הצעת חוק העונשין (תיקון – חובת דיווח של איש דת או טוען רבני), של ח"כ תמר זנדברג

היום, שני הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק העונשין (תיקון – חובת דיווח של איש דת או טוען רבני), התש"ף–2020 של ח"כ תמר זנדברג (מרצ).

הצעת החוק מבקשת לתקן ולכלול אנשי דת וטוענים רבניים בבעלי המקצוע עליהם מוטלת חובת הדיווח המיוחדת.

 

הכנסת העשרים ושלוש

 

יוזמת:        חברת הכנסת         תמר זנדברג

______________________________________________

פ/1956/23

 

הצעת חוק העונשין (תיקון – חובת דיווח של איש דת או טוען רבני), התש"ף–2020

 

תיקון סעיף 368ד 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977[1], בסעיף 368ד(ב), אחרי "קרימינולוג" יבוא  "איש דת, טוען רבני".

דברי הסבר

בשנת 1989 התקבל בכנסת תיקון 26 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, שעניינו הטלת חובת דיווח במקרה של פגיעה והתעללות בקטינים ובחסרי ישע. חקיקה זו נועדה להרחיב את ההגנה על קטינים ולמנוע היעדר דיווח על מקרים קשים של התעללות בקטינים והיעדר טיפול בהם. החוק הקיים מטיל חובת דיווח כללית על כל אדם לדווח במקרה בו היה לו יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב בוצעה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו. חובה משמעותית יותר הוטלה על שורה של אנשי מקצוע שבשל עיסוקם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה של התעללות בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו. החובה המוטלת כיום על אנשי המקצוע רחבה יותר הן בהיקף הדיווח, הדורש מהם לדווח גם אם העבירה לא בוצעה "זה מקרוב", והן מבחינת העונש, של עד שישה חודשי מאסר. התפיסה שעמדה מאחורי התיקון היא כי לאנשי מקצוע האחראים על שלומם של קטינים או הבאים במגע איתם מוטלת אחריות לזהות ולאתר התעללות כאמור וכי חובת הדיווח נחוצה לאור החשש כי אנשי מקצוע אלו לא ידווחו על ההתעללות מסיבות שונות. קטין, או אדם אחר בקרבת הקטין, שמשתף איש מקצוע במידע על ההתעללות, מבטא למעשה קריאה לעזרה – ולכן חובת הדיווח המוגברת על אנשי המקצוע. החשיבות של חובת הדיווח היא עצומה, שכן זו כמעט הדרך היחידה לשים סוף להתעללות מתמשכת בקטין או בחסר ישע, אם היא מבוצעת על ידי האחראי עליו.

היום חובת הדיווח המיוחדת המוטלת על אנשי מקצוע חלה על שורה ארוכה של גורמים, אולם, היא אינה חלה ביחס לרבנים ולאנשי דת אחרים, למרות שאלו משמשים לא פעם כתובת מקצועית עבור ציבור המאמינים בהם ומהווים כתובת להתייעצות במקרים רבים. סמכותם בפועל של הרבנים ואנשי הדת כגורמים מייעצים בחיי המשפחה והיותם הכתובת המידית להתמודדות עם מצוקות שונות, מחייבת אותם לשאת באחריות המתאימה, כמו אנשי מקצוע אחרים. זהות איש המקצוע שאליו מגיע המידע תלויה פעמים רבות בנסיבות או בנורמות חברתיות, וכיום ידוע שנשים רבות פונות לעצת רבנים כשהן מתמודדות עם מקרי התעללות בסביבתן. עם זאת, על אנשי דת לא חלה כיום חובת דיווח מוגברת כמו על אנשי מקצוע אחרים שמייעצים באופן דומה.

על רקע חשיבותם של אנשי הדת, ועל רקע היותם צומת מרכזי לאיתור מקרים של התעללות, מוצע לתקן ולכלול אנשי דת וטוענים רבניים בבעלי המקצוע עליהם מוטלת חובת הדיווח המיוחדת.

הצעת החוק נכתבה בסיוע איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1664/20) ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/533/22).

 

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ז באב התש"ף – 17.8.20

 

 

שינוי גודל גופנים