הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – סמכות בענייני גיור), של ח"כ עודד פורר

היום, שני 10.8.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – סמכות בענייני גיור), התש"ף–2020 של ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו).

הצעת החוק מבקשת לעגן בחקיקה  את סמכותם של הרבנות הראשית לישראל ובתי הדין הרבניים לענייני הגיור.

 

הכנסת העשרים ושלוש

 

יוזמים:      חברי הכנסת         עודד פורר
                                          יבגני סובה
                                          אלי אבידר
                                          יוליה מלינובסקי קונין
                                          אלכס קושניר

 

______________________________________________

פ/1802/23

 

הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – סמכות בענייני גיור), התש"ף–2020

תיקון סעיף 2 1. בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980[1] (להלן – החוק), בסעיף 2, אחרי פסקה (6) יבוא:
    "(6א)  אחריות לנושא הגיור בישראל;
    (6ב)    הסמכת רבני עיר ומועצות מקומיות לעסוק בענייני גיור;
    (6ג)     הסמכת רבנים לשמש כחברי בתי דין לגיור;
    (6ד)    הקמת בתי דין רבניים מיוחדים לענייני גיור;
    (6ה)    הסמכת בתי דין רבניים על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 לעסוק בענייני גיור."
הוספת סעיף 23א 2. אחרי סעיף 23 לחוק, יבוא:
    "סמכות בענייני גיור 23א. (א) (1)      רב עיר או מועצה מקומית המכהן בפועל, או מי שכיהן כרב עיר או מועצה מקומית, וכהונתו לא הופסקה בשל עבירה או קלון (להלן – רב עיר), יהיה רשאי לעסוק בגיור ולהקים בית דין מיוחד שיעסוק בענייני גיור, אם הוא וחברי בית הדין, קיבלו הסמכה לכך ממועצת הרבנות הראשית (להלן – בית הדין המיוחד).
          (2)      מועצת הרבנות הראשית תסמיך רבנים כאמור בפסקה (1) לפי פנייה של רב עיר לקבלת הסמכה בעבורו ובעבור חברי בית הדין המיוחד.
            (ב)      בית הדין המיוחד יהיה מוסמך לדון בענייני גיור, לרבות עריכתו של גיור, אישור גיור והכרה בו, והכל לצורך מתן נפקות על פי כל דין ולתת תעודות על אלו.
            (ג)       פסק דין של בית דין מיוחד המאשר עריכת גיור, אישור גיור או הכרה בגיור ישמש ראייה מוחלטת ליהדותו של נושא התעודה בפני כל גורם ולצורך כל עניין.
            (ד)      בית דין מיוחד לגיור יהיה רשאי לגייר, לאשר גיור ולהכיר בגיור של כל מי שנמצא כדין כאזרח או תושב ארעי בתחומי מדינת ישראל, לרבות יהודה והשומרון, בלי להתחשב במקום מגוריו של המבקש.
            (ה) (1)      לא יהיה תוקף לביטולו של גיור שנעשה על ידי בית דין מיוחד, אלא אם כן החליט בית הדין המיוחד שגייר או שאישר את הגיור או הכיר בו על ביטולו של הגיור.
              (2)      התעוררה שאלת תוקפו של גיור בפני בית דין רבני, או בית משפט אחר בישראל, יעביר את ההכרעה, בנושא הגיור, לבית הדין המיוחד, שבפניו נעשה הגיור והוא יכריע בדבר כאמור בפסקה (1).
              (3)      התפזר בית הדין הרבני המיוחד או חדלו לפחות שניים מחבריו מלשמש כחברים בבית הדין המיוחד, תועבר השאלה להרכב מיוחד מקרב מי שמכהנים בבתי הדין המיוחדים לגיור, שייקבע בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול, שיישב בראש ההרכב.
            (ו)       חבר בית דין מיוחד שהוא רשם נישואין מוסמך יהיה מוסמך לטפל ברישום נישואין ועריכת נישואין, של בני זוג אשר אחד מהם לפחות התגייר בבית דין מיוחד, יהא מקום מגוריהם אשר יהא."

 

דברי הסבר

הרבנות הראשית לישראל עוסקת מאז ומתמיד בענייני גיור, בין באמצעות בתי הדין המיוחדים לגיור ובין באמצעות בתי הדין הרבניים הרגילים. מוצע לעגן בחקיקה זו את סמכותם של הרבנות הראשית לישראל ובתי הדין הרבניים לענייני הגיור. בדרך זו, הפרקטיקה הנהוגה, זה שנות דור ודור לעניין גיורים בבתי הדין המיוחדים והרגילים, המעוגנת בסטטוס קוו בענייני דת ומדינה, תהיה מפורשת בחוק. כן מסדירה הצעת חוק זו את סוגיית הגיור על ידי בתי דין מיוחדים, המוקמים על ידי רבני עיר.

כשירותם של רבני עיר ומועצות מקומיות לכהן כחברי בית דין מיוחד לגיור תוסדר במסגרת הכללים שייקבעו על ידי מועצת הרבנות הראשית.

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/4677/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/1241/22).

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ' באב התש"ף – 10.8.20

 

שינוי גודל גופנים