הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרחבת האסיפה הבוחרת) נפלה בקריאה טרומית ברוב של 46 מתנגדים.

היום, רביעי 28.10.2020 עלתה להצבעה במליאה הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרחבת האסיפה הבוחרת), התש"ף–2020 של ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו).

הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק הרבנות הראשית, כך שמספר הנציגים באסיפה הבוחרת יגדל ל-220 נציגים, כמחציתם נציגי ציבור וכמחציתם מתוך הממסד הדתי, יישמר בו ייצוג הולם של נשים, רבנים ציוניים, נציגי יישובי יהודה ושומרון והקיבוצים הדתיים, חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, רב המשטרה ועוד. בנוסף, מוצע כי תינתן נציגות לרבנים שעלו לישראל בבגרותם ומכירים את קהילות העם היהודי בתפוצות וכן יצורפו לאסיפה ראשי ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית שישמיעו את קולם של יהודי התפוצות

הצעת החוק נפלה בקריאה טרומית ברוב של 46 מתנגדים אל מול 25 תומכים.

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הציגה את הצעת החוק ואמרה:

"בשבועות האחרונים אני וחברי סיעתי מעלים כאן הצעות חוק, שעל פניהן לא קשורות למשבר הקורונה, אבל המשבר החמור הזה הציף אותן. הצעות החוק באות לתקן עוול מתמשך, תודות לשליטת המפלגות החרדיות על כל שירותי הדת בישראל. משבר הקורונה חשף לנו את השסע והפילוג שיש בעם, אבל משבר זה דווקא גם הזדמנות, הזדמנות לעשות שינוי. אם אנחנו רוצים לאחד את השבר, אנחנו חייבים לעשות שינויים. אחדות באה מכבוד, מהערכה, מקבלה של האחר. החרדים הם לא אויבים, וכך גם החילוניים. הבעיה היא שהרבנות הראשית כבר מזמן לא מייצגת את העם. היא מדברת בשפה משלה, וחלק גדול מהעם לא מתחבר אליה. בסקר שנערך לפני ארבע שנים, יותר מ-70% מהציבור הישראלי חושב שהרבנות הראשית מרחיקה אנשים מהיהדות. בסקר שנערך לפני חצי שנה, רק 14% מהציבור היהודי בישראל סבור שמוסד הרבנות הוא חיוני ומתפקד. רק 14%. הרבנות הראשית לקחה מונופול על היהדות ומכתיבה לרוב, שכלל לא מיוצג שם, את הדעות שלה. איפה הנציגות של הציונות הדתית? היה פה אלוף בצה"ל איפשהו, שאוהב לדבר על זה. איפה הנציגות של הציונות הדתית ברבנות הראשית? איפה רבני יהודה ושומרון? איפה רבני יוצאי חבר העמים? איפה הנשים, אדוני היושב-ראש? אנחנו פה, 50% מהאוכלוסייה. פשוט הקמתם לעצמכם חונטה שמייצגת בעיקר את עצמכם, תוך כדי שאתם מתעלמים מהעם. קחו לדוגמה את היופי של הציונות הדתית. אחד הסקטורים שהכי תורמים ותרמו למדינת ישראל. אנשים שפועלים לחבר ולאחד; כמו מרים פרץ, כמו הרב שלמה ריסקין, כמו הרב דוד סתיו. ואם כבר מדברים על הרב סתיו, אדוני היושב-ראש, האם אתה יודע שכאשר הרב סתיו התמודד לרבנות הראשית, מי שסיכל את המועמדות שלו לבחירות הייתה סיעת הבית היהודי של בנט ושקד? רק כדי לא להסתכסך עם החרדים ועם הממסד החרדי. עוד כמה הישגים של בנט ושקד במשרד לענייני דת ובמשרד המשפטים בין 2015-2013: בנט מנע במו ידיו מינוי רב ראשי ציוני. בנט כמעט ולא הצליח למנות רבני ערים מהציונות הדתית, למעט הרב שטרן בירושלים. בנט לא עשה שינוי במועצות הדתיות. בתקופתו השאיר את העסקנים החרדים הוותיקים במקומותיהם כאחראיים על המועצות הדתיות. מבקר המדינה כותב על זה בהרחבה בדוח ב-2018. איילת שקד, כיו"ר סיעת הבית יהודי, ב-2013 הטילה וטו על הצעת חוק לתיקון הגוף הבוחר של הרבנות הראשית, מה שהביא לבחירה של הרבנים החרדיים. איילת שקד כשרת המשפטים בבית היהודי בראשות בנט ב-2015 – איפה שר המשפטים, אולי עדיין אפשר לתקן את זה – הסכימו שמערכת בית הדין הרבני תהיה כפופה למשרד הדתות, שבידי ש"ס, ולא למשרד המשפטים. רק לפני יומיים דחה השר לשירותי דת – שיהיה בריא ושיעבור את זה בשלום – יעקב אביטן מש"ס, את המלצת נציב התלונות על השופטים לסיים את הכהונה של הרב הראשי יצחק יוסף בעקבות אמירתו נגד מערכת המשפט. איזה פלא, גם אז וגם עכשיו, משרד הדתות, ובתוכו בתי הדין הרבניים, בידיים של ש"ס. וכן, הגעתי לבצלאל סמוטריץ' – חבל שהוא לא פה, הוא היה יכול לענות לי, שהגיש הצעת חוק שמטרתה שרב צבאי ראשי בישראל יהיה כפוף לא לרמטכ"ל, אלא לרבנות הראשית. סמוטריץ' רצה שמי שינהל את הצבא תהיה הרבנות ולא הרמטכ"ל. זה היה בכנסת ה-20. מי שמעוניין, יכול להתעדכן. בעבר נבחרו לתפקיד הרבנים הראשיים פוסקי הלכה עם תפיסת עולם ציונית ואחריות ציבורית רחבה. רבנים ראשיים כמו הרב יצחק ניסים, רב ראשי כדוגמת הרב אונטרמן, שלחץ יד לנשים. היה דבר כזה, רחמנא ליצלן, והכול בסדר, העולם לא התהפך. ואפילו אריה דרעי, שלא ישמע, הרב אונטרמן חשב שצריך לבוא בגישה יותר מקלה ליוצאי ברית המועצות, לעולים, ולתת דגש לרוחניות ולקבלת האחר. אבל מאז בשנים האחרונות אנחנו עדים למגמת החמרה וניתוק, תוך כדי העדפות שיקולים פוליטיים באופן שפוגע במטרה שלשמה הוקמה הרבנות הראשית. הדוגמה הטובה ביותר לניתוק וריחוק היא ההתבטאות הקשה של רב ראשי בישראל נגד יוצאי ברית המועצות" גויים גמורים, שונאי יהדות, ועוד כמה פנינים. ב-2016 אותו רב ראשי, יצחק יוסף, בהתבטאות איומה נוספת – תשמעי גברתי השרה, את היית בצבא. הוא אמר שמקומך בצבא זה רק לכבס ולבשל. רב ראשי בישראל על שירות נשים בצה"ל. אז מירי רגב הוכיחה שהיא יכולה לעשות משהו אחר. אדוני הרב, לפני כמה ימים מונתה אישה לסגנית מפקד טייסת. מתי אתה, אדוני הרב, הטסת לאחרונה מטוס F-35? אם כן, תעדכן אותנו. גם רבה של צפת, הרב שלמה אליהו, התבטא בחריפות נגד שירותי נשים בצה"ל, ועל כך עמד לדין משמעתי. ככה זה שנוצר ניתוק עמוק בין הרבנים הראשיים, רבני ערים והעם. הגיע הזמן להחזיר את הרבנות הראשית לישראל, לכל הציבור בישראל. הצעת החוק הזו מבקשת ליצור מגוון דעות במועצת הרבנות הראשית. מועצת הרבנות הראשית מונה עד 17 חברים – שני הרבנים הראשיים, ארבעה רבנים של הערים הגדולות, רב ראשי צבאי ועוד עשרה רבנים נבחרים. מכל 17 נציגים במועצה, רק רבה של ירושלים, אריאל שטרן, הוא כמו שאפשר להגדיר נציג הציונות הדתית. לעומת זאת, יש הרבה מאוד נציגי ש"ס במועצה, כולל רבה של העיר באר שבע, הרב יהודה דרעי, שבמקרה הוא אח של אריה דרעי. וזו לא הדוגמה היחידה. איך אומרים אצלנו? הכול נשאר במשפחה. מי שרוצה, מוזמן לקרוא את דוח מבקר המדינה מ-2018. ההצעה מבקשת להוסיף לאספה הבוחרת נשים, לא עלינו, שמהוות 50% מהאוכלוסייה במדינת ישראל. הצעת החוק מבקשת להוסיף נציגים של כיפות סרוגות, נציגי יהודה ושומרון וקיבוצים דתיים. לא פחות חשוב, בשבוע שבו אנחנו מציינים את יום העלייה, להוסיף נציגי רבנים ממדינות חבר העמים, שמכירים את הקהילות לא פחות טוב מהרבנים הראשיים בישראל. חייבים להפריד את הדת מהפוליטיקה, אבל כשזה קשור לבנט, שקד, גנץ, ניסנקורן, הבטחות זה נכון לשעתו. כשצריך באמת לשנות, כשצריך להראות לציבור הישראלי שיש נבחרי ציבור שאכפת להם מחיי היום-יום של האזרחים, הם פשוט בורחים. אז חברי הכנסת היקרים, אני וחברי סיעתי לא נוותר. אנחנו נמשיך להביא הצעות חוק שיביאו להפרדת הדת מהפוליטיקה ויחזירו את השפיות לעם ישראל. נמשיך להביא הצעות חוק שסוף כל סוף יגרמו לרבנות הראשית להכיל ולקבל יהודי, גם אם הוא לא בדיוק כמוהם. אנחנו נמשיך להילחם עד אשר תתקיים כאן אמרה כל כך פשוטה וחשובה: בואו נחיה וניתן לחיות".

ח"כ יצחק כהן שר הבינוי ושר במשרד האוצר (ש"ס) הציג את עמדת הממשלה ואמר:

"אדוני היושב-ראש, גם מרגש אותי שחברים מישראל ביתנו דואגים לסידורי הדת ולמועצת הרבנות הראשית. זה מרגש, אל תגיד. על כל פנים, החוק כיום מסדיר בין היתר את אופן בחירתם של הרבנים הראשיים לישראל ושל מועצת הרבנות הראשית באמצעות אסיפה בוחרת המונה 150 איש, אשר הרכבה קבוע בחוק, כפי שקבע מר"ן הרב קוק, זכר צדיק קדוש לברכה, עוד בהקמת הרבנות הראשית. האסיפה הבוחרת מורכבת מ-80 רבנים, 70 אנשי ציבור, ומיוצג בה מגוון רחב של בעלי תפקידים, גופים שונים, ובכלל  זה רבנים מקרב המערכת הרבנית המוסדית על סוגיה השונים, נציגי השלטון המקומי, נציגי השלטון המרכזי, מהרשות המחוקקת והמבצעת – השלטון המקומי כבר אמרנו –  לרבות ראשי רשויות מהמגזר העירוני והמגזר ההתיישבותי, דיינים מקרב בתי הדין הרבניים, ועוד. בנוסף, מורכבת האסיפה הבוחרת ממכסת אנשי ציבור המתמנים על ידי השר, בהתייעצות עם הרבנים הראשיים ובאישור הממשלה. מכסה זו מאפשרת להעניק ייצוג ראוי לנשים באסיפה הבוחרת. הרכב האסיפה הבוחרת משקף איזון עדין ומורכב בין מגוון האוכלוסיות, עדות, אינטרסים וגופים הנוגעים לעניין, ומביא לידי ביטוי את היותה של הרבנות הראשית לישראל המוסד הממלכתי-רבני העליון במדינת ישראל שנועד לשרת את כלל שדרות הציבור. בנסיבות אלה, אין כל הצדקה לשנות את ההרכב הקבוע בחוק. משכך, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לדחות את הצעת החוק הזו, שהיא באה כנראה לא לדאוג לרבנות הראשית ולא להרכב מועצת הרבנות הראשית. על כל פנים, אני חושב שהצעות חוק שבאות מזוויות כאלה ובאות לנגח, הן לא באות לשפר, הן באות לפלג, הן באות לתקוף באופן קבוע – מעניין, קבוצה קבועה תוקפת באופן קבוע כל מה שקשור לדת, כל מה שקשור ליהדות, כל מה שקשור לחרדים".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) השיבה לדבריו ואמרה:

"אדוני השר, הצעת החוק בדיוק דיברה על זה. מזמן הפכנו מדינה אחת לשני עמים. היהדות, היא לא שייכת לזרם כזה או אחר, היהדות שייכת לכולם, וגם לציונות הדתית שלא מיוצגת עכשיו ברבנות הראשית, בכלל לא. אתם טובים כדי להילחם, כדי ללמד, ושם אתם סוג ב', כי שם זה חונטה של ליצמן ושל דרעי, הם הפכו את זה לנחלת הכלל, לנחלה שלהם".

שינוי גודל גופנים