הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ייצוג הולם לנשים בהרכב האסיפה הבוחרת), של ח"כ תהלה פרידמן

היום, שני 24.8.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ייצוג הולם לנשים בהרכב האסיפה הבוחרת), התש"ף–2020 של ח"כ תהלה פרידמן (כחול לבן).

הצעת החוק מבקשת לשריין ייצוג לנשים בקרב 70 נבחרי הציבור אשר משלימים את הרכב האסיפה הבוחרת, זאת מבלי לשנות את התפקידים המרכיבים את האסיפה הבוחרת, את גודל ההרכב או את היחס בין מספר הרבנים למספר נציגי הציבור. כך יעמוד ייצוגן של נשים על 46.67% – מה שיבטיח ייצוג הולם לנשים במסגרת גוף זה.

 

הכנסת העשרים ושלוש

 

יוזמים:      חברי הכנסת         תהלה פרידמן
                                          עודד פורר
                                          מיקי חיימוביץ'
                                          מיכל וונש
                                          עינב קאבלה
                                          קרן ברק
                                          שרן מרים השכל
                                          חוה אתי עטייה
                                          יוליה מלינובסקי קונין
                                          יבגני סובה
                                          תמר זנדברג
                                           מרב מיכאלי

______________________________________________

 

פ/2011/23

הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ייצוג הולם לנשים בהרכב האסיפה הבוחרת),
התש"ף–2020

 

תיקון סעיף 8 1. בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 8 יבוא –
    (1)      בפסקה (1), בסופה יבוא "כולן נשים, ואם אין עשרים וחמשה ראשי ערים שהן נשים – ימונו מתוך סגני ראשי הערים הגדולות או מתוך חברי המועצות שהן נשים החל מהעיר הגדולה ביותר; בעיר בה מכהנים יותר מסגן ראש עיר אחד שהיא אישה או יותר מחבר מועצה אחד שהיא אישה, יבחר ראש העיר את סגן ראש העיר או חבר המועצה שתמונה;";
    (2)      בפסקה (2), בסופה יבוא "כולן נשים, ואם אין ששה ראשי מועצות מקומיות שהן נשים – ימונו מתוך סגני ראשי המועצות המקומיות הגדולות או מתוך חברי המועצות שהן נשים החל מהמועצה המקומית הגדולה ביותר; במועצה מקומית בה מכהנים יותר מסגן ראש מועצה מקומית אחד שהיא אישה או יותר מחבר מועצה אחד שהיא אישה, יבחר ראש המועצה המקומית את סגן ראש המועצה המקומית או חבר המועצה שתמונה;";
    (3)      בפסקה (3), בסופה יבוא "כולן נשים, ואם אין ארבעה ראשי מועצות אזוריות שהן נשים – ימונו מתוך סגני ראשי המועצות האזוריות הגדולות או מתוך חברי המועצות שהן נשים החל מהמועצה האזורית הגדולה ביותר; במועצה אזורית בה מכהנים יותר מסגן ראש מועצה אזורית אחד שהיא אישה או יותר מחבר מועצה אחד שהיא אישה, יבחר ראש המועצה האזורית את סגן ראש המועצה האזורית או חבר המועצה שתמונה;";
    (4)      בפסקה (4), במקום "ראשי" יבוא "חברי" ובסופה יבוא "כולן נשים; במועצה בה מכהן יותר מחבר מועצה אחד שהיא אישה, תבחר המועצה את חבר המועצה שהיא אישה שתמונה;";
    (5       בפסקה (5), במקום "ראשי" יבוא "חברי" ובסופה יבוא "כולן נשים; במועצה בה מכהן יותר מחבר מועצה אחד שהיא אישה, תבחר המועצה את חבר המועצה שהיא אישה שתמונה;";
    (6)      בפסקה (6), בסופה יבוא "כולן נשים;";
    (7)      בפסקה (7), בסופה יבוא "כולן נשים;";
    (8)      בפסקה (8), בסופה יבוא "כולן נשים;".
תיקון סעיף 11 2. בסעיף 11(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ובלבד שבהרכב הוועדה יינתן ביטוי הולם לבני שני המינים".

דברי הסבר

על פי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980 (להלן – החוק), הרבנים הראשיים לישראל ומועצת הרבנות הראשית נבחרים על ידי גוף המכונה "האסיפה הבוחרת", המורכב מ-150 נציגים, מתוכם 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור.

מחוקקי החוק המקורי בשנת 1979 שאפו כי הגוף הבוחר של מועצת הרבנות והרבנים הראשיים, כגוף בעל תפקיד חשוב ומכריע בחייהם של אזרחיה היהודים של המדינה, נשים וגברים כאחד, יקבל את אמון הציבור וייצג את רוב האוכלוסייה היהודית בישראל. ואולם, גוף ציבורי זה אינו מאפשר ייצוג הולם לנשים, בשל העובדה שב-80 המקומות המשוריינים לרבנים יכולים להתמנות גברים בלבד, וגם-70 המקומות השמורים לנציגי הציבור מאוישים על פי רוב על ידי גברים, נוכח מיעוט הנשים המכהנות כראשות רשויות וכנבחרות ציבור. כך נוצר מצב בו נשים אינן יכולות לכהן כרבניות ראשיות או כחברות מועצת הרבנות הראשית, וכן הן מיוצגות ייצוג חסר בהרכב הבוחר לתפקידים אלה.

בשנת 2000 תוקן חוק שיווי זכויות האישה התשי"א–1951, והתווסף לחוק סעיף הקובע חובת ייצוג הולם לנשים בגופים ציבוריים. החוק לא קבע מהו השיעור המינימלי הנדרש בכדי לעמוד בדרישת הייצוג ההולם, ובמשך השנים הרשויות נתנו לביטוי "ייצוג הולם" משמעויות שונות. בשנת 2013 תוקן חוק הדיינים התשט"ו–1955 כך ששורינו 4 מקומות לנשים בוועדה לבחירת דיינים – ייצוג מינימלי של 36% נשים. בעקבות עתירה שהגישה תנועת נאמני תורה ועבודה, בשנת 2014 תוקנו תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשס"ז–2007 כך שבאסיפה הבוחרת את רבני הערים יהיה ייצוג של לפחות 31% נשים. בשנת 2017 בעקבות הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, יצא חוזר מנכ"ל המשרד לשירותי דת מספר ע"ז אשר קבע ייצוג מינימאלי לנשים במועצות הדתיות, בין 20% ל-33% לפחות.

מכיוון שנשים כאמור לא יכולות להתמנות לתפקידים הנבחרים על ידי האסיפה הבוחרת הקבועה בחוק, ומכיוון שהגוף מונה 150 חברים אשר מתוכם 80 הם רבנים שגם הם גברים, מוצע לשריין ייצוג לנשים בקרב 70 נבחרי הציבור אשר משלימים את הרכב האסיפה הבוחרת, זאת מבלי לשנות את התפקידים המרכיבים את האסיפה הבוחרת, את גודל ההרכב או את היחס בין מספר הרבנים למספר נציגי הציבור. כך יעמוד ייצוגן של נשים על 46.67% – מה שיבטיח ייצוג הולם לנשים במסגרת גוף זה. מטרת הצעת החוק להגביר את אמון הציבור, ובפרט את אמון ציבור הנשים במערכות שירותי הדת המושפעות מאוד מזהותם של הרבנים הראשיים ושל חברי מועצת הרבנות הראשית.

הצעת החוק נוסחה בסיוע תנועת נאמני תורה ועבודה.

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ד' באלול התש"ף – 24.8.20