הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2020

מספר פנימי: 2086527

הכנסת העשרים ושלוש

 

יוזמת:        חברת הכנסת        מרב מיכאלי

______________________________________________

פ/363/23

הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2020

ביטול החוק 1. חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980[1] (להלן – החוק העיקרי) – בטל.
תחילה 2. תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (להלן – מועד התחילה).
הוראת מעבר 3. על אף הוראות סעיף 16 לחוק העיקרי, רב ראשי שכיהן ערב פרסומו של חוק זה, ימשיך לכהן עד מועד התחילה.

דברי הסבר

מאבקי הכוח בין הזרמים על ההרכב שימנה את הרב הראשי והמועמדים המוצעים למשרה, מעידים כאלף עדים כי עירוב כה בוטה של פוליטיקה ודת מבזה הן את הרבנים, הן את הפוליטיקאים והן את ערכיה של המסורת היהודית. על פי המסורת, הרב צריך לשאוב את סמכותו מקהילה הסומכת עליו ורואה בו מנהיגות רוחנית. רב אינו צריך להיות ממונה על ידי השלטון. שרותי הדת והפעילות החינוכית והדתית של הרב צריכים להתבסס על מודל קהילתי שבו הרב משרת את קהילתו ולא את המנגנון הפוליטי.

הרבנות הראשית לישראל הוקמה בימי המנדט הבריטי כדי לייצג את האינטרסים של העדה היהודית בפלשתינה-ארץ ישראל בפני המנדט. גם אם בימי הקמת המדינה היה הגיון בהמשך קיומה של רבנות ראשית אשר תתווה קווים יהודיים-ממלכתיים למדינת היהודים והיהודיות המתגבשת, הרי שהיום אין עוד הצדקה לקיומה.

לפיכך, מוצע לבטל את חוק הרבנות הראשית לישראל. לאחר ביטול מוסד הרבנות הראשית, צפוי לתפוס את מקומה של הרבנות הראשית המודל הקהילתי של רב קהילה.

עוד מוצע, כי מועד ביטול הרבנות הראשית יהיה שנה מיום פרסום החוק וכי עד למועד התחילה ימשיכו בכהונתם שני הרבנים הראשיים שכיהנו טרם מועד פרסום חוק זה.

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה, על שולחן הכנסת העשרים ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/1564/19; פ/1179/20; פ/1397/22).

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ב' באייר התש"ף – 26.4.20

 

[1] ס"ח התש"ם, עמ' 90.

שינוי גודל גופנים