות דין שימונו על ידי הממשלה, בהתייעצות עם לשכת עורכי הדין, כמשמעה בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961[3] עם שר המשפטים."
דברי הסבר
על פי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980 (להלן – החוק), הרבנים הראשיים לישראל נבחרים על ידי גוף המכונה "האסיפה הבוחרת" המורכב מ-150 נציגים, מתוכם 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור.
ואולם, גוף ציבורי זה, שהוא בעל תפקיד חשוב ומכריע בחייהם של אזרחיה היהודים של המדינה, נשים וגברים כאחד, אינו מאפשר ייצוג הולם לנשים בשל העובדה ש-80 המקומות המשוריינים לרבנים יכולים לכלול גברים בלבד ו-70 המקומות השמורים לנציגי הציבור מאוישים על פי רוב על ידי גברים בשל מיעוט הנשים המכהנות כראשות רשויות וכנבחרות ציבור. כך נוצרת הפליה מובנית של נשים בהרכב האסיפה.
הפליה זו צפה ועלתה ביתר שאת בשיח הציבורי בשנת 2013, ערב בחירת הרבנים הראשיים, שכן מ-150 חברי האסיפה הבוחרת בהרכבה דאז, הייתה אישה אחת בלבד, במינוי על פי חוק.
הצעה זו מבקשת לשנות את ההרכב הפנימי של 70 נציגי הציבור, לשריין בו מקומות לנשים ולהבטיח ייצוג מינימלי של לפחות 20% נשים מ-150 חברי הגוף הבוחר. דרך זו תאפשר למלא את החובה לקיים מאמץ למען ייצוג הולם לנשים, כפי שהורה בית המשפט העליון פעמים רבות.
מוצע לערוך הקבלה בין מספר ראשי הערים והמועצות המקומיות הגדולות לבין מספר ראשי המועצות הדתיות שפועלות בהן, להבטיח את ייצוגן של חברות הממשלה, חברות הכנסת ונציגות ציבור בגוף הבוחר ולהוסיף נציגות מארגוני נשים וטוענות רבניות או עורכות דין כדי להבטיח באופן מובהק, בגוף החוק, את ייצוגן של נשים ואת מניעת הדרתן מתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לזהות הרב הראשי שייבחר.
הצעת החוק נוסחה בסיוע "אמונה- תנועת האשה הדתית לאומית".
[1] ס"ח התש"ם, עמ' 90.
[2] ס"ח התשנ"ח, עמ' 171.
[3] ס"ח התשכ"א, עמ' 178.
