הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרחבת האסיפה הבוחרת), של ח"כ יוליה מלינובסקי.

היום, שני 8.6.2020 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרחבת האסיפה הבוחרת), התש"ף–2020 של ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו).

הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק הרבנות הראשית, כך שמספר הנציגים באסיפה הבוחרת יגדל ל-220 נציגים, כמחציתם נציגי ציבור וכמחציתם מתוך הממסד הדתי, יישמר בו ייצוג הולם של נשים, רבנים ציוניים, נציגי יישובי יהודה ושומרון והקיבוצים הדתיים, חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, רב המשטרה ועוד. בנוסף, מוצע כי תינתן נציגות לרבנים שעלו לישראל בבגרותם ומכירים את קהילות העם היהודי בתפוצות וכן יצורפו לאסיפה ראשי ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית שישמיעו את קולם של יהודי התפוצות.

מספר פנימי: 2087066

הכנסת העשרים ושלוש

 

יוזמים:     חברי הכנסת         יוליה מלינובסקי קונין
עודד פורר
יבגני סובה
אלי אבידר
חמד עמאר
אלכס קושניר

______________________________________________

פ/1109/23

 

הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרחבת האסיפה הבוחרת), התש"ף–2020

תיקון סעיף 1 1. בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי "בחוק זה–" יבוא:
    ""אזור" – כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק;"
תיקון סעיף 5 2. בסעיף 5 לחוק העיקרי –
    (1)      בסעיף קטן (א)(2), לפני "או שהמועצה קבעה שהוא גדול בתורה" יבוא "או שהוא מכהן לפחות 5 שנים כרב אזורי או רב יישוב, כהגדרתם בסעיף 7, או שהוא מכהן לפחות 5 שנים כראש ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן בסעיפים 22א, 22ב או 26ב לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986[2] (להלן – חוק שירות ביטחון)";
    (2)      בסעיף קטן (ב)(2), לפני "או שהמועצה קבעה שהוא גדול בתורה" יבוא "או שהוא מכהן לפחות 5 שנים כרב אזורי או רב יישוב, כהגדרתם בסעיף 7, או שהוא מכהן לפחות 5 שנים כראש ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן בסעיפים 22א, 22ב או 26ב לחוק שירות ביטחון".
תיקון סעיף 6 3. בסעיף 6 לחוק העיקרי –
    (1)          במקום סעיף קטן (א) יבוא:
      "(א)    האסיפה הבוחרת תהיה בת 220 חברים, מהם 115 רבנים ו-105 נציגי ציבור";  
    (2)          בסעיף קטן (ב), במקום "מ-80" יבוא "מ-115".
תיקון סעיף 7 4. בסעיף 7 לחוק העיקרי –

(1)          במקום פסקה (2) יבוא:

 
      "(2)    15 רבני עיר אחד מכל אחת מ-15 המועצות המקומיות הגדולות ו-2 רבני עיר אחד מכל אחת משתי המועצות המקומיות הגדולות באזור;"  
    (2)      במקום פסקה (4) יבוא:  
      "(4)    10 רבני מושבים אחד מכל אחד מ-10 המושבים הגדולים שבהם מכהן רב, ו-10 רבני קיבוצים אחד מכל אחד מ-10 הקיבוצים הגדולים שבהם מכהן רב;  
      (4א)    3 רבני יישוב אחד מכל אחת מ-3 המועצות האזוריות הגדולות באזור; "רב יישוב" – רב של מושב, קיבוץ או יישוב אחר שאינו רשות מקומית שנבחר או נתמנה באישור השר;"  
    (3)      במקום פסקה (5) יבוא:  
      "(5)    10 רבנים, שמורשים לסדר נישואים כדין תורה לפי פקודת הנישואין והגירושין (רישום)[3], שעלו למדינת ישראל לראשונה לאחר גיל 18, שימנה יושב ראש הסוכנות היהודית לארץ ישראל;";  
    (4)      בפסקה (8), במקום "שימנו הרבנים הראשיים לישראל, בהתייעצות עם השר ובאישור הממשלה" יבוא "שימנה השר";  
    (5)      בסופו יבוא:    
      "(9)    10 ראשי ישיבות ההסדר הגדולות לפי מספר תלמידי הישיבה; "ישיבת הסדר" – כהגדרתה בסעיף 22א לחוק שירות ביטחון;  
      (10)    רב משטרת ישראל."  
תיקון סעיף 8 5.   בסעיף 8 לחוק העיקרי –  
    (1)      בפסקה (1), בסופה יבוא "מתוכם לפחות שתיים עשרה נשים, ואם אין שתיים עשרה נשים מבין ראשי הערים הגדולות – ימונו נשים מתוך סגני ראשי הערים הגדולות, החל מהעיר הגדולה ביותר ועד שתהיינה לפחות שתים עשרה נשים; בעיר שבה מכהנת יותר מסגנית ראש עיר אחת, יבחר ראש העיר את סגנית ראש העיר שתמונה;"  
    (2)      בפסקה (2), בסופה יבוא "מתוכם לפחות שלוש נשים, ואם אין שלוש נשים מבין ראשי המועצות המקומיות הגדולות – ימונו נשים מתוך סגני ראשי המועצות המקומיות הגדולות, החל מהמועצה המקומית הגדולה ביותר ועד שתהיינה לפחות שלוש נשים; במועצה מקומית שבה מכהנת יותר מסגנית ראש מועצה מקומית אחת, יבחר ראש המועצה המקומית את סגנית ראש המועצה המקומית שתמונה;"  
    (3)      בפסקה (3), בסופה יבוא "מתוכם לפחות שתי נשים, ואם אין שתי נשים מבין ראשי המועצות האזוריות הגדולות – ימונו נשים מתוך סגני ראשי המועצות האזוריות הגדולות, החל מהמועצה אזורית הגדולה ביותר ועד שתהיינה לפחות שתי נשים; במועצה אזורית שבה מכהנת יותר מסגנית ראש מועצה אזורית אחת, יבחר ראש המועצה האזורית את סגנית ראש המועצה האזורית שתמונה;"  
    (4)      בפסקה (4), בסופה יבוא "מתוכם לפחות עשר נשים, ואם אין עשר נשים מבין ראשי המועצות הדתיות – ימונו נשים מתוך כלל חברי המועצה, החל מהמועצה הגדולה ביותר ועד שתהיינה לפחות עשר נשים; במועצה שבה מכהנת יותר מחברת מועצה אחת, תבחר המועצה את חברת המועצה שתמונה;"  
    (5)      בפסקה (5), "מתוכם לפחות שתי נשים, ואם אין שתי נשים מבין ראשי המועצות הדתיות – ימונו נשים מתוך כלל חברי המועצה, החל מהמועצה הגדולה ביותר ועד שתהיינה לפחות שתי נשים; במועצה שבה מכהנת יותר מחברת מועצה אחת, תבחר המועצה את חברת המועצה שתמונה;"  
    (6)      בפסקה (6), במקום "2" יבוא "4", ובסופה יבוא "מתוכם לפחות שתי נשים".  
    (7)      במקום פסקה (7) יבוא:  
      "(7) 6 חברי הכנסת מסיעות הקואליציה, שתבחר הכנסת או ועדה מוועדותיה שהסמיכה לכך, מתוכם לפחות שלוש נשים;  
      (7א) 6 חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, שתבחר הכנסת או ועדה מוועדותיה שהסמיכה לכך, מתוכם לפחות שלוש נשים;"  
    (8)      בפסקה (8), במקום הסיפה החל במילה "השר" יבוא "שר המשפטים, כולן נשים;"  
    (9)      בסופו יבוא:  
      "(9)    10 אנשי ציבור שימנה השר לשוויון חברתי, כולן נשים;"  
      (10)    10 טוענים רבניים או עורכי דין, מתוכם לפחות חמש נשים, שימונו על ידי יושב ראש לשכת עורכי הדין בהתייעצות עם יושב ראש לשכת הטוענים הרבניים;"  
      (11)    5 ראשי מדרשות תורניות שהן נשים; "מדרשה תורנית" – מוסד ללימודים תורניים לבנות כמשמעותו בסעיף 252(ג1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995[4];"  
      (12)    יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית ויושב ראש הסוכנות היהודית לארץ ישראל."  
תיקון סעיף 11 6. בסעיף 11(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ובלבד שבהרכב הוועדה יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים."  
תיקון סעיף 15 7. בסעיף 15 לחוק העיקרי –  
    (2)          בסעיף קטן (ג) לפני "המועמדים שקיבלו" יבוא "לענין סעיף קטן (ב)";  
    (3)          אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:  
      "(ג1)   לעניין סעיף קטן (א), המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר, ובלבד שקיבלו לפחות 40% מהקולות – הם הנבחרים; קיבלו שני מועמדים או יותר מספר קולות שווה, או שקיבל המועמד המוביל פחות מ-40% מסך הקולות, תצביע האסיפה הבוחרת על אותם מועמדים בהצבעות נוספות עד להכרעה ביניהם."  

דברי הסבר

תפקידה של הרבנות הראשית לישראל הוא לתת שירותי דת יהודיים, להוות הגוף הממלכתי שמייצג את הדת היהודית ולאפשר קירוב בין מסורת ישראל לבין החברה הישראלית. בכדי לממש את מטרתה, על הרבנות הראשית להיות מחוברת לכלל חלקי החברה הישראלית ולהיות מייצגת נאמנה שלה. במשך השנים, נבחרו לתפקיד הרבנים הראשיים פוסקי הלכה עם תפיסת עולם ציונית ואחריות ציבורית רחבה, שיוכלו לפסוק הלכה ברוח ממלכתית ולתת מענה הלכתי לאתגרי החברה הישראלית. בשנים האחרונות אנו עדים למגמת החמרה וניתוק, תוך העדפת שיקולים פוליטיים, באופן שפוגע במטרה שלשמה הוקמה הרבנות הראשית. אמון הציבור ברבנות הראשית נמצא בשפל חסר תקדים, כאשר סקרים מלמדים כי כ-80% מהציבור היהודי בישראל איננו נותן בה את אמונו.

בראש הרבנות הראשית עומדים שני הרבנים הראשיים לישראל, ומועצת הרבנות הראשית לישראל שמתווה את מדיניות הרבנות הראשית בסוגיות רבות הנוגעות לשירותי הדת היהודים. לפגיעה במעמד הרבנות הראשית יש קשר הדוק לאופן מינויים. הרבנים הראשיים ו-10 רבנים מתוך המועצה ממונים על ידי אסיפה בוחרת, המורכבת מ-80 רבנים ו-70 נציגי ציבור, כמפורט בסעיפים 6-8 לחוק. מטרתו של הליך מעין-דמוקרטי זה הוא להבטיח כי הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית יהיו מקובלים על הציבור.

אולם, במצב החוקי הקיים, הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית, אינם מייצגים את כלל הציבור היהודי בישראל. ראשית, האסיפה הבוחרת, שמטרתה להבטיח ייצוג של כלל הציבור, מורכבת בעיקר מנציגים של הרבנות הראשית, כך שבפועל מדובר בגוף ציבורי שבוחר את עצמו על ידי נציגיו בזמן שקולו של הציבור בהליך הבחירה קטן. עד לשנת 2004 עשרה מבין הרבנים שמרכיבים את האסיפה הבוחרת מונו על ידי השר לשירותי דת, אך תיקון לחוק שעבר בלחץ הרבנות הראשית בשנה זו קבע כי מינוי זה יעבור לסמכות הרבנים הראשיים, ובכך הפך את מרבית הנציגים באסיפה הבוחרת לעושי דברם של הרבנים הראשיים. נוסף על כך, בחוק הקיים אין שום מנגנון שמבטיח ייצוג משמעותי לנשים במסגרת האסיפה הבוחרת.

שנית, על אף שהרבנות הראשית היא מוסד רשמי של מדינת ישראל, ישנה העדפה ברורה למינוי רבנים שאינם ציוניים לתפקידים אלו. הרבנים החברים באסיפה הבוחרת הם רבני עיר נותני שירות, בזמן שמרבית הרבנים המובילים בציונות הדתית בחרו באפיק של חינוך תלמידי ישיבות הסדר ציוניות, שמשלבות לימוד תורה עם שירות צבאי. כמו כן, נציגי יישובי יהודה ושומרון אינם חלק מהאסיפה הבוחרת, כך שאין בה ייצוג לציבור הלוקח חלק במפעל ההתיישבות.

משום כך, מבקשת הצעת חוק זו לתקן את חוק הרבנות הראשית, כך שמספר הנציגים באסיפה הבוחרת יגדל ל-220 נציגים, כמחציתם נציגי ציבור וכמחציתם מתוך הממסד הדתי, יישמר בו ייצוג הולם של נשים, רבנים ציוניים, נציגי יישובי יהודה ושומרון והקיבוצים הדתיים, חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, רב המשטרה ועוד. בנוסף, מוצע כי תינתן נציגות לרבנים שעלו לישראל בבגרותם ומכירים את קהילות העם היהודי בתפוצות וכן יצורפו לאסיפה ראשי ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית שישמיעו את קולם של יהודי התפוצות.

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ט"ז בסיוון התש"ף – 8.6.20

 

שינוי גודל גופנים