הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התשע"ט–2019 של ח"כ מיכל רוזין.

היום, שני 27.5.2019 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התשע"ט–2019 של ח"כ מיכל רוזין.

הצעת החוק מבקשת לאסור על פסיכולוגים לבצע טיפולי המרה במטופלים.

מספר פנימי: 2078972

הכנסת העשרים ואחת

 

יוזמת:        חברת הכנסת         מיכל רוזין

______________________________________________

פ/457/21

הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התשע"ט–2019

תיקון סעיף 1 1. בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז–1977[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מנהל" יבוא:
    ""טיפולי המרה" – טיפולים פסיכולוגים שונים שנעשים במטרה ובמאמץ מכוון לשנות נטייה מינית ובכלל זה הפיכת בעלי זהות או נטייה מינית הומוסקסואלית לבעלי זהות או נטייה מינית הטרוסקסואלית."
הוספת סעיף 4א 2. אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא:
    "איסור מתן טיפולי  המרה 4א. מי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה לא יבצע טיפולי המרה או יציע לבני-אדם טיפול מסוג טיפולי המרה."
תיקון סעיף 33 3. בסעיף 33 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (7) יבוא:
    "(8)    הפר הוראה לפי סעיף 4א."
הוספת סעיף 33א 4. אחרי סעיף 33 לחוק העיקרי יבוא:
    "אמצעי משמעת למטפל בטיפול המרה 33א. המפר הוראה לפי סעיף 4א ימחק שמו מן הפנקס  לתקופה של 3 שנים לכל הפחות."
תיקון סעיף 53 5. בסעיף 53(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (5) יבוא:
    "(6)    נותן לאדם טיפול מסוג טיפולי המרה."

 

דברי הסבר

טיפולי המרה מלבד היותם לא יעילים ומנוגדים לכללי האתיקה הרפואית במדינות רבות בעולם, הם גם מסוכנים ועלולים ליצור נזק פסיכולוגי ורגשי למטופלים, שעשוי להוביל לדיכאון קליני ולהתאבדות.

בנובמבר 2011 פורסם נייר עמדה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל בנושא טיפולי המרה (הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, נייר עמדה בנושא טיפולי המרה (נובמבר 2011)), אשר מגדיר טיפולי המרה: "טיפולי המרה(reparative therapies – conversion therapies)  מבוססים על גישות אשר מגייסות טכניקות מטיפולים פסיכולוגים שונים במאמץ מכוון לשנות אוריינטציה מינית ובעיקר הפיכת בעלי זהות/נטייה מינית הומוסקסואלית לבעלי זהות/נטייה מינית הטרוסקסואלית".

נייר העמדה פורסם בהמשך לפרסום של נייר עמדה של קבוצת משימה מטעם ארגון הפסיכולוגים האמריקאים APA (APA Task Force on Appropriate Therapeutic Responses to Sexual Orientation. (2009) Report of the Task Force on Appropriate Therapeutic Responses to Sexual Orientation. Washington, DC: American Psychological Association). כמובא ברקע נייר העמדה של ארגון הפסיכולוגים בישראל: "קבוצת המשימה של ה-APA דוחה כל טיפול המרה אשר מבוסס על ההנחה שהומוסקסואליות הינה מחלה נפשית הדורשת טיפול ומזהירה, כי אין הוכחות מדעיות לאפקטיביות של טיפול שכזה מחד גיסא, ובצדו סיכונים הכוללים דיכאון, חרדה ואובדנות, מאידך גיסא".

הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, בהתבסס על חומר רקע הכולל את החלטת עורכי ה  DSM בשנת 1987, על נייר העמדה שפורסם על-ידי קבוצת המשימה של ה-APA ומוזכר לעיל ועל הסעיפים הרלוונטיים מקוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל – 2004, החליטה למחוק את ההומוסקסואליות כהפרעה נפשית וכן גיבשה מסקנות בנושא טיפולי ההמרה בישראל המזהירות ומרתיעות מביצוע טיפולים אלו והסכנות הכרוכות בהן למטופלים. בין השיקולים בבסיס האזהרות נמנים:

ראשית, הבסיס המקצועי והעדויות האמפיריות להצלחתם של טיפולי המרה הוא קלוש למדי. מרבית המחקרים מצביעים על כך שאין תמיכה ליעילות טיפולי ההמרה, בעוד שרק מיעוטם טוען להצלחה. הוועדה ערה לכך שבמחקרים רבים בתחום קיימות בעיות מתודולוגיות לא פשוטות. יש להניח, כי סיבות של "תקינות פוליטית" מקשות על האפשרויות למימון ופרסום של מחקרים בדבר יעילותם האפשרית של טיפולי המרה. עם זאת, הפסיכולוג הסביר אינו יכול להתעלם מגוף הידע המצטבר הקיים, המורה שטיפולי ההמרה אינם יעילים.

שנית, מהות הטיפול הפסיכולוגי הוא בסיוע למטופל לחפש את זהותו, לעשות את בחירותיו תוך מודעות עצמית לצרכיו, משאלותיו וחרדותיו במקום מכיל ומקבל. טיפול המרה יוצר 'סדר יום' טיפולי מוכתב מראש, לכן עלול לחטוא למהות הטיפול הפסיכולוגי, כמקובל בכללי האתיקה המקצועית. חובתו של הפסיכולוג המטפל להכיר ולהיות מודע לעמדותיו, ערכיו ונטיותיו באופן כללי ובמיוחד בתחום עדין זה של האוריינטציה המינית. לא נכון מקצועית, שעמדותיו, ערכיו ונטיותיו של המטפל ישפיעו על התייחסותו למטופל ובוודאי שלא על הכיוון הטיפולי. אם הוא איננו יכול לקבל את המטופל על בסיס עמדה לא שיפוטית, מקבלת ואמפטית, עליו לפסול את עצמו מלטפל באותו מטופל.

שלישית, מדינת ישראל היא חברה רב-תרבותית, שקיימות בה קבוצות דתיות ותרבותיות שונות אשר מבחינתן הזהות ההומוסקסואלית הינה סטיגמטית וקיימת אצלן דחייה חברתית קשה כלפי האדם בעל זהות מינית או ההתנהגות הומוסקסואלית. על הפסיכולוג לעזור לפתח אווירה של סובלנות וקבלה, להפיץ מידע ולהגן על מיעוט נרדף בכלל ועל הפונים לטיפולו בפרט. עליו להימנע מלשמש  שליח של קבוצה דתית או חברתית-תרבותית כלשהי, המבקשת למנוע מן האדם לחיות בדרך ההולמת את  זהותו ונטייתו.

ורביעית, פסיכולוג המקבל לטיפול מטופל החש שנטייתו או התנהגותו המינית ההומוסקסואלית עומדות בסתירה לאמונתו הדתית או עלולות לגרום לניתוקו מסביבתו החברתית או התרבותית, חייב לכבד את ערכיו ואמונתו של המטופל ולנסות לעזור לו בהתאם. כמו כן, עליו לוודא שהמטופל מבקש טיפול מרצונו החופשי ומתוך מוטיבציה פנימית ולא כתוצאה מהפעלת לחצים משפחתיים, חברתיים או דתיים.

חוק הפסיכולוגים, התשל"ז–1977 (להלן – החוק), מסדיר את נושא העיסוק בפסיכולוגיה וקובע כללים אחידים לעניין המורשים לעסוק בפסיכולוגיה, ייחוד העיסוק בפסיכולוגיה, איסורים על העוסקים בפסיכולוגיה ודיני עבירות משמעתיות בתחום.

פרק ב' לחוק קובע, בין היתר, איסורים על מי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה לבצע סוגי טיפול שבהם יש חשש לסכנה למטופל. כך לדוגמה, מוגדר איסור על מתן תרופה או הלם חשמלי לבני-אדם, אלא אם הרשאי לעסוק בפסיכולוגיה הורשה לכך בדין.

פרק ה' לחוק מגדיר מה הן עבירות המשמעת בגינן ועדת המשמעת רשאית לשפוט את מי שהורשה לעסוק בפסיכולוגיה ומה הם אמצעי המשמעת העומדים לרשותה של הוועדה במידה ומצאה פסיכולוג אשם בעבירות משמעת.

פרק ז' לחוק מגדיר את דיני העונשין לנמצאים אשמים בעבירות המשמעת כמוגדר בפרק ה' ובהתאם לחוק העונשין, התשל"ז–1977. לפי סעיף 53(א)(3), הנותן טיפול לאדם בניגוד להוראות איסור הטיפול כפי שנקבעו בסעיף 4 לחוק העיקרי – דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

בהמשך למסקנות התאחדות הפסיכולוגים בישראל, ולרקע המקצועי המצוין לעיל, מוצע לאסור על טיפולי המרה ולהעניש את מי שיעבור על האיסור.

הצעת החוק נועדה לאסור על פסיכולוגים לבצע טיפולי המרה במטופלים. מוצע כי המבצע טיפולים כאלו יעבור עבירת משמעת לפי סעיף 33 לחוק, יופעל עליו אמצעי משמעת מיוחד של מחיקה מפנקס הפסיכולוגים לתקופה של שלוש שנים לפחות, וכן תופעל עליו סנקציה פלילית של מאסר שנה או קנס לפי סעיף 53 לחוק.

הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת יעל גרמן וקבוצת חברי הכנסת (פ/244/20), ועל ידי חברת הכנסת יעל גרמן (פ/4758/20).

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/4580/20).

 

 

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ב באייר התשע"ט – 27.5.19

[1] ס"ח התשל"ז, עמ' 158.

שינוי גודל גופנים