הצעת חוק: הפקעת כספי הקידושין תמנע נשים עגונות

ההצעה, שהוגשה ע"י חברי הכנסת מטעם "הרשימה המשותפת"-  דב חנין, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין, עבדאללה אבו מערוף, עבד אל חכים חאג' יחיא וטלב אבו עראר, דנה באפשרות להקל את הליך הגירושין בעבור נשים ולמנוע את עגינותן. ההצעה מעוניינת לאפשר את הפקעת כספי הקידושין, בהם קידש הבעל את אישתו, לאחר שנה, וכך האישה לא תחשב מקודשת והנישואין יבוטלו.
מתוך דברי ההסבר לחוק:
"עמדת ההלכה בישראל היא כי הבעל הוא המגרש ואין רשות אחרת היכולה לבטל את הנישואין או להפסיקם. בכך מוענק לבעל כוח על פני אשתו. גם כשבית הדין פוסק שעל הבעל לגרש את אשתו, פעמים רבות אין הוא עושה זאת, והאישה נותרת בעגינותה."
"…לאור זאת מוצע להרחיב את החקיקה באופן שאם לא יעשה בית הדין שימוש בסמכות זו, תופעל הסמכות באופן אוטומטי לאחר פרק זמן של שנה."

הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הפקעת זכויות), התשע"ה–2015
הוספת סעיף 5א    1.    בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995 , אחרי סעיף 5 יבוא:

"הפקעת זכויות    5א. ציווה בית דין רבני בפסק דין סופי לכפות או לחייב איש לתת גט פיטורין לאשתו, כאמור                                           בסעיף 1, והגט לא ניתן כתום שנה מיום מתן הצו, יופקעו למפרע הזכויות בכסף, או בשווה כסף,                                שבו קידש הבעל את אשתו."

דברי הסבר
עמדת ההלכה בישראל היא כי הבעל הוא המגרש ואין רשות אחרת היכולה לבטל את הנישואין או להפסיקם. בכך מוענק לבעל כוח על פני אשתו. גם כשבית הדין פוסק שעל הבעל לגרש את אשתו, פעמים רבות אין הוא עושה זאת, והאישה נותרת בעגינותה.
נמצא כי אחת הדרכים לבטל את כוחו של הבעל היא לעשות שימוש בסמכות להפקיר את כסף הקידושין שבו קידש הבעל את אשתו. כך, לא תיחשב האישה מקודשת עוד והנישואין יפקעו. כיום, מסיבות שונות, בתי הדין כמעט שלא עושים שימוש בסמכות זו.
לאור זאת מוצע להרחיב את החקיקה באופן שאם לא יעשה בית הדין שימוש בסמכות זו, תופעל הסמכות באופן אוטומטי לאחר פרק זמן של שנה.
ההצעה באה לאזן בין הצורך לשמור על סמכותם של בתי הדין הרבניים בענייני נישואין מחד גיסא, לבין הצורך החברתי, המוסכם על הכל, בסילוק העוול הנעשה לנשים המעוכבות ומסורבות גט.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת שלמה מולה (פ/3283/18).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת אורית נוקד (פ/17/18; הוסרה מסדר היום ביום ב' באייר התשס"ט (26 באפריל 2009)) ועל ידי חבר הכנסת שלמה מולה וקבוצת חברי הכנסת (פ/2267/18; הוסרה מסדר היום ביום כ"ה בתמוז התשע"א (27 ביולי 2011)) ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/577/19), על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1427/19) ועל ידי חבר הכנסת דב ליפמן (פ/1921/19).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' באב התשע"ה – 20.7.15

הצעת חוק זהה הוגשה ע"י ח"כ אלעזר שטרן, ואפשר לקרוא עליה כאן